מימון המונים הוא תופעה רווחת. אמנים, יוצרים, עמותות חברתיות, משפחות של חולים במחלות קשות שמתקשות לממן טיפול רפואי יקר, אפילו מסעדות שנקלעו למצוקה בימי הקורונה - פונים לקהל דרך אתרי גיוס המונים באינטרנט ומבקשים לתמוך בהם כספית. לעיתים מדובר בתרומה, ולעיתים בתמיכה כספית שבצידה מובטחת תמורה. למשל, לקבל את הספר שלצורך מימון הוצאתו תרמתם, ארוחה במסעדה שלה סייעתם וכו'.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מה חשוב לדעת לפני שפונים למימון המונים? הרכבנו מדריך בסיוע שרה רוזנבוים, בעלים ומנכ"לית "מיליון או דולר" המתמחה בהדרכות לגיוס כספים לעמותות ולארגונים, עו"ד אדריאן דניאלס, שותף במשרד יגאל ארנון ושות' המתמחה בליווי חברות היי-טק ועמותות, ועו"ד שי מרגלית ממשרד יגאל ארנון ושות', המתמחה בליווי עסקאות מימון וייעוץ בדיני ני"ע, לרבות מימון המונים. אין זה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
מה חשוב לדעת לפני פנייה לגיוס המונים?
לפי עוה"ד דניאלס ומרגלית, האחריות על הגיוס היא רק של המגייס, והפלטפורמה מסירה מעצמה אחריות. שימו לב למה מתחייבים, שכן אם לא עומדים בהן נותרים חשופים לתביעות. יש לבחור את הפלטפורמה המתאימה לגיוס לפי המטרה – מאבק משפטי, מימון רפואי, יזמות חברתית וכו'. יש פלטפורמות שמיועדות בעיקר למימון המונים למוצרים שאנשים פרטיים רוצים להוציא לאור. המודל בהן הוא בעיקר מודל התשורות: תרום לי להוצאת הספר ותקבל אותו במתנה. אם תרמת יותר תקבל גם ארוחה זוגית, וכו'.
עוה"ד דניאלס ומרגלית: "חלק מהפלטפורמות מסירות מעצמן אחריות. שימו לב לאילו הבטחות מתחייבים, שכן אם לא עומדים בהן נותרים חשופים לתביעות"
יש לבחור את מודל הגיוס הנכון. יש מודל "הכל או לא כלום": אם בתקופה שהגדרתם מראש לא הגעתם לסכום היעד, כרטיס האשראי שלהם לא יחויב. יש מודל של "כמה שנכנס נכנס", כלומר אתם מקבלים מה שהספקתם לגייס. מודל "הכל או לא כלום" נותן מוטיבציה לתורמים, שיודעים שאם יעד הגיוס לא יושלם כספם לא הולך כביכול לפח. רוזנבוים: "חלק מהפלטפורמות מאפשרות רישום כספים כוזב כדי להציג לתורמים מצג שווא של מילוי המכסה, כך שהמודל הזה לא תמיד אמיתי. יש חברות שמכניסות שמות פיקטיביים כאילו תרמו כדי להראות ללקוח שנעשתה הרבה עבודה. לאחר סיום התהליך מתגלה שהמספרים לא תואמים. כדאי להתקשר רק עם גוף אמין ומוכר שמציג הכל בשקיפות מלאה".
כדי להצליח לגייס את הכסף חשוב להבין מה יניע תורמים פוטנציאליים לסייע, ולהציג להם את הנושא בדרך מעניינת. בגיוס המונים לארגונים חברתיים מומלץ ליצור מודל של "מאצ'ינג'": לפנות לתורמים הגדולים ולבקש מהם להכפיל ואף לשלש את סכומי התרומה שהושגו מהציבור. כך נוצרת "שותפות": התורם הגדול חש שאינו היחיד הנושא בנטל, והתורם "הקטן" מרגיש שיש כאן מכפיל כוח, מה שמוסיף מוטיבציה. רוזנבוים: "לארגונים חברתיים מומלץ להשתמש בפלטפורמות כמו קוזמאצ', צ'רידי או JGIVE, שבנויות לעמותות המושתתות על הגעה ליעד. ארגונים חכמים למדו שלעיתים כדאי להם לפתח תוכנת גיוס כספים שתייצר מול התורמים מצג ובו 100% מהתרומה מגיעים לארגון".
מהם היתרונות והסכנות בגיוס המונים?
היתרון המרכזי הוא היכולת לפנות לציבור שיכול להזדהות עם מטרה מסוימת ולתמוך במיזם, ועלויות הגיוס נמוכות עד אפסיות. התורמים מקבלים אפשרות להיות שותפים בפרויקט שקרוב לליבם גם אם אינם יכולים להשקיע סכומי ענק, והם הופכים ל"שגרירי" הפרויקט ומסייעים לקדמו. אך אם הגיוס כרוך בהתחייבויות לתורמים תמורת תמיכתם, יש סכנה שלא תוכלו לעמוד בהתחייבויות, ואז אתם חשופים לתביעה. לכן יש להיערך בהתאם.
גיוס ההמונים החשוף ביותר מבחינה משפטית הוא גיוס בצורת ני"ע או מניות על ידי תאגיד. זהו אפיק מימון המונים שכפוף להוראות חוק ני"ע הכולל סנקציות פליליות ולפיקוח רשות ני"ע. יש רגולציה ייעודית שמסדירה גיוסים כאלה, והיא כוללת חובת פרסום תשקיף לציבור שכרוך בעלויות כבדות. אבל מסוף 2017 מוסדר מסלול של גיוס המונים באמצעות "רכז הצעה", שמאפשר לתאגידים בתנאים מסוימים לגייס סכומים מצומצמים יחסית בלי להידרש לפרסום תשקיף.
אנו רוצים לגייס כסף לטיפול הרפואי של בני החולה. אני מחויבת לדווח לתורמים על מצבו אחרי הטיפול?
אם לא התחייבת לדווח על כך אינך מחויבת משפטית לעשות זאת. מומלץ לעשות זאת כדי לכבד את התורמים שביקשו לעזור.
לדברי רוזנבוים, "מומלץ מאוד לדווח לקהל שתרם עבור הטיפול הרפואי מה מצב בנך לאחר הטיפול, משום שהתורמים נתנו את תרומתם כי הם הרגישו את הסבל העובר על בנך, וחשו רגש של חיבור עמוק עם המקרה הרפואי שלו. מכיוון שאנשים התחברו אליכם - חשוב ליידע אותם ולשתף אותם על מה שקורה, כדי שירגישו שותפים ולא 'כספומט', ואפילו יסייעו לכם, אם חלילה תזדקקו לתרומות נוספות".
התחייבתי כסופר לתת לכל תורם ספר, אבל זה הוביל אותי להוצאות שלא צפיתי. מה עלי לעשות?
הבטחות שניתנות על ידי היזם במסגרת הגיוס הן מחייבות, ובנסיבות המתוארות הציבור בהחלט יכול לטעון שהוא העביר את התמיכה הכספית במיזם כנגד הציפייה לקבלת הספר. על כן, כדאי לבחון היטב את ההבטחות וההתחייבויות שניתנות במסגרת המיזם, וככל שיש ספק אם היזם יכול לעמוד בהתחייבויותיו, נכון יהיה לסייג אותן או לציין את התנאים אשר בהתקיימם היזם צפוי לעמוד בהתחייבויות. חשוב לשים לב שהיזם חשוף לתביעות במקרה של הפרת התחייבויות או מצגים שנמסרו על ידו במסגרת המיזם.
פורסם לראשונה: 08:16, 03.09.21