בית המשפט למשפחה בתל אביב הורה לאחרונה למחוק על הסף ארבעה סעיפים בכתב התנגדות שהגישה אישה לצוואת אמה, בטענה שאחיה כבר קיבל את חלקו עוד כשהאם הייתה בחיים.
האם, שהלכה לעולמה ב-2012, ערכה שתי צוואות: הראשונה במאי 1992 והשנייה באוגוסט 2011. בצוואה הראשונה חולק העיזבון שווה בשווה בין האח והאחות, אולם לפי הצוואה השנייה האחות יורשת את מלוא העיזבון. בפסק דין שניתן ב-2017 בוטלה הצוואה השנייה, וערעורים שהגישה האחות למחוזי ולעליון נדחו.
לאחר מכן האח עתר לקיום הצוואה הראשונה והאחות הגישה התנגדות בטענה שהוא רוקן באופן שיטתי את נכסי האם, תוך הצגת מצגי שווא. לדבריה, מדובר בפעולות העולות כדי הונאה, עושק וכפייה, במיוחד נוכח מצבה הקוגניטיבי של האם מ-2006 ואילך.
לחילופין היא טענה שיש לקבוע שהאח כבר קיבל את מלוא חלקו בירושת האם בחייה, כך שיתרת העיזבון שייך לה בלבד. לדבריה, הצוואה הראשונה נשתכחה מליבה של האם, שרצתה להוריש לה את כל הרכוש.
האח טען כי אחותו מבלבלת בין טענות לעניין קיום צוואה לבין טענות בנוגע להיקף העיזבון. לדבריו, לשון הצוואה פשוטה וברורה ואין לקרוא לתוכה תנאים. בנוסף, את אומד דעתה של האם יש לקבוע במועד חתימת הצוואה ולא לאחר מכן.
האח הוסיף כי בטענה שהצוואה הראשונה השתכחה מהאם אין ממש, שעה ש-2009 היא דאגה לבטל ייפוי כוח כללי שנתנה לו. מכל מקום, קבלת הטענה משמעותה אי-קיום הצוואה כולה, ומתן צו ירושה, לפיו יורשים הצדדים את האם בחלקים שווים.
השופט שמואל בר יוסף הבהיר כי רק העילות המנויות בחוק הן עילות בטלות, ואין בלתן. לפיכך, על האחות לשכנע שטענותיה יכולות לבסס לפחות אחת מעילות הבטלות האמורות, שאם לא כן, יש לקיים את הצוואה הראשונה.
השופט הדגיש שכל עילות הבטלות הקבועות בחוק נעוצות באירועים ועובדות הרלוונטיים לתקופה שלפני או במועד עריכת הצוואה ואילו טענות האחות מופנות לאירועים שקרו החל מ-2006 ואילך, 14 שנים לאחר חתימת הצוואה.
הוא הוסיף כי חריג אפשרי לכך היא טענה שצוואה נשתכחה מלבו של המצווה. טענה (לא שכיחה) זו משמעותה בטלות צוואה בגין עילה שנולדה לאחר עריכתה. ואולם מדובר במצבים נדירים ביותר שאינם המקרה הנדון.
באשר לטענת האחות כי יש לשלול את זכות האח לרשת לאור העובדה שהוא מימש בחיי המנוחה את רוב רכושה הבהיר השופט שמדובר בטענה פרשנית שמקומה בתביעה לסעד הצהרתי ולא בהתנגדות לקיום הצוואה. מכל מקום לדבריו, האחות מבקשת לשכתב את הצוואה ולא לפרש אותה.
השופט סיכם כי גם אם האחות הייתה מוכיחה את כל טענותיה לא היה בכך כדי לבסס עילת בטלות. בנסיבות אלה הורה השופט על מחיקת כל סעיפי ההתנגדות, למעט סעיף אחד הנוגע לטענות בעניין שלילת זכות האח לרשת בשל הגשת צוואה מזויפת. הטענות בעניין זה יתבררו בהמשך. האחות חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האח: עו"ד יוסף זלמנוביץ
• ב"כ האחות: עו"ד ערן וילנר
• עו"ד סמדר ארביב עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
