בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה התנגדות שהגיש גבר לצוואת אשתו המנוחה, שנישלה אותו ואת בתם המשותפת לטובת שני בניה. השופטת שירלי שי דחתה טענות על היעדר כשירות של האישה, מעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת מצד הבנים.
במאי 2013 חתמה המנוחה על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. אלא שמאז הם נפרדו, וב-2019 חתמה האישה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך לטובת אחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטול הצוואה הראשונה. שנתיים לאחר מכן היא הלכה לעולמה בגיל 85.
1 צפייה בגלריה
צוואה ירושה אילוס אילוסטרציה
צוואה ירושה אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
אחרי מותה החל מאבק בין הבעל והבת לבין הבנים. האלמן טען שהצוואה השנייה היא תוצר השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הילדים, שניצל את חולשת אימו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והיעדר עצמאותה. הוא הוסיף שכשנה לפני הצוואה השנייה אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא כלל לא הייתה כשירה לחתום עליה.
מנגד טענו הבנים כי אימם בחרה לערוך צוואה חדשה לטובתם בתגובה לאלימות הכלכלית שסבלה לאורך השנים. הם כפרו בטענה שהיא לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה, ועתרו לדחיית ההתנגדות תוך חיוב הבעל בהוצאות.
בית המשפט מינה מומחה לבחינת כשירות המנוחה במועד החתימה על הצוואה השנייה. הגם שמסקנתו הייתה שהיא סבלה מדמנציה בדרגה בינונית, השופטת שי התרשמה שבפועל היא הייתה כשירה. זאת על סמך עדות רופאת המשפחה ורופא נוסף שהיו עימה בקשר שוטף, ואישרו שבתחילת 2019 היא הייתה צלולה. כך התרשם גם עורך הדין שפגש את המנוחה לצורך עריכת ייפוי הכוח המתמשך והצוואה השנייה.
עו"ד שלומית לבעו"ד שלומית לב
בפסק הדין נקבע כי התנגדות הבעל נובעת ככל הנראה מגישתו הפטריארכלית שלפיה לאשתו לא יכול להיות רצון עצמאי במסגרתו היא תבחר לנשל אותו מצוואתה. בפועל, בחירתה נעשתה על רקע מערכת היחסים העכורה שהייתה ביניהם באותה תקופה, שבמהלכה הבעל עזב את הבית, ניתק את כרטיסי האשראי שלה, חסם את גישתה לחשבון המשותף שלהם בבנק ועוד. בשלב מסוים הוא אף התקשר לחברה קדישא וביקש שלא להיקבר לצדה נוכח הפרידה שלהם.
"כאשר בין המנוחה לבעל התקיימה מערכת יחסים לא פשוטה", נכתב, "לא ניתן לומר כי רצון המנוחה לשנות את הצוואה ההדדית, בה הורישה הכול לבעל, היה לא הגיוני".
ברוח זו דחתה השופטת גם את טענת הבעל להשפעה בלתי הוגנת, בנימוק שדאגת בן לאימו אחרי שבעלה עזב אותה אחרי עשרות שנות נישואים אינה יכולה להיחשב לכזו.
בהמשך נדחתה גם טענת המעורבות הפסולה. עורך הדין שהחתים את המנוחה על צוואתה העיד שלא נתן יד למעורבות כלשהי מצד הבנים, והשופטת האמינה לו. בנסיבות אלה היא דחתה את התנגדות הבעל תוך חיובו בהוצאות של 40 אלף שקל, והורתה על קיום הצוואה לטובת הבנים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הבנים: עו"ד עקיבא גולן ועו"ד יהודה יוד • ב"כ הבעל: עו"ד עופר גרינפלד ועו"ד הילה צאירי • עו"ד שלומית לב עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין