בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור של אב על פסק דין של בית המשפט למשפחה, ואישר את הגירת בתו בת ה-4 עם אמה לקנדה. האב ביקש לבחון את האפשרות לקביעת משמורת משותפת בישראל, אולם השופטים אימצו חוות דעת של מומחית שקבעה שבמקרה כזה האם תהיה כ"אסירת ציון בארץ".
האב הוא ישראלי והאם בעלת אזרחות ישראלית וקנדית. בתביעה שהגישה האם לאשר לה להגר יחד עם הבת לקנדה מינה בית משפט למשפחה מומחית שתחווה דעתה בשאלה איזה מן החלופות תיטיב עם הקטינה: להישאר עם אביה בישראל או לעבור עם האם לקנדה. על בסיס המלצת המומחית, אישר בית המשפט את הגירת הילדה עם האם.
האב הגיש ערעור למחוזי וביקש למנות מומחה נוסף שיבחן אפשרות שלישית: שהצדדים יחלקו משמורת משותפת על הילדה בישראל. כלומר, שהילדה והאם יישארו בארץ. לדבריו, לפי הפסיקה היה על בית המשפט לבחון גם את האפשרות הזו. ככל שבקשתו לא תתקבל, הוא דרש להרחיב את ימי הביקור השנתיים של הילדה בארץ ולהגדיל את סכום העירבון שעל האם להפקיד להבטחת קיום הקשר שלה איתו לחצי מיליון שקל.
אבל השופטים שאול שוחט, עינת רביד וסיגל רסלר דחו את הערעור פה אחד. תחילה נקבע כי הפסיקה שהזכיר האב אינה הלכה מחייבת, ולכן לא הייתה חובה על בית המשפט למשפחה לבחון גם את האפשרות שהציע למשמורת משותפת בישראל.
הם הוסיפו כי גם אם הייתה הלכה שמחייבת לבחון את האופציה הזאת, בנסיבות המקרה הם סבורים שלא ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת מזו שאליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד גילה עיניבכל מקרה, ציינו השופטים, המומחית דווקא כן התייחסה לאופציה שהאם תישאר בארץ בלית ברירה, וקבעה שבסיטואציה שכזו האם תהיה "כאסירת ציון בארץ", כאשר הילדה והאב יהיו מעין סוהרים שלה. היא הסבירה שככל שעובר הזמן מצב רוחה של האם מידרדר, ובמצב הזה בוודאי שהשארתה בישראל לא תהיה לטובת בתה.
בפסק הדין צוין כי המומחית קבעה שהאם היא הדמות המרכזית בחיי הילדה, ואף על פי שלאב יש כישורים הוריים טובים, הילדה "אינה יכולה להתפתח באופן תקין הרחק מאימה".
בנוסף קבעו השופטים כי החלופה של האב מנוגדת לזכותה של האם להגר לקנדה. כפי שהורים מהגרים בתוך תחומי הארץ ולא עולה השאלה אם לכפות עליהם להישאר במקום מסוים, כך ראוי גם במקרה של הגירה אל מחוץ לגבולות המדינה.
בתוך כך נדחתה גם בקשת האב להעלאת סכום הערובה, משום שניסיון העבר מוכיח שהאם מעולם לא מנעה קשר בינו לבין הילדה. עם זאת, ימי הביקורים של הבת בארץ הורחבו מעט מ-14 ל-18 ימים בשנה. האב חויב בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד שמחיוב
• ב"כ האם: עו"ד פרימר ועו"ד קדוש
• עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
