ועדת ערר לפי חוק הנכים קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש נכה צה"ל המתמודד עם סכיזופרניה על החלטת משרד הביטחון לאשר לו תשלום "תגמול נצרך" על ארבע שנים בלבד ולא באופן רטרואקטיבי מיום פנייתו ב-2011. השופטת רבקה ארד הורתה לבחון שוב את הבקשה.
המערער התגייס לצה"ל ב-1982. ב-2011 הוא הגיש תביעה להכיר בו כנכה צה"ל בגין סכיזופרניה, ובאוקטובר 2017 הוא הוכר כנכה צה"ל בשיעור 50% באופן רטרואקטיבי מדצמבר 2011 ולצמיתות. בהמשך החליט קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון לאשר לו "תגמול נצרך", שהינו תוספת מיוחדת הניתנת לנכים בדרגה של מעל 50% שאינם מסוגלים לעבוד ושאין להם הכנסה מספקת למחייתם. תשלום התגמול אושר החל מיולי 2018.
באמצעות עוה"ד תמר סיון ורינת גולד גזית ביקש המערער להורות על תשלום התגמול הנצרך באופן רטרואקטיבי החל מדצמבר 2011 - המועד שבו הגיש את הבקשה. הוא ציין שמשרד הביטחון כבר אישר לו ב-2019 תשלום רטרואקטיבי של "תגמול טיפול רפואי", כך שלמעשה כבר נבחנה עמידתו בתנאים המזכים לתשלומי עבר, בהם שאינו כשיר לעבוד משנת 2011.
קצין התגמולים טען מנגד באמצעות עו"ד אלון לוי ליטן מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) כי תגמול מחיה מסוג תגמול טיפול רפואי (תט"ר) שאושר למערער ניתן לו באופן רטרואקטיבי בטעות, ואין בכך כדי לחייב אותו לשלם גם את תגמול הנצרך רטרואקטיבית.
אך ועדת הערר קיבלה את הערעור וביטלה את ההחלטה שלפיה התגמול ישולם רק מיולי 2018. השופטת ארד הסבירה כי מטרת התגמול הנצרך היא לספק לבעלי דרגת נכות של מעל 50%, שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם, את היכולת לקיום מינימלי בכבוד, ולפי הפסיקה ישנם תנאים מסוימים לפיהם יהיה זכאי הנכה לקבל את התגמול.
באשר למועד תשלום תגמול זה, הסבירה, התגמולים לפי חוק הנכים משולמים ככלל החל מיום הגשת התביעה, או מיום השחרור מצה"ל בתנאי שהתביעה הוגשה בתוך שנה. ביחס לתשלום רטרואקטיבי ישנו קושי לבדוק אם מתקיימים התנאים לקבלת התגמול בנוגע לשנים שעברו.
עם זאת, נקבע, במקרה זה הוכח כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות את התשלום גם כלפי העבר, החל ממועד הגשת התביעה לתשלום התגמול ב-2011.
השופטת ציינה שמשרד הביטחון כבר בדק את נסיבותיו של המערער וקבע במסגרת הענקת תגמול מסוג תט"ר שהוא עומד בתנאים וזכאי לתשלום רטרואקטיבי. נקבע כי לא ניתן לקבל את טענת קצין התגמולים שלפיה התשלום הזה אושר בטעות, טענה שהועלתה באופן סתמי וללא כל פירוט.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על החזרת התיק למשרד הביטחון על מנת שיבצע בחינה עניינית ויכריע בבקשה על סמך כל הנתונים שהמערער העביר לעיונו בהליכים השונים. קצין התגמולים חויב בהוצאות המערער ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד תמר סיון ועו"ד רינת גולד גזית
• ב"כ קצין התגמולים: עו"ד אלון לוי ליטן
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
