נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מאבד את הסבלנות. במכתב יוצא דופן שהוא כתב בצוק העיתים, מבחינתו, לראש הממשלה בנימין נתניהו, שנוסחו הגיע ל-ynet, הוא מבהיר כנגיד בנק ישראל וכיועץ הכלכלי של ממשלת ישראל, שהוא מודאג מהמצב שנוצר בתחום הכלכלי. זאת, כאשר השווקים הבינלאומיים מסתכלים על אי העשייה של הממשלה בתחום הכלכלי ומציין שהורדת דירוג אחת כבר בוצעה בשל המצב הנוכחי. לקריאת המכתב לחצו כאן.
הנגיד מותח ביקורת במכתב שנשלח בתחילת השבוע על ניסיונו של ראש הממשלה לגבש תקציב דו-שנתי, שאינו רלוונטי כלל בעת הזאת של אי-ודאות. הנגיד מדגיש שיש לעשות הכל קודם כל להצגת ואישור תקציב מדינה לשנה אחת, 2025, בלבד. במכתבו קובע הנגיד כי "קידום התהליך לאישור תקציב חד שנתי ל-2025 יתרום לחיזוק אמינותה הפיסקלית של ישראל בשעה זו, ויסייע ליכולות הנדרשות לשם עמידה באתגרים המורכבים הניצבים לפתחנו".
1 צפייה בגלריה
טקס הארכת מינויו של נגיד בנק ישראל לכהונה נוספת
טקס הארכת מינויו של נגיד בנק ישראל לכהונה נוספת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
(צילום: שלו שלום)
הנגיד מותח גם ביקורת קשה על שלא קוימה עד כה הבטחת נתניהו לקיים דיוני תקציב עם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, ומוחה על על אי שילוב צעדים הכרחיים בוני צמיחה בתקציב עד כה. זאת, לעומת העברת כספים למטרות שאינן מעודדות צמיחה (קרי: כספים קואליציוניים).
הנגיד גם מתריע מהאפשרות החמורה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' יפרוץ את מסגרת תקציב המדינה לשנת 2024, מצב שנחשב גרוע ביותר לניהול כלכלת ישראל ועלול להוביל לעוד הורדות דירוג אשראי למדינה.
ל-ynet נודע שהנגיד כבר אמר בשיחות סגורות, כי ההתנהלות הנוכחית של ראש הממשלה ושר האוצר, שלא מגבשים תקציב מדינה ומנהלים שיחות על התקציב ללא נוכחות בכירי משרד האוצר ואנשי המקצוע, היא חמורה מאוד ומוטב שהמצב הזה יתוקן לאלתר. כעת הוא כתב זאת באופן מפורש לנתניהו, לאחר שגם בכירי האוצר מתריעים על כך שוב ושוב בשבועות האחרונים.
הנגיד אומר במכתבו הבלתי שגרתי, שמהווה ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בתחום הכלכלי, כי "אני מוצא לנכון להעלות על הכתב מספר נקודות מרכזיות הנוגעות לתקציב המדינה לשנת 2025".
וכך כותב הנגיד: "כפי שהדגשתי בפגישתנו, המציאות הביטחונית הנוכחית יחד עם אי הוודאות והאתגרים הכלכליים הנלווים אליה, מחייבים את הממשלה לנקוט מדיניות פיסקלית אחראית ומאוזנת. שמירה על מסגרת התקציב לשנת 2024 וקידום סדור של תהליך בניית התקציב לשנת 2025 הינם קריטיים לשימור יציבות המשק וחיזוק המוניטין של הכלכלה הישראלית".
עוד כותב פרופ' ירון: "אישור התקציב במועדו יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרים תזרימיים ויפחית את הצורך בכלים תקציביים חריגים. שילוב כלל הגורמים המקצועיים בגיבוש התקציב, כמקובל, חיוני לתהליך מתכלל להבטחת תקציב מאוזן ואחראי".
הנגיד מציין כי אישור התקציב לשנת 2025 ידרוש מהממשלה לבצע התאמות "בעלות אופי פרמננטי" (העלאות מיסים וקיצוצים בתקציב – ג.ל) בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקל, כאשר היקף זה מבוסס על תחזית ההוצאות הנוכחית.
הנגיד מבהיר כי "לאור סדר הגודל של ההתאמות הנדרשות ומבנה התקציב, מעבר לקיצוץ הוצאות, יידרשו צעדים משמעותיים להגדלת ההכנסות. כמו כן, חשוב לשלב שינויים מבניים מחוללי צמיחה התומכים במדיניות הפיסקלית. אדגיש כי ביצוע ההתאמות הללו חיוני לשמירה על יחס חוב-תוצר בר קיימא ולשמירת אמינותה הפיסקלית של ישראל".
הנגיד מזכיר במכתבו כי חברת פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשבוע האחרון והציבה תחזית שלילית, בהמשך להורדות דירוג קודמות והצבת תחזית דירוג שלילית על ידי שתי חברות הדירוג האחרות.
בניגוד להודעות שפרסמו נתניהו וסמוטריץ' כאילו הורדת הדירוג נבעה אך ורק בגלל המלחמה ולא מאופן התנהלות ממשלת ישראל, הנגיד מציין כי "הורדת הדירוג נובעת בחלקה מהמציאות הביטחונית, אך היא משקפת גם הערכה של ניהול המדיניות הכלכלית הנוכחית ושמה דגש על מתווה המדיניות העתידי, כפי שציינו החברות בדוחותיהן".
הנגיד מזהיר באופן ברור מהמשך הורדות הדירוג: "התפתחויות אלו מחזקות את הצורך בקידום אישור התקציב, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. צעד זה יקטין את אי הוודאות בשווקים, יתרום ליציבות הכלכלית ויאפשר גיבוש צעדים מושכלים ואפקטיביים. יש חשיבות רבה לעמידה בהתחייבויות פיסקליות קודמות, לרבות צעדי המדיניות שכבר הוכרזו ונכללו בהערכות ובתחזיות של גורמי השוק והמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים".
כאן מבהיר למעשה הנגיד את התנגדותו לניסיון הפתאומי במשרד ראש הממשלה לבטל לפתע את העלאת המע"מ באחוז אחד ל-18% ב-1 בינואר, מהלך שכבר אושר סופית בממשלה ובכנסת.
הנגיד גם מבהיר כי ההתאמות שבוצעו בתקציב 2024 סייעו מעט, "זאת חרף העובדה כי הרכב ההתאמות לא היה בהכרח אופטימלי, והיה מקום לשלב בו יותר צעדים מעודדי צמיחה". כאן מתייחס למעשה הנגיד לאי ביטול העברות הכספים הקואליציוניים שנתניהו וסמוטריץ' התעקשו שוב ושוב בשנה האחרונה להמשיך בהן.
עוד מזהיר הנגיד, לצד אמירה שטוב שהוקמה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, כי "חשוב להדגיש כי התנעת עבודת הוועדה אינה גורעת מהצורך החיוני לקדם את תהליך אישור התקציב לשנת 2025 על כל היבטיו".
בהקשר זה מבהיר הנגיד שאין להשתמש בתירוץ של המשך עבודת הוועדה לעיכוב תקציב 2025, כדי להמתין עם אישור התקציב הבא עד לפרסום דוח ועדת תקציב הביטחון שצפוי רק בעוד חודשים רבים.
הנגיד גם מציין שראש הממשלה הבטיח לו בפגישתם שתתקיים ישיבת תקציב עם כל הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, אך כזאת כידוע טרם התקיימה ולשתי פגישות לא הוזמנו כלל בכירי האוצר, בהם ראש אגף התקציבים שאמור לגבש את תקציב השנה הבאה. הנגיד מציין במכתבו לנתניהו, כי "אני רואה חשיבות רבה בקביעת פגישת המשך לקידום תהליך התקציב".
גורמים כלכליים ממשלתיים בכירים ציינו היום כי זה שנים הם לא זוכרים מכתב כה נוקב שמשגר נגיד בנק ישראל לראש ממשלה.