"התעודד בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע". אמרו הוריו של יודוקוליס ליפשיץ ב"שיר המכולת" הידוע של כוורת. "אז הוא התעודד, והמצב באמת נהיה יותר גרוע", ממשיך דני סנדרסון לספר את הסיפור.
אצלנו רע פחות, כך מנסים לעודד אותנו בימים האחרונים הפוליטיקאים וראשי המערכת הכלכלית נוכח ההתייקרויות ההולכות ומצטברות, שכבר מעיקות על רבים מהישראלים.
נכון. אצלנו בישראל האינפלציה השנתית עומדת נכון להיום (שישי) על 4.4% בשנה האחרונה, בזמן שבארה"ב, גרמניה, ספרד וטורקיה המחירים קופצים בשיעורים גבוהים הרבה יותר, אבל זה ממש לא עוזר למשפחת כהן בדימונה או לקשישה הערירית בצפת. עבורם המצב הולך ומחמיר, ובאין ממשלה שיהיה מותר לה לסייע לישראלים בימים אלה של תקופת בחירות - הוא רק יחמיר עוד.
כלכלה זה תחום שמפתיע תמיד מחדש. כאשר חזו בארה"ב אינפלצה של 7.5%, היא זינקה באחת ל-8.1%. כאשר צפו רמה של 8.3% היא כבר המריאה ל-8.6% וכאשר החזאים היו משוכנעים השבוע ש-8.8% הוא שיעור שיא שגם הוא אולי תחזית מופרזת, המציאות הייתה אחרת.
ממש עם נחיתתו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל השבוע, פורסם בארה"ב כי האינפלציה השנתית עומדת כבר על 9.1%, משהו שהיה מוכר רק בימי הנשיא רונלד רייגן לפני 41 שנה. ונראה שהפתק שנמסר לביידן מעוזריו הדאיג אותו קצת יותר מאשר טקס קבלת הפנים בנתב"ג.
אינפלציה של 9.1% במעצמה הכלכלית המובילה בעולם היא בשורה רעה לכולם. גם לאירופיים, שאצלם האינפלציה כבר הגיעה ל-8.6%, כאשר באנגליה נמדדה עליית מחירים של 9.1% ובגרמניה מדברים על 10%.
מכונות המשקאות בגרמניה כמשל
בגרמניה, בלי שום הגזמה, כותרות כלי התקשורת מעידות על פאניקה כמותה לא חוו זה זמן רב במעצמה הכלכלית של אירופה. רק כקוריוז: לראשונה מזה עשרות שנים מחליפים שם בימים אלה את המחירים במכונות האוטומטיות למכירת משקאות וחטיפים. אירו אחד הופך ל-1.10 אירו, ושניים ל-2.20 אירו. וכך גם מעדכנים את המחירים במכונות החניונים ורכישות הכרטיסים לקולנוע ולהצגות.
ועוד עניין לא שולי בכלל: במדינה שבה אינפלציה של אלפי אחוזים הביאה לפני קרוב ל-100 שנים לעליית משטר נאצי אפל, עצם המילה אינפלציה כבר גורמת לרעד בגוף ולדאגה רבה בבנק המרכזי בפרנקפורט ובבונדסטג בברלין.
אין ספק שבראש הסיבות לסחרור האינפלציוני בעולם עומדת המלחמה שכפה בראשית 2022 ולדימיר פוטין על אוקראינה, ושסיומה לא קרוב. במקום להיכנס למערכה צבאית נגד הכוחות של רוסיה שפלשו לאוקראינה, העדיפו מעצמות המערב להטיל סנקציות כלכליות קשות על משטרו של פוטין, ואולי לגרום גם להוצאת מיליוני רוסים לרחובות. אולם, כמה לא מפתיע: הסנקציות פעלו בכיוון ההפוך: הנפט והגז הפסיקו לזרום למערב אירופה, החל חוסר עולמי בשורה של חומרי גלם, מחירי הנחושת, הפלדה, הברזל, הניקל, החיטה, השמנים והתירס זינקו, במקרה הפחות גרוע בעשרות אחוזים ובמקרים הגרועים עוד יותר גם בשיעורים של שלוש ספרות, 100 ו-200 אחוזים.
בארצות אירופה, שבהן קם קול צעקה כאשר מחיר החשמל עלה בעבר בשלושה עד חמישה אחוזים, התושבים, כמו בבריטניה, נדהמו לגלות שחשבונות החשמל והגז התייקרו בחודש שעבר בבת אחת ב-50 אחוז. וגם מי שאינו מומחה לחשמל מבין שכל עלייה במחיר המוצר הבסיסי הזה גורמת לתגובת שרשרת של התייקרויות בכל תחומי המשק.
וכך מכת ההתייקרויות מזעעת את השווקים. נגידי הבנקים המרכזיים בעולם, ובראשם ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל רזרב בארה"ב, לא יכולים לעמוד מנגד ולצפות כיצד אינפלציה, כמעט בת שתי ספרות, תגרום נזקים עצומים לכלכלה ולאזרחים. התוצאה: העלאות ריבית חריגות כמותן לא נראו בארה"ב ובמדינות אחרות כבר שנים רבות. 0.75% של עלייה בריבית בחודש האחרון לא הייתה כנראה חד פעמית, והתחזיות כעת מדברות על עוד העלאה בשיעור הזה של הפד כבר בקרוב. היה אפילו היום מי שחזה העלה של אחוז אחד בבת אחת.
בימים הקרובים, מדווח האו"ם, יעבור העולם את שמונה מיליארד תושבי כדור הארץ. ישראל תחצה כנראה בעוד שנה את המספר של 10 מיליון תושבים. כאשר אנחנו מהווים אי כל כך קטן בעולם הגדול, נוכל רק לקוות שכל הנתונים האלה יתרחקו מאיתנו.
החזאים צופים: האינפלציה בישראל תזנק בקרוב ל-6%
כאשר בצנרת יש כבר הבטחה לעליות מחירים שישפיעו על המשק כולו ועל סל הצריכה הבסיסי של מיליוני ישראלים, המצב עומד להחמיר: החשמל יתייקר בשיעור גבוה של לפחות 8% בראשית אוגוסט. הלחם האחיד המפוקח יתייקר ביותר משקל לכיכר כבר ביום ראשון הקרוב. הביצים מתייקרות ב-6.5% ומוצרי החלב ב-4.9%.
לכן החזאים צופים כבר שהאינפלציה בישראל תזנק ל-5% ו-6% בקרוב מאוד. פשוט אי אפשר למנוע את זה, כאשר בישראל קיימת ממשלת מעבר, שגם אם הייתה רוצה לעסוק בהתייקרויות, אסור היה לה להתערב במחירים לטובת האזרחים מחשש ל"שוחד בחירות".
אמרנו בפתיחה שהמצב בישראל רע פחות מאשר בעולם, אולם השורה התחתונה היא שהמצב כעת מורע. אמנם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא ערכה את "סקר הוצאות המשפחה" מזה ארבע שנים (למה?), אולם היא יודעת לחשב שמשפחה מרובת ילדים צפויה להוציא בחודש הבא עוד 40 שקל על חשמל, סכום דומה נוסף על הלחם, ועוד 30 שקל על חלב וסכום דומה על ביצים.
מה שברור כעת הוא שהמדד יחייב את הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד, הפרופסור אמיר ירון, להעלות את הריבית שוב בחודש הבא, בפעם הרביעית ברציפות, ואולי גם בשיעור חד מהצפוי של חצי אחוז.
אמנם לא תהיה כאן ברירה, אך העלאת הריבית עלולה להוות גם סכנה חמורה של גלישת המשק שצמח יפה ב-2021 להאטה חמורה ב-2022 - עד כדי סכנת מיתון ועלייה באבטלה. את ההיסוס של מעסיקים לגייס עובדים חדשים כבר חווים בשבועות האחרונים במספר ענפים, מעבר להייטק שבו המשבר כבר קשה.
ואת השימוש במילה הקשה ביותר נאלץ כנראה לעשות בחודשים הבאים: סטגפלציה. היא תהיה תוצאת התייקרות חומרי הגלם בעולם, שלא צפויה להיפסק בינתיים, באין אופק לסיום המלחמה באוקראינה וביטול העיצומים על רוסיה.
האינפלציה תוכה רק בהעלאות ריבית משמעותיות, ואלה יובילו לבלימת הצמיחה בעולם ותחילת מיתון ופיטורי עובדים, שמשמעותם גידול באבטלה. לנו, בישראל, תוכל להיות רק תוצאה חיובית למחצה מהמצב הזה: עליית מחירי הדירות - עם העלייה המשמעותית בריבית על המשכנתאות - תיבלם, אך לאלפי משפחות חלום הדירה החדשה בבעלותן יתרחק עוד ועוד.
פורסם לראשונה: 15:04, 14.07.22
