בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישו שני אחים לביטול עסקת מתנה שבמסגרתה העניקה אימם דירה לאח אחר שלהם לפני מותה. השופט פליקס גורודצקי קבע שמדובר במחווה אותנטית שביקשה המנוחה לעשות לאח, על רקע מוגבלותו הרפואית והכבוד שהוא ומשפחתו רחשו לה לאורך השנים.
לפני כשני עשורים חתמו הורי הילדים על צוואה הדדית שלפיה אחרי מותם תחולק יתרת רכושם שווה בשווה בין שלושת ילדיהם. האב נפטר כעבור כמה שנים, ולפני כשנתיים מתה גם האם. אלא שבטרם לכתה היא חתמה על עסקת המתנה שבמסגרתה העניקה את דירתה רק לאחד מילדיה.
בתביעה שהגישו שני אחיו הם טענו שהוא ניצל את חולשת אימם והפעיל עליה השפעה בלתי הוגנת כדי לקבל את הדירה. הם הדגישו שעסקת המתנה נחתמה בתקופה שבה התנהל הליך משפטי לצורך מינוי אפוטרופוס עבורה, כך שמוטל צל כבד על כשירותה וגמירות דעתה. ממילא, הוסיפו, יש לבטל את העסקה נוכח הצוואה ההדדית של ההורים ולחלק את הבעלות בדירה בין שלושת הילדים.
מנגד טען אחיהם שההחלטה של אימו הייתה אותנטית, ונעשתה על רקע העיוורון שממנו הוא סובל בעין אחת, כמו גם הכבוד וההערכה שהוא ומשפחתו נתנו לה לאורך השנים. בניגוד אליו, הוסיף, שני אחיו גילו כלפיה יחס מחפיר, ומכאן שיש לדחות את דרישתם לנתחים מהדירה.
השופט גורודצקי קבע שלא הוכח שהמנוחה הייתה בלתי כשירה במעמד המתנה. לדבריו, השופט בהליך האפוטרופסות התרשם שהיא הייתה צלולה לחלוטין באותה תקופה, מה גם שהסבירה את הרקע שהוביל אותה לתת את דירתה לבן אחד בלבד. היא טענה אז כי שני אחיו לא נוהגים לבקר אותה בחגים, וילדיהם – שהיא הסבתא היחידה שלהם – אפילו לא מרימים אליה טלפון כדי לשאול בשלומה.
ראיה נוספת שחיזקה את גרסת הבן הזוכה נמצאה בדו"ח עובדת סוציאלית שלפיו המנוחה "מאוד קשורה לנתבע ומדברת בחום על אשתו וילדיו אשר מתנהגים אליה בכבוד ואהבה, ובניו של הנתבע מפנים את חדרם עבורה כשהיא מתארחת אצלם, וישנים בסלון".
בנסיבות אלה הגיע השופט למסקנה שהדירה ניתנה לנתבע במתנה אגב כשירות וגמירות דעת מוחלטת, ומתוך רצונה החופשי והמגובש של האם.
בתוך כך, טענת האחים התובעים כי המתנה סותרת את צוואת הוריהם נדחתה על הסף. "לא הייתה בצוואה כל מגבלה בעניין העברת הנכסים בחיי בן הזוג הנותר בחיים", נכתב בפסק הדין. "להפך, המנוחים ציינו בצוואה כי 'במקרה של פטירת בן הזוג הנותר ברצוננו לבקש את חלוקת כל רכוש הנותר אחריו חלוקה שווה בין שלושת ילדינו'. במילים אחרות, המנוחים לא ביקשו כי בן הזוג הנותר בחיים ישמור, ככל שניתן, על מצבת הנכסים אשר הייתה להם ערב עריכת הצוואה".
יתרה מכך, השופט שוכנע שהדירה הוענקה לנתבע במתנה כדי לגמול לו על היחס שהעניק לאימו, בשונה מאחיו, ולא כדי לפגוע באינטרס ההסתמכות של האב המנוח. לפיכך התביעה נדחתה והתובעים חויבו לשלם לאחיהם שכר טרחת עו"ד בסך 87,750 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים לא צוין בפסק הדין
• ב"כ הנתבע: עו"ד דוד הולשטיין
• עו"ד ג'ואנה סאלם-זוהר עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
