בני גנץ סידר, ועמיר פרץ ישתכר: היו"ר החדש של התעשייה האווירית, הודיע לדירקטוריון החברה כי יבקש לכהן ב-100% משרה. גורמים בחברה שעודכנו על הבקשה מעריכים כי אם תאושר הבקשה תעמוד עלות שכרו של פרץ על כמיליון שקל בשנה.
פרץ, שמינויו אושר בממשלה למרות שנדחה בידי חברי ועדת גלאור לאישור מינויי בכירים בשירות הציבורי בשל היעדר ניסיון עסקי מספק, מבקש בכך לקבל שכר גבוה יותר משקיבל קודמו בתפקיד הראל לוקר, שכיהן ב-75% משרה ועלות שכרו עמדה ב-2020 על כ-750 אלף שקל לשנה.
לפי מדיניות התגמולים של התעשייה האווירית, שכרו של יו"ר החברה מתבסס על שכר מנכ"ל ממשלתי בדרגה 10 (1) שמהווה את השכר המקסימלי לנושא משרה בעל חוזה אחיד על ידי רשות החברות. כמו כן, השכר מושפע גם מעלות השכר הממוצע והחציוני של עובדי החברה, ומחושב בדולרים.
נגד מינויו של פרץ עדיין תלויה עתירה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, לפיה "עולה חשש כבד שמא תכלית המינוי נגועה בשיקולים זרים שאינם מן העניין, וכל תכליתו הוא בקידומו של מינוי פוליטי פסול. בנוסף לכך, המינוי פוגע פגיעה קשה באמון הציבור".
גם אם יעבור המינוי בבג"ץ עדיין מחכה לבקשת השכר של פרץ סדרת אישורים. הבקשה תועבר תחילה לאישור ועדת התגמולים של דירקטוריון התע"א, שבה חברים ראם עמינח, מאיה אבידר ואתי לנגרמן. בהמשך היא תועבר לרשות החברות הממשלתית ולבסוף לחתימת שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן.
עלות שכרו של לוקר, שמשמש כיום יו"ר פז, אך עדיין מכהן כדירקטור בתעשייה האווירית, עמדה אשתקד על 229,837 דולר, שהיו שווים בסוף השנה החולפת 724 אלף שקל בשכר, ועוד 7,569 דולר בהטבות שונות, שהיו שווים 23,842 שקל. סך הכל קיבל לוקר כמעט 750 אלף שקל בשנה המלאה האחרונה שלו בתפקיד על כאמור 75% משרה.
