הכנסת אישרה ביום רביעי האחרון בקריאה טרומית הצעת חוק תמימה למראה, שכותרתה כוללת סתירה פנימית: "ביטול המגבלה הגיאוגרפית המוטלת על תחנות הרדיו האזוריות". אם מדובר בתחנות רדיו אזוריות, תשאלו, איך אפשר לבטל את "המגבלה הגיאוגרפית" המוטלת עליהן?
אז זהו, שהצעת החוק הזו מסתירה מאחוריה הרבה מעבר למה שנכתב בה. היא מהווה עוד מהלך, עוד חזית, במסע האגרסיבי שמנהל שר התקשורת, שלמה קרעי, כמעט מאז נבחר לתפקידו לעיצוב מחדש של מפת התקשורת המשודרת בישראל. הקרב הזה מתנהל במספר חזיתות במקביל, בכל אחת מהן זוכה קרעי לסיוע נדיב מחברים למפלגה, ובכולן עוטפת אותו מכבסת מילים בנוסח "הגינות, שוויוניות ואיזון" בשידורים.
1 צפייה בגלריה
שלמה קרעי
שלמה קרעי
מסע אגרסיבי. שר התקשורת, שלמה קרעי
(אלכס קולומויסקי)
הצעת החוק האחרונה – שהוגשה במקרה הזה באדיבות שורה של ח"כים, ביניהם ממפלגת יש עתיד ומהמפלגות הערביות, אחרי שקרעי עצמו נכשל בקידומה כהצעת חוק ממשלתית - מבקשת להפוך למעשה את תחנות הרדיו האזוריות הפרטיות לתחנות ארציות, באישור שר התקשורת (קרעי) בלבד. בלי מכרז, בלי הליך תחרותי, בלי רגולציה. המטרה שקופה: התחנות הארציות, שנמצאות כיום בבעלות ציבורית, הן גלי צה"ל ותחנות תאגיד השידור כאן. התחנות האזוריות נמצאות בבעלות פרטית של בעלי הון כמו אנשי העסקים יצחק מירלשווילי, דוד בן בסט, אלי עזור, וצביקה שלום, שלפחות לחלקם זיקה ישירה לימין ולליכוד והם בעלי קשרים ומהלכים בממשלה.
"הגיע הזמן", אמר קרעי במליאה, "לפרוץ את המונופול של רשת ב' וגלי צה"ל". הוא הבהיר, כי מדובר בכלל ב"קדימון של חוק השידורים הרחב", שיציג בקרוב לכנסת.
את קרעי, אולי, לא מעניין הכסף, אבל אם החוק יתקבל ייפתח בפני בעלי התחנות האזוריות בבת אחת שוק פרסום בשווי עשרות מיליוני שקלים, שלא לדבר על עמדת השפעה חסרת תקדים.
כמו בחזיתות האחרות שמוביל השר, גם ההצעה הזו נתקלה בכל התנגדות אפשרית: מעבר לכוח המוגזם שהיא מקנה לשר בחלוקת תדרי רדיו שהם משאב ציבורי, בתאגיד השידור הציבורי הבהירו כי טכנית, מבחינה הנדסית, היא פשוט בלתי אפשרית לביצוע: היא תגביר את הקרינה כתוצאה מהצבת משדרים רבים, מה שיסכן את בריאות הציבור.

החוק שנועד למחוק את החוב של ערוץ 14

באותו יום עצמו התכנסה ועדת הכלכלה לדיון במהלך אחר שדוחף שר התקשורת – הפעם בסיועו האדיב של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד). מדובר בהצעת חוק הקובעת, כי תאגיד השידור הציבורי כאן, יחד עם ערוץ הכנסת ומשרד האוצר, הם ורק הם יישאו בתשלום הסכומים שנדרשו מכל הערוצים בארץ בהעלאת שידוריהם למערך שידורי "עידן פלוס" החינמי מאז אוקטובר 2023, אז הורה קרעי (בחוסר סמכות) להעלותם למערך.
מערך "עידן פלוס" המיושן, המבוסס על אנטנות ארכאיות וזמנו עבר מזמן מנוהל על ידי הרשות השנייה בעלות של כ-50 מיליון שקל בשנה, שרובם מוטלים על התאגיד. התוכנית היא להחליפו באפליקציה בתוך שנתיים, אך נכון להיום, כל ערוץ שמשודר באמצעותו משלם עבור השימוש בו. משמעות ההצעה היא, שערוצים פרטיים כמו ערוץ 14, הבייבי של קרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו, שצבר בו חוב של כמיליון שקל מאוקטובר, ועוד שלושה ערוצים דלי רייטינג, יחד עם קשת ורשת, יזכו בבת אחת, ככה סתם, בוויתור על חובות של מיליונים, על חשבון הציבור.
בנוסף, ההצעה פוטרת גם מכאן ולהבא, לפחות בשנתיים הקרובות, את כל הערוצים מחובת תשלום כזו; התאגיד, כלומר המדינה, ישלם. קשת ורשת, אגב, זכו כאן מן ההפקר רק בגלל שפטור מתשלום לערוץ 14 בלבד ידליק נורה אדומה של אפליה ברורה מדי.
נכון לשבוע, לאחר מופע צרחות של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שאיים כי יחוקק "חוק הפוך" שיפגע עוד יותר בגופי השידור - הצעת החוק של קלנר אושרה, לאחר שצומצמה בינתיים לתשלום הרטרואקטיבי בלבד.

ההשתלטות על מועצת תאגיד השידור הציבורי

אחרי שסימן עוד איקס קטן בחגורה, עכשיו מתפנה השר קרעי להשלמת ההשתלטות הפוליטית על המועצה המפקחת על שנוא נפשו, תאגיד השידור הציבורי: סיום כהונתם של מחצית (!) מחבריה בנובמבר הקרוב סולל את הדרך לשינוי הצביון שלה בלי מאמץ גדול. את בחירת החברים החדשים תוביל ועדת איתור בראשות השופט בדימוס משה דרורי, שאותו מינה קרעי לתפקיד באפריל האחרון. דרורי זכה לפרסום בהתבטאויות קשות נגד התקשורת ("אני יודע שערוצי התבהלה עושים מה שהם רוצים. האמת לא נר לרגליהם"), ותקף בעבר את החלטת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו. אין מתאים ממנו לג'וב הזה.