אין פשרה: נמשך הסכסוך המשפטי בין הפנסיונרית שהרוויחה מיליון שקל מהשקעה בביטקוין לבין בנק הפועלים אותו תבעה בטענה כי הוא מסרב לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה. הבנק לא מאפשר לה להכניס את הכסף בטענה כי הרכישה נעשתה במזומן ולכן "קיים סיכון להלבנת הון ומימון טרור".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לאחרונה הגיש הבנק כתב הגנה במסגרתו הוא מבקש לסלק על הסף את תביעתה של הפנסיונרית אסתר פרימן. הבנק טוען כי עניינה של התובענה בבקשתה של פרימן "לאפשר קבלת כספים שמקורם על פי הנטען בהשקעתה במטבע וירטואלי (ביטקוין) לפני כשמונה שנים במזומן. הבנק יטען כי במועדים הרלוונטיים לתובענה ואף במועד כתיבת שורות אלה, עמדת הפיקוח על הבנקים היא כי אין לחייב את המערכת הבנקאית לקבל כספים שמקורם במטבעות וירטואליים וזאת לאור הסיכון הכרוך בניצול אמצעי זה להלבנת הון ומימון טרור".
הסיפור התחיל כשפרימן (69) הקשיבה לעצת בני משפחתה ורכשה לפני שמונה שנים מטבעות ביטקוין ב-10,000 שקל. ביולי האחרון היא רצתה להמיר חלק מהביטקוין לכסף "רגיל", וגילתה שההשקעה התמימה שלה לא מביישת את טובי מנהלי ההשקעות, וכעת יש ברשותה כמעט מיליון שקל. "הקשבתי לבן שלי ולאחיינים, לחבר'ה הצעירים, ואמרתי שנעשה ניסיון. בלי שום ידע בנושא, בתמימות אמיתית של אזרח פשוט. בחיים לא חשבתי ש-10,000 שקל יהפכו לכמעט מיליון שקל", הסבירה.
אלא שהסיפור הסתבך. בנובמבר הגישה פרימן לבית המשפט המחוזי בת"א, באמצעות עו"ד שאול ציוני ועו"ד ליאור קיפרמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, תובענה נגד בנק הפועלים בו היא מנהלת את חשבונה זה 40 שנה, לאור סירובו לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה בזכות הביטקוין. לטענת הבנק הסיבה לסירובו נעוצה בכך שרכישת הביטקוין בזמנו נעשתה במזומן, ולטענתו אין באפשרותו להבין ולוודא את מסלול הכספים והמטבעות.
במסגרת מכתב ששלח הבנק לאסתר כתב בין השאר כי "מאפייניהם של מטבעות וירטואליים מאפשרים העברתם באופן אנונימי ובלתי מפוקח, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, ומשכך מדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".
על אסתר התשובה לא הייתה מקובלת. "הבנק מכיר את ההתנהלות שלי. אין לי כספים בשום מקום אחר, רק בבנק הפועלים. הם יודעים שאני לא מלבינת הון ולא עושה עסקים מחוץ לבנק. אני פנסיונרית. לכל ארבעת ילדיי יש חשבונות בבנק. כלומר, כל ההתנהלות המשפחתית היא בתוך הבנק. הכסף דרוש לי לסייע לאחד מילדיי לרכוש דירה ולרווחתי".
תזכורת: פנסיונרית הרוויחה מביטקוין, הבנק לא מפקיד
(צילום: משי בן עמי)
נתיב הכסף
במסגרת כתב ההגנה טוען הבנק כי "מהסברי פרימן לא ניתן לעקוב אחר נתיב הכסף ביחס לרכישת המטבע הווירטואלי, התובעת לא הצליחה להצביע על כל קשר בין הכספים שיצאו מחשבונה לבנה לבין רכישת המטבע הווירטואלי, וממילא בהתאם לניהול הסיכון על ידי הבנק בקשר עם מטבעות וירטואליים במועד הרלוונטי - רק במקרים בהם הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי וכספי התמורה יצאו וחזרו מאותו חשבון ניתן לאשר קבלת הכספים – הרי שהתובעת לא עמדה בתנאי זה".
יחד עם זאת מציין הבנק כי "מניתוח פעילותה בבנק עלה כי היא נהגה להעביר סכומי כסף שונים (עשרות אלפי שקלים) לבני משפחתה מעת לעת, כאשר ברי כי אין באפשרות הבנק לדעת מהו השימוש שנעשה בכספים אלה על ידי בני המשפחה".
עוד מציין הבנק כי פרימן לא ביצעה את הרכישה מגורם מוכר ו/או מפוקח אלא מאדם פרטי במזומן. "התובעת כשלה מלהציג אסמכתאות ממשיות למחיר הרכישה של המטבע הווירטואלי". הבנק טוען כי בנסיבות האמורות אין להתערב בהחלטת הבנק ולכפות עליו קבלת כספים שמקורם במטבע וירטואלי בניגוד לניהול הסיכונים על ידו בתחום זה.
עוד טוען הבנק כי "במועד כתיבת שורות אלה, רוב רובה של המערכת הבנקאית פועלת בהתאם לעמדת הגורם המאסדר של פעילותה, בנק ישראל, ואינה מאשרת קבלת כספים שמקורם בעסקאות במטבעות וירטואליים. הבנק לא דחה על הסף את בקשת התובעת לקבלת הכספים אלא שהתברר כי היא אינה מסוגלת להמציא לבנק הסברים מניחים את הדעת ביחס לנתיב הכסף".
בא כוח של התובעת אסתר פרימן: "מצער מאוד לגלות שבנק הפועלים החליט לנהל מלחמת חורמה בלקוחה ותיקה שלו, פנסיונרית, שכל רצונה הוא לקבל בחשבון הבנק שלה כספים ששייכים לה ושמקורם במטבעות דיגיטליים אותם רכשה ממיטב כספה לפני שנים ארוכות. התביעה של פרימן נתמכה בחוות דעת מפורטת, מדוקדקת ומבוססת היטב. הבנק לעומת זאת החליט שלא להגיש חוות דעת כלשהי ובמקום טענות אמיתיות מעלה 'השערות' מופרכות וחסרות שחר שאין בהן דבר וחצי דבר, ואשר גם עולה מהן ניחוח חריף של גילנות, קרי חוסר אמונה בכך שאשה מבוגרת מסוגלת בכלל לרכוש מטבעות דיגיטליים".
