המשק חזר לפעילות כמעט סדירה אחרי טלטלות הקורונה, אבל המכה החזקה שספג שוק התעסוקה במהלך המגפה עדיין ניכרת. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר, שיעור האבטלה המורחב - אשר לא ירד משמעותית מחודש יולי האחרון - עמד על 7.9% בחודש ספטמבר - כ-338.5 אלף מובטלים. זאת כאשר ערב משבר הקורונה נהנתה ישראל משיעור האבטלה הנמוך בתולדותיה: 3.9%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבת "ידיעות אחרונות" ו-ynet ביקרה בלשכת שירות התעסוקה בחולון, שמעה את מצוקת דורשי העבודה החדשים שהפכו כבר ותיקים, ופגשה את מי שמנסה לסייע להם - מפוטר קורונה שהגיע ללשכה לחפש עבודה ונשאר בה כיועץ השמה.
"מאז הקורונה אני עוזרת לבעלי בעסק שלו", מספרת אדווה, בת 32, שנכנסה עם בנה התינוק שנימנם בעגלה. בשגרה היא עבדה בתחום הביטוח, אבל בקורונה הכל השתנה.
"בעלי עצמאי בתחום המכירות ולא יכול היה להחזיק עובדים בתקופה הזו", הוסיפה אדווה. "הייתי בחופשת לידה, באתי לעזרתו ומאז אני שם. עכשיו אני צריכה למצוא עבודה, כי העסק לא מספיק לנו מבחינת כלכלית. אשמח ללמוד מקצוע אחר בעזרת המדינה. אני לא רוצה לעבוד עוד בתחום הביטוח והמכירות. הבנתי את זה בתקופה שישבתי בבית, שהיה לי קצת זמן לעצמי. אולי לעבוד עם ילדים. אני חייבת מקום מסודר, שיהיה לנו איזה גב כלכלי. בעלי עצמאי וזה מספיק מאתגר עבורנו".
דרושה: עבודת בוקר
שרית פרי, יועצת השמה, נמצאת פה כבר שמונה שנים. לפני הקורונה הייתה מתאמת עבודות לדורשי עבודה. המשבר הביא צרכים חדשים ומאז היא מרכזת גם מעגלי תעסוקה לבעלי הבטחת הכנסה.
"יש אנשים שמגיעים אליי כבר בפעם העשירית החודש, אני מכירה כל אחד ואחד ממש טוב, כאילו אני חלק מהמשפחה", היא אומרת בחיוך כואב. "הם באמת לא מוצאים עבודה. יש אנשים למשל שלא כתבו מעולם קורות חיים, כי עבדו באותה עבודה מאז שהתחילו להתנהל באופן עצמאי בעולם. הם לא יודעים להציג את עצמם בכלל, להגיד במה הם טובים. כאן אני רואה כל אדם, מה יותר מתאים לו ומה פחות, ומנסה לעזור כמה שאפשר, אם אפשר".
המצב אצלכם לא השתפר מאז סיום גלי הקורונה?
"יש עדיין סיפורים קורעי לב. משפחות שלמות שאין להן כסף להתקיים. מחפשים כל עבודה כדי לשרוד. אבל יש גם סיפורים אופטימיים. בבוקר הייתה אצלי מישהי שעבדה 30 שנה כמנהלת חשבונות ופוטרה בקורונה. הפיטורים גרמו לה להבין שהיא רוצה לשנות מקצוע. מצאנו לה הדרכת אמנות לילדים בגישה לא פורמלית, והיא הייתה בעננים".
מספר 142 בתור היא אנה, בת 27, שלפני הקורונה למדה צילום בבצלאל והתפרנסה מצילום אירועים. איסור קיום האירועים שינה את התמונה, היא נאלצה לפרוש מהלימודים ולחפש הכנסה נוספת. "עבדתי שש שנים בצילום בוקים", אנה מציגה את עצמה בפני שרית, "הייתי ממש רוצה לעבוד כעצמאית בתחום הצילום, אבל אני לא מצליחה לקדם את עצמי לבד, גם אחרי שחזרו האירועים".
6 צפייה בגלריה
"בגילי אני אמורה לעוף, למצוא עבודות צ'יק-צ'ק, אבל אני לא מצליחה לבד". אנה (27)
(צילום: קובי קואנקס)
אנה מסבירה לי ש"הבנתי שאין ברירה ואני חייבת לשלב - למצוא עבודה נוספת - או אחרת, ולכן באתי לפה. אולי יוכלו לעזור לי למצוא משהו לעבוד בו בשעות הבוקר, כדי שבערב אתעסק בצילום אירועים. עם משכורת מינימום אני לא שורדת כרגע את החודש".
היה לך קשה לבוא לפה?
"מאוד. בגילי אני אמורה לעוף, למצוא עבודות צ'יק-צ'ק. אבל אני לא מצליחה למצוא עבודה לבד. זה מאוד קשה. שיש מקצוע שאני כל כך אוהבת ורוצה לעסוק בו, אבל לא מצליחה להתפרנס ממנו".
שרית מנסה לסייע. היא מוצאת משרה פנויה - עבודה בדלפק במלון. אנה לוקחת את ההצעה והולכת הצידה, לטלפן למעסיק.
דרושה: עבודת ערב
ליאור שושן מכיר את הלשכה משני צדדיה: הוא הגיע לכאן בתחילת הקורונה, אחרי שפוטר מהחברה שבה עבד, חיפש עבודה חדשה ומצא אותה כאן, כיועץ השמה.
"עבדתי בחברה בתחום משאבי אנוש והמקום לא הצליח להחזיק אותי", שושן (39) מספר. "באתי לכאן כדורש עבודה ומאז נשארתי. התייצבתי בלשכה כחלק מהמחויבות של דורש עבודה והתלהבתי ממש. פחדתי שאתקע בלי עבודה, אני אבא לשניים, ולא התביישתי לבוא לכאן לחפש. הרבה אנשים מתביישים להגיע ללשכה, חוששים מה יגידו. באים עם הראש למטה, משקרים בריאיון עבודה שהם צריכים רק עבודה זמנית, עד שיחזרו לעבודה האמיתית שלהם. יש המון בושה. מחפשי עבודה שולחים לי הודעות על בסיס יומי. מיילים, טלפונים. הם הפכו לחלק מהחיים שלי".
ליאור מקבל את פליקס, בן 50, שהגיע לחפש עבודה שנייה, כי הראשונה לא מספיקה לו כדי להתקיים. הוא כבר מכיר את הסיפור שלו, זו הפגישה החמישית ביניהם החודש. "אני עובד כמטפל סיעודי בבית אבות", פליקס אומר לי, "עובד כל השבוע, שישה ימים, 28 שעות. אני צריך יותר כסף, אבל החברה לא יכולה לתת לי עוד שעות עבודה".
מה אתה בדיוק מחפש?
"לפחות עוד שלוש ימי עבודה בשבוע. אולי שמירה בערבים. אין לי כסף, יש לי ילדים, נכדים, הורים שגרים איתי ואני חייב לדאוג להם. לפני הקורונה עבדתי בעבודה קבועה, בשמירה. 13 שנים רצוף. בקורונה פיטרו אותי ומאז אני לא מוצא עבודות שמספיקות לי כדי להתקיים".
6 צפייה בגלריה
פליקס, בן 50, הגיע לחפש עבודה שנייה, כי הראשונה לא מספיקה לו כדי להתקיים
(צילום: קובי קואנקס)
הפעם ליאור מוצא משהו: שמירה בתל אביב, שלוש פעמים בשבוע, משלוש בצהריים ועד 11 בלילה. פליקס מקבל את הפרטים ונראה שהוא מבסוט.
אבי, בן 47, מובטל כבר יותר מחצי שנה, לא זכאי לדמי אבטלה, אבל עושה רושם שהוא לא לחוץ. במקרה שלו הקורונה שינתה את האופן שבו הוא מתייחס לפרנסה. הוא התרגל לנוחות מהעבודה בבית בזמן המגפה, והיום מחפש תעסוקה שלא עולה על שש שעות ביום.
"אנשים עבדו קשה כל החיים ופתאום ראו שיש גם זמן לחיות", הוא מסביר, "אני לא רוצה לעבוד יותר עשר שעות ביום, כמו שעבדתי. נסעתי כל בוקר שעה וחצי הלוך, שעה וחצי חזור, בתחבורה ציבורית. בקורונה ישבתי בבית והבנתי עד כמה עבדתי יותר מדי קשה. הצעתי לבוס שלי שאשאר בעבודה אם יוריד לי בשעות, אבל הוא לא הסכים. אני מחפש עבודה כבר חצי שנה, מבזבז קצת חסכונות כי נגמרו דמי האבטלה. אין לי ילדים, אין לי מחויבויות, אז למה לי להילחץ?".
מה מצאו לך היום?
"עבודה בתחום המולטימדיה, עבודה באחזקה אבל ממוחשבת. אנסה את שתיהן, נראה".
דרושים: עובדים מהבית
בלשכת התעסוקה בחולון עובדים גם מול המעסיקים. יש תפקיד מוגדר, מתאמת מעסיקים, שמשוחחת מול חברות ועסקים באזור בניסיון להבין אילו עבודות חסרות ומי מתאים למלא את המשרות.
6 צפייה בגלריה
"המשק היום שונה לגמרי ממה שהכרנו". שרית אבולעפיה, מנהלת לשכת התעסוקה בחולון
(צילום: קובי קואנקס)
שרית אבולעפיה היא מנהלת הלשכה. היא מספרת שבתקופת הקורונה, בין הסגרים, הכניסה דורשי עבודה למשרדה ובעצמה ניסתה למצוא להם פתרונות. הקורונה, מיד מבינים כאן, יצרה מהפכה בשוק התעסוקה, בשגרת העבודה כפי שהכרנו. מתברר שאפשר לעבוד מהבית, שאפשר להתייצב במשרד יומיים או שלושה בלבד בשבוע.
"הבנו שאנחנו חייבים להתחבר למגמות של השוק, שבתוך רגע למשל הפך דיגיטלי", אבולעפיה מסבירה. "המשק היום שונה לגמרי ממה שהכרנו. הרבה מעסיקים מחפשים אנשים שיודעים לעבוד מהבית, דרך המחשב, אבל לא לכולם יש ידע בסיסי במחשבים. יש דורשי עבודה שעבדו עשרות שנים בתור מנהלים או פועלים - והיום השוק מבקש משהו אחר.
"אנחנו מבצעים פה ריאיון תעסוקתי מעמיק כדי להבין את הצרכים והחסמים של כל דורש עבודה. יש מקרים של אקדמאים שמתקשים למצוא עבודה כי הם לא מצליחים לחבר קורות חיים כמו שצריך. או אדם שעבד המון זמן באותו מקצוע ולא יודע בכלל איך לגשת לשוק מחדש ולהציג את עצמו.
"צריך להבין: אנשים לא רק באים כדי שנחתום להם אבטלה אלא ממש מחפשים עבודה. במרץ 2020 היו בחולון 3,000 דורשי תעסוקה, ובתחילת אפריל אותה שנה זה הפך ל-33 אלף. אנחנו נלחמים היום בחזית הזו, כדי שלאנשים תהיה פרנסה".
