אף שמדינת ישראל טרם החליטה מה יהיו הגבולות הסופיים של מה שמוגדר חבל תקומה, ומה תהיה האסטרטגיה לשיקום האזור, הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) תדון בשתי תוכניות ענק להפוך את נתיבות ושדרות למה שמוגדר "מוקד משיכה משמעותי במרחב האזורי". המהלך צפוי לבוא על חשבון שטחים חקלאיים של מושבים וקיבוצים שכנים, שתושבי חלק מהם נאלצו להתפנות.
מדובר בתוכנית תמ"ל 1124, שאמורה להוסיף לנתיבות 16 אלף יח"ד, שיוסיפו כ-80 אלף תושבים ל-51 אלף שגרים בעיר. לגבי שדרות מדובר בתוכנית תמ"ל 1121, שמציעה תוספת של 4,680 יח"ד, כלומר עוד 20 אלף תושבים ל-34 אלף המתגוררים בעיר. שיקום שדרות נכלל במנדט של מינהלת תקומה, בעוד שיקום נתיבות לא נכלל - מהלך שהוביל את העיר לעתור לבג"ץ נגד המדינה.
התוכנית להרחבת נתיבות מציעה בינוי שימשיך את מרקם העיר צפונה, עד לחיבור עם כביש 34 (יד מרדכי-נתיבות). הרובע החדש יאפשר, באמצעות פארקים טבעיים, חיבור אורגני ליובל נחל חנון על חשבון שטחי היישובים של המועצה האזורית שדות נגב, כמו זימרת, שרשרת, מעגלים ויושיביה. בשולי הרובע רוב הבנייה תהיה צמודת קרקע. לאורך הרחובות הראשיים ברובע החדש מתוכננים מוקדי תרבות, מסחר וחינוך. התוכנית מציעה גם בינוי של רובע תעסוקה בשטח של כ-730 דונם, בחלק אחר של העיר, ליד נחל שרשרת, בהמשך לאזור התעסוקה הדרומי של נתיבות.
התוכנית להרחבת שדרות, המכונה "שדרות דרום", מגדילה את שטח הבינוי העירוני בכ-1,700 דונם, על חשבון שטחי חקלאות של המועצה האזורית שער הנגב. התוכנית כוללת שלושה מתחמים בקצוות שונים של העיר: על גבול אזור התעסוקה שער הנגב, על גבול קיבוץ ניר עם ועל גבול פארק התעשיות ספירים. "התכנון כולל רשת רחובות חדשה וצפופה, המקשרת בין העיר הקיימת לשטח התוכנית ותומכת את המגורים בתוכנית בהתאמה", כך על פי התוכנית. "בנוסף, התוכנית מציעה מגוון שטחים ציבוריים פתוחים, המשמרים ערכי נוף בתחום התוכנית, הנתמכים ברשת שבילים מקשרת עבור הולכי רגל ומייצרים מעבר הדרגתי בין מתחם עירוני אינטנסיבי לאזור עירוני בעל אופי אקסטנסיבי".
התוכנית בנתיבות היא יוזמה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ועיריית נתיבות שנולדה לפני המלחמה, והותמ"ל תדון בה במסגרת שולחן עגול שמועדו טרם נקבע. התוכנית בשדרות היא יוזמה של משרד הבינוי והשיכון, שהטיפול בה החל לפני אוקטובר 2023, והדיון בה יהיה לצורך הפקדתה. שתי התוכניות נערכו בידי צוותי מתכננים, שבראשם עומד האדריכל אלי דרמן, ממשרד דרמן ורבקל אדריכלים.
התוכניות אינן מתייחסות להשלכות המלחמה ולתוכניות של מינהלת תקומה לשיקום האזור, שמתמקדות בהתחדשות עירונית. שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ומנכ"ל מרכז המועצות האזוריות, אומר כי "אין שום תיאום מול תקומה, ואיש לא דיבר גם עם המועצות השכנות. אני לא נגד הרחבת הערים, אבל קודם יש לנצל את כל השטחים הפתוחים בערים. יש פה ניגוד מובנה. כדי שהיישובים ישתקמו צריך לתת להם להתחזק, גם באמצעות פיתוח החקלאות. אלא שמנגד, לוקחים להם את השטחים - והכי גרוע הוא שלא מדברים איתנו".
יוסי קרן, מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב, אמר ל"כלכליסט": "אין שום תיאום מול התוכניות של תקומה. התוכנית להרחבת שדרות פוגעת בשער הנגב, וקידומה עכשיו הוא ציני. כאילו אין מלחמה, כאילו תושבי ניר עם לא גולים בארצם, וכאילו אין חוב מוסרי כלפינו. לא ברור למה לדחוף את זה בגרון של מועצת שער הנגב כרגע". קרן אומר שגם אם התוכנית תאושר, אפשר יהיה להתחיל לבנות רק בעוד עשר שנים: "יש בתוכנית כשלים טכניים מהותיים. המנוע של הסיפור הוא הסטטיסטיקה של משרד הבינוי והשיכון".
ברמ"י בחרו להתייחס רק לתוכנית בנתיבות: "לפני כשלוש שנים, בעקבות הכרזת הותמ"ל, החלה רמ"י, בשיתוף עיריית נתיבות, לתכנן ולקדם הרחבה של העיר, כדי לתת מענה לצורכי התרחבותה. התוכנית מוכרת למועצה האזורית שדות נגב, למינהלת תקומה ולמושבים באזור. רמ"י עובדת בשיתוף פעולה מלא עם מינהלת תקומה ומינהל התכנון בכל הקשור לשיקום ופיתוח הנגב המערבי בעקבות 7 באוקטובר".
ממינהל התכנון נמסר: "בניגוד לנטען, תוכניות הותמ"ל בשדרות ובנתיבות מקודמות בהתאם לחזון תוכנית חבל תקומה, והותמ"ל שותפה בוועדת ההיגוי של התוכנית. מדובר בתוכניות חשובות שיחזקו את הערים ויביאו אוכלוסייה חדשה, בהתאם למטרה המרכזית של תוכנית חבל תקומה להשלשת האוכלוסייה בנגב המערבי".
במינהלת תקומה ביקשו להדגיש שהתוכנית האסטרטגית שלהם אינה יוצאת נגד תוכניות שכבר קודמו. עם זאת, המינהלת פועלת דווקא להתחדשות עירונית של העיר הקיימת ופחות לבנייה חדשה בשטחים פתוחים. "מדובר בתוכניות של הותמ"ל שמקודמות לפני 7 באוקטובר, בטרם הוקמה המינהלת. אנו פועלים לאיתור נקודת האיזון הנכונה בין הצרכים המתבקשים לגידול העירוני לצד המשך שגשוג של המגזר הכפרי".
