מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פנה היום (חמישי) לשרי הממשלה ולמנהלת רשות החברות הממשלתיות בדרישה למשוך מחברות ממשלתיות דיבידנדים שכבר הוכרזו בסך שני מיליארד שקל, כדי להשתמש בהם להוצאות המלחמה ועבור תושבי עוטף עזה ויתר המפונים מהדרום ומהצפון.
הודעת המבקר מגיעה ברקע המאבק בין השר דוד אמסלם למנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים, במסגרתו עצר משיכת דיבידנדים מחלק מהחברות וסירב למנות דירקטורים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המבקר עדכן שבימים אלו צריך היה להתפרסם דוח בסוגית משיכת דיבידנדים ובנושא מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. בשל המלחמה הדוח לא מפורסם ואולם המבקר אנגלמן רואה חשיבות בפרסום ביקורת ספציפית הרלוונטית לתקופת המלחמה. זאת על מנת ששרי הממשלה ומנהלת רשות החברות יפעלו לתקן את הליקויים באופן מיידי.
במכתב לשרים ולמנהלת רשות החברות, כתב המבקר כי "בשנת 2022 הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיבידנדים בסך של 1.4 מיליארד שקל והודיעו על כוונתן לחלק 600 מיליון שקל נוספים בשנת 2023, קרי, חלוקת דיבידנד בסך כ-2 מיליארד שקל במצטבר. למרות זאת, בביקורת האמורה עלה כי מתוך סך זה חולקו 85 מיליון שקל בלבד מחברה אחת בלבד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון ליום 08.11.2023 חלוקת הדיבידנד מהחברות הממשלתיות טרם הושלמה, כך שיתרת הדיבידנד עליה הכריזו החברות הממשלתיות העומדת על קרוב ל-2 מיליארד שקל טרם נכנסה לקופת המדינה".
במקביל לסוגיית משיכת הדיבידנדים בסך שני מיליארדי שקלים לקופת המדינה, המבקר התייחס במכתבו גם לסוגיות של איוש בעלי תפקידים בעת הזו.
המבקר דרש להקפיא חילופי בכירים בחברות הממשלתיות עד תום מצב החירום. "ראוי להימנע בתקופת המלחמה מזעזועים בשדרת הניהול הבכירה ולשמור על היציבות הניהולית הקיימת בחברות הממשלתיות שפעילותן משפיעה באופן נרחב על המשק הישראלי, ", כתב המבקר אנגלמן.
דברים אלו נכתבו על רקע הכוונה של השר אמסלם למנות מקורבים לדרגי ניהול בכמה מן החברות הממשלתיות, דוגמת סאגת ניסיון ההחלפה של יו"ר הדירקטוריון של חברת דואר ישראל.
מהצד השני הבהיר המבקר כי המציאות המלחמתית מדגישה את הצורך במינוי דירקטורים לחברות הביטחוניות רפאל, תעשייה אווירית ואלתא. זאת נוכח החשיבות המיוחדת לתפקוד רציף ותקין בחברות אלו החיוניות בהיבט המבצעי-ביטחוני בתקופת המלחמה.
מבדיקה עדכנית של משרד מבקר המדינה עולה כי נכון ליום 31.10.23 מינוי דירקטורים מטעם המדינה בחברות רפאל, התעשייה האווירית ואלתא לא הושלם: ברפאל מונו 7 מתוך 12 דירקטורים; בתע"א מונו 8 מתוך 12 דירקטורים ובאלתא מונו 5 מתוך 13.
פערים באיוש הדירקטוריון עלו בדוח האמור גם לגבי חברות נוספות שפעילותן משמעותית בפן האזרחי בתקופת המלחמה דוגמת חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת מקורות בע"מ, נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, חברת נמל אשדוד בע"מ ועוד. בכל הנוגע לדירקטורים מכהנים שמינויים עתיד לפקוע בקרוב, מומלץ לבחון הארכת כהונתם בעת הזו עד לתום המלחמה.
בנוסף, קבע המבקר, כי יש לפעול באופן מיידי למינוי יו"ר דירקטוריון לחברת החשמל ולמינוי דירקטורים חסרים ודירקטורים שיחליפו את אלה שיסיימו את תפקידם בחודש וחצי הקרובים. לאחר סיום תפקידם של הדירקטורים המכהנים כיום יוותר הדירקטוריון עם דירקטור חיצוני אחד בלבד.
לדברי המבקר, "לצד הסכנה בשיתוק פעילות דירקטוריון חח"י, בשנה האחרונה מרבית שדרת הניהול של החברה התחלפה ובכלל זאת התחלפו בעלי התפקידים הבאים: מנכ"ל, סמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה, סמנכ"ל ייצור, סמנכ"ל כספים, יועץ משפטי, דובר, סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים (התפקיד האחרון טרם אויש ובמקומו פועל מ"מ). כמו כן, בינואר 2024 יסיים את תפקידו סמנכ"ל שירות, שיווק ורגולציה ובתום הרבעון הראשון של 2024 עתיד לסיים את תפקידו גם המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל שירותי רשת. תחלופה מסיבית זו של שדרת הניהול בחברה מחדדת את הצורך והחשיבות בפעילות תקינה של דירקטוריון החברה ואיושו המלא.
חברת חשמל היא החברה הממשלתית הגדולה ביותר בישראל המחזיקה בנכסים בלתי שוטפים בסך של כ-86 מיליארד שקל, ומחזור הכנסותיה השנתי עומד על כ-22 מיליארד שקל והיא מעסיקה כ- 10,000 עובדים. העיכוב במינוי יו"ר דירקטוריון קבוע ופעיל פוגע בתפקוד התקין של החברה וחושף אותה למחדל שעולה כדי הפרת חוק וכתוצאה ממנו לעיצומים כספיים".
את מכתבו סיים המבקר בכך ש"נוכח כל האמור לעיל, בראי הוצאות המדינה הנוגעות למלחמה ולטיפול בעורף האזרחי, קיימת דחיפות כי השר הממונה על הרשות, השר האחראי לחברה בכל אחת מהחברות הממשלתיות, שר האוצר ורשות החברות הממשלתיות יפעלו לחלוקת הדיבידנדים שהוכרזו בחברות הממשלתיות.
"כמו כן, קיימת חשיבות לאיוש דירקטורים בחברות הממשלתיות שפעילותן בעלת חשיבות לתפקוד המשק הישראלי בתקופת המלחמה, הן בפן הביטחוני והן בפן האזרחי, זאת לצורך הבטחת קבלת החלטות איכותית ואחראית, בתנאי אי-ודאות ותוך שמירה, ככל הניתן, על יציבותן הפיננסית.
"הדבר מקבל משנה תוקף באיוש דירקטורים בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, בתעשייה האווירית לישראל ובאלתא מערכות שהן חברות הנותנות מענה בתחום המבצעי בתקופת המלחמה ובאיוש דירקטורים בחברת החשמל לישראל, שכן היא אחראית על אספקת חשמל ומתן שירות למיליוני אזרחים בעורף, וביניהם תושבים המתגוררים בסמיכות לגבולות, ועל הבטחת יכולת המשק לפעול באופן תקין.
"ללא איוש מלא של דירקטוריון החברות ושל שדרת הניהול בחברות קיים חשש מהותי כי החברות לא יוכלו לעמוד במילוי ראוי של המשימות העומדות לפתחן. משכך, עליכם לפעול מידית לאיוש מלא של אורגני החברות בהתאם לדין ולכללי מנהל תקין, בין היתר באמצעות בחינת הארכת הכהונה של דירקטורים קיימים בחברות הרלוונטיות.
בנוסף, מן הראוי שבתקופת המלחמה תישמר היציבות הניהולית הקיימת בחברות הממשלתיות שפעילותן משפיעה באופן נרחב על המשק הישראלי, וזאת מבלי לגרום לזעזועים בשדרת הניהול הבכירה בעת הזו".
