"60 אלף לקוחות עשו שימוש במערכת המעבר בין הבנקים, 40 אלף עברו בנק בפועל", כך הכריז היום (שני) המפקח על הבנקים יאיר אבידן, בכנס שערכה חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי, החברה שמפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית להעברת כספים), בשם "רפורמת המעבר בין בנקים מחזון למציאות".
לדבריו, "רפורמת המעבר בין בנקים היא מהלך פרו צרכני שגובש מתוך התפיסה שהלקוח במרכז. האתגר שעמד בפני המערכת הבנקאית ומס"ב היה לייצר פתרון הוליסטי להעברת הפעילות הפיננסית של הלקוחות תחת האילוצים התפעוליים, החוזיים והטכנולוגים הקיימים, וכל זאת ב-7 ימי עסקים ותוך שמירה על זכויות הלקוחות. שולבו בו שירותים כמו שירות 'עקוב אחרי', במטרה לאפשר את המשכיות הפעילות השוטפת של הלקוח, אך יש למהלך חשיבות גם לתחרות במערכת הבנקאית בישראל, במספר השותפים לו ובהיקף המשאבים שהושקעו בו".
מדובר ברפורמה למעבר מקוון בין בנקים שיצאה לדרך בספטמבר 2021, שמאפשרת ללקוחות ללחוץ על "כפתור" ניוד בכל אתר/אפליקציה של בנק ולהתנייד לכאורה בקלות: חשבון הבנק הישן נסגר וכל החשבונות והחיובים עוברים לחשבון הבנק החדש בפורמט "עקוב אחרי", מבלי שהלקוח צריך לעדכן את הגופים המחייבים (למשל הוראות קבע) והמזכים (למשל משכורת) במעבר. יחד עם זאת, העברת פיקדונות, חסכונות, משכנתאות והלוואות, מטופלים פרטנית מול הבנקים. האם 40 אלף לקוחות שעברו כך מבנק לבנק זה הישג? לא בטוח.
"חשיבות הניוד היא בעיקר באיום שזה יוצר במערכת"
"זאת לא הצלחה מדהימה, אבל גם לא כישלון", אומרים בבנקים. "15%-20% מהלקוחות החדשים מגיעים אלינו באמצעות מערכת הניוד, והשאר בזכות מאמצי שיווק. אין פה הצלחה כבירה, אבל העניין הוא לא המספר כמו זה שיש עוד אקדח טעון במערכת הבנקאית שעד לאחרונה היה מאוד קשה לייצר בה תחרות.
"בבריטניה, שם הומצאה מערכת הניוד, שיעור הניוד עומד על 2%-3% בשנה, שזה לא הרבה, כי לא באמת קל להתנייד: אם יש לי הלוואה בתנאים מסוימים בבנק שלי, לא בטוח שהבנק אליו אני רוצה לעבור ישמור לי את התנאים, אם יש לי עיקולים על החשבון לא אוכל להתנייד בקלות. הבנקים הגדולים בבריטניה לא איבדו הרבה לקוחות. לכן מלכתחילה גם בבריטניה וגם בישראל ההבנה הייתה שהמשמעות והחשיבות של מערכת ניוד החשבונות היא באיום התיאורטי שזה יוצר במערכת, וזה הושג.
"ולראייה, יש הרבה מאוד פרסומות ומאמצי שיווק של הבנקים לאחרונה, לא רק בגלל האיום מהבנק הדיגיטלי, אלא בעיקר משום שהניוד והבנקאות הפתוחה (שמחייבת את כל הבנקים לשתף נתוני לקוחות באופן מיידי באמצעות תקן API, באישור הלקוח מ.ק) שניהם יחד, לצד רפורמת מאגר נתוני אשראי, מייצרים הרתעה שלא הייתה קודם. נראה שהעתיד הוא בבנקאות פריקה - תחזיק את החשבון בבנק אחד ותנהל הלוואות וקרנות בבנק אחר. הבנקים הם כמו מערכת שקעים ואת באה עם התקע ושואבת את הנתונים. זה מקל על שופינג בהלוואות ובמשכנתאות למשל, או שלקוח יחזיק כמה חשבונות בכמה בנקים".
מערכת הניוד מאפשרת גם שימוש בצ'קים של הבנק הנעזב. מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עודד סלומי, הציג בכנס את נתוני הפעילות בהמחאות בישראל. ב-2021 הועברו בישראל המחאות בסכום כולל של 815 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-25 מיליארד שקל הם סך ההמחאות שהעברתן לא אושרה בגין בעיה טכנית ו-5 מיליארד שקל נוספים לא הועברו בגין היעדר כיסוי בחשבון הבנק. "לקוחה שמניידת חשבון מבנק לבנק בקליק יכולה להשתמש בפנקס הצ'קים שהונפק על ידי הבנק הישן", הוא הסביר. "עם ניידות בקליק, הצ'קים יוצגו בקלות ישירות לחשבון בבנק החדש. מהלך זה מצטרף למגוון מהלכים נוספים שאנו מקדמים בתחום הצ'קים והתאמתם לעידן הדיגיטלי: הפקדת צ'ק בסלולר, הפיכת הצ'ק לאמצעי תשלום דיגיטלי, ועוד".
מערכת להעברת מט"ח, והעברה ואישור מיידי של כספים
במהלך הכנס הודיעה מנכ"לית מס"ב, אודליה משה אוסטרובסקי, כי החברה מוסיפה אלמנטים טכנולוגיים חדשים למערכת התשלומים הלאומית להעברת כספים. לפי מס"ב, "מדובר ביכולות חדשות שנמצאות בשלב מתקדם של פיתוח והטמעה שיתווספו למערכת הFaster Payment- שיקלו על פעילות כלל מערכת הפיננסים בישראל בהעברת כספים בצורה מהירה ובטוחה בין אנשים, ובין מוסדות, גופים וחברות, ובינם לבין אנשים". לפי משה אוסטרובסקי, "השירותים החדשים שיתווספו למערכת כבר נמצאים בפיתוח מואץ, והם צפויים להיכנס לפיילוט של ביצוע במהלך שנת 2023".
מה צריך לדעת לפני שפותחים חשבון בנק
( בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
בנוסף, מס"ב מפתחת בימים אלו בצורה מואצת מערכת להעברת מט"ח שתשרת את כלל המערכת הפיננסית הישראלית, לרבות בנקים, חברות כרטיסי אשראי ופינטקים. "בשנת 2021 עברו במערכת מס"ב למעלה מ-4.5 טריליון שקל", אמרה משה אוסטרובסקי. "אנחנו מפתחים מערכת להעברת מט"ח במס"ב ובוחנים שיתופי פעולה עם מותגים בחו"ל כדי לאפשר Cross border Payments. אנחנו אפילו מסתכלים על מטבעות דיגיטליים. אנחנו מבינים שזה מורכב, ויש רגולציה, אבל ככל שהמשתתפים של המערכת יפעלו במטבע דיגיטלי וירצו להעביר ביניהם - אנחנו חושבים שהפלטפורמה שלנו תוכל לתת מענה נוח ויעיל לנושא".
ממס"ב נמסר כי "מערכת R2P (Request to Pay), שהחברה מפתחת, תאפשר להוציא בקשה לתשלום (מיידי או עתידי) ללקוח - וכשעל הלקוח יהיה לאשר את התשלום. הפונקציה הזו היא חלק מהתקן של תשלומים מידיים - והיא תהיה זמינה לפיילוט ב-2023. ניתן יהיה לבצע פעולות R2P גם באונליין עם חיבור לאתר שבו רוכשים 'תשלום באמצעות חשבון' או אפליקציה.
"מערכת R2R (Request to Response) תאפשר את האישור המיידי של הלקוח. לדוגמה, אם ארגון, חברת ביטוח, או מוסד כמו ביטוח לאומי, רוצה לזכות לקוח, ורוצה לוודא שמספר ת.ז והחשבון מתאימים, הוא יכול להוציא בקשה למס"ב שתעביר לבנק או לנותן השירותים, והוא יעביר אותה ללקוח בצורה מיידית: ביטוח לאומי רוצה להעביר לך תשלום ומבקש לוודא כי ת.ז והחשבון מתאימים – האם לאשר. ברגע שהלקוח מאשר – ניתן יהיה להעביר זיכוי לחשבון. זה חוסך מהלקוח הגשת שיק מבוטל, או אישור ניהול חשבון".
