בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בשירות המדינה נגד מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה, בגין הפרת הבטחה שהוענקה לו לשיבוץ במשרה בתחום. השופטת שרון אלקיים קבעה שהמדינה תפצה אותו בכ-278 אלף שקל.
לאור חשיבות נושא הסייבר ושוק העבודה התחרותי בתחום, קבעו גורמי המטה בממשלה סולם שכר מיוחד המזכה בתנאי שכר גבוהים. התובע הוא בוגר קורס צוערים שנועד למועמדים מצטיינים העוברים הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה ונקלטים בתפקידי ניהול. באפריל 2016 הוא החל לעבוד כמתמחה בלשכת ראש מטה הסייבר דאז. כמה חודשים לאחר מכן הוא נקלט בלשכה כיועץ לענייני סייבר אך בפברואר 2017 העסקתו הסתיימה משיקולים של חוסר התאמה.
ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר (באותה עת מטה הסייבר ורשות הסייבר היו גופים נפרדים), שקיבל את פרטי התובע, הורה לסמנכ"ל משאבי אנוש ברשות לקלוט אותו לתפקיד בכיר במערך החירום במשרת סייבר. הסמנכ"ל מצא כי תפקיד ראש מחלקת חירום במערך (רמ"ח חירום) מתאים להנחיות שקיבל.
ביוני 2017 החל התובע לעבוד בתפקיד. ואולם, בעקבות ישיבה במעמד ראש מערך הסייבר (מיזוג של מטה הסייבר ורשות הסייבר), קבעו סגנית נציב שירות המדינה ובכירים נוספים שבתפקידים הכוללים מיומנות סייבר לצד מיומנות אחרת, השכר ישולם לאחר רכישת הניסיון המתאים.
בהמשך לכך קיבל התובע הודעה שתקן המשרה שלו ישונה לדירוג אקדמאים רגיל. בדירוג זה הוא הרוויח כ-14,200 שקל פחות ממה שהיה אמור להרוויח במשרת הסייבר. לאחר שמגעים בנושא בינו לבין המדינה לא הניבו תוצאות, הוא הודיע על סיום עבודתו.
עו"ד ורד שדותאלדד רפאלילטענתו, הובטח לו להיקלט למשרת רמ"ח חירום בשכר סייבר. ואולם, זמן קצר לאחר שכבר נקלט המדינה שינתה את התקן שלו. בכך לדבריו, המדינה לא רק הפרה את הבטחתה לקלוט אותו בתקן סייבר, אלא גם הפלתה אותו לרעה בכך שהעסיקה אותו כעובד סייבר לכל דבר ועניין, מבלי לתת לו תנאי שכר של עובד סייבר.
המדינה טענה מנגד שלא ניתנה הבטחה מנהלית בדבר קליטתו לתקן סייבר. היא הגישה תביעה נגדית, שבה טענה כי מכיוון שהוא עזב לפני סיום תקופת התחייבותו לעבוד בשירות המדינה, עליו לשלם את החלק היחסי של הסכומים שהושקעו בהכשרתו והעסקתו.
אבל השופטת שרון אלקיים קבעה שלתובע אכן ניתנה הבטחה להיקלט למשרה שהוגדרה כמשרת סייבר. היא הוסיפה שלא היה צידוק חוקי לשנות את ההחלטה לקלוט אותו למשרה זו. בפסק הדין כתבה שטענות המדינה והעדויות מטעמה בעניין נסיבות שנמוך משרתו של התובע והטעמים לכך, היו בלתי סדירות, רצופות סתירות ורוויות קשיים. מחומר הראיות עלה שהתפקיד שאותו ביצע התובע ואליו נקלט היה תפקיד סייבר מובהק הנמצא בליבת העיסוק של הגנת הסייבר.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובע זכאי להפרשי שכר עבור תקופת העסקה של 18 חודשים, בסך של 278,628 שקל. התביעה שכנגד התקבלה ונקבע כי מהסכום יקוזזו 24,950 שקל. המדינה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אילה הוניגמן
• ב"כ הנתבעות: עו"ד דניאל פסי
• עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
