הביטקוין לא עוצר: מטבע הקריפטו הפופולרי ביותר נסחר כעת בסכום שיא של 91.5 אלף דולר למטבע, לאחר שחצה לראשונה את רף ה-90 אלף דולר. בכך הוא משלים זינוק מטאורי של יותר מ-30% תוך שבוע ויום - מכ-68 אלף דולר ביום שלישי שעבר, ערב הבחירות בארה"ב.
הבוקר (רביעי) התארח מנכ"ל פורום חברות הקריפטו ניר הירשמן באולפן ynet, והתייחס לסיבות לעליות השערים הדרמטיות ולמיסוי מטבעות דיגיטליים. "מהרגע שטראמפ נבחר, אנחנו יודעים שתעשיית הקריפטו יכולה קצת לנשום לרווחה", אמר הירשמן. לדבריו, "טראמפ הגיע במסגרת הקמפיין שלו לוועידת הביטקוין בנאשוויל ואמר כי הוא מתכוון לעמוד על הזכות להחזיק ולכרות מטבעות דיגיטליים. הדבר הזה מעורר ציפיות".
הירשמן ציין כי "מה שעיכב את השוק היה בעצם היחס של הרגולטור בארצות הברית. ראינו את רשות ניירות הערך של ארה"ב מתייחסת בצורה יחסית קשה - תובעת את קונבייס (חברה למסחר בקריפטו) ואת קראקן (בורסת קריפטו), חברות מאוד מאוד גדולות. הייתה אי ודאות רגולטורית לגבי העניין".
הירשמן פירט כי "בתקופה האחרונה גם אם חברות הנפיקו מטבעות ועשו מה שנקרא איירדרופס, זאת אומרת חילקו לאנשים מטבעות דיגיטליים, בהרבה מאוד מהמקרים הלקוחות האמריקנים היו חסומים והם לא יכלו לגשת לשוק. ברגע שאנחנו מבינים שהרגולטור האמריקני כנראה הולך להקל והולך לתת לשוק הזה לצמוח ולהתפתח בארצות הברית התקוות גדולות מאוד".
הירשמן התייחס לאופן שבו ישראל מתייחס לנושא: "גם בישראל אנחנו רואים את הכיוון הזה. בישראל יש היום 174 חברות שעובדות בתחום עם 3,800 עובדים, שגייסו 3.5 מיליארד דולר. הטכנולוגיה הישראלית מדהימה. בונים פה את התשתית הזאת שבונה את עולם הקריפטו". באשר למיסוי אומר הירשמן כי בישראל "אין שום שינוי גדול בעניין הזה של משקיע קטן. היה לנו את פסק דין פופל לפני כבר כמה שנים שאמר שהרגולטור בישראל לא מתייחס לביטקוין כמטבע".
לדברי הירשמן, "עכשיו מכניסים את זה פשוט בחקיקה במקום בפסיקה. בתוך תזכיר החקיקה הזה נכנסה איזושהי הגדרה שמסבירה שמשקיע זר שמשקיע בחברה הישראלית לא ימוסה פעמיים, זאת אומרת הוא לא ימוסה גם במדינת המקור שלו וגם בישראל. זה קצת מסובך, אבל המשמעות היא שלמשקיעים זרים תהיה עכשיו הרבה הרבה הרבה יותר ודאות כשהם באים להשקיע בחברה ישראלית".
הירשמן ציין כי "יש עוד לא מעט מה לתקן, אבל בעזרת הרוח הגבית הזאת מארצות הברית, אנחנו צופים גדולות לא רק לתחום בעולם, אלא גם בישראל".
לפי תזכיר החוק שרשות המיסים ואגף הכלכלן הראשי בימים האחרונים, נכס דיגיטלי יוכר כנכס, וככזה רווחים ממנו ימוסו במס רווחי הון. ההגדרה הקטנה אך המשמעותית תאשר למחזיקים במטבעות קריפטו ומוצרים כגון NFT בהירות ביחס לחובת הדיווח שלהם. עוד נקבע בתזכיר החוק מתי רווח שהופק מנכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל - אם מוכר הנכס היה תושב ישראל במועד הרכישה של הנכס הדיגיטלי.
לפי דוח מבקר המדינה פוטנציאל המיסוי המוחמץ השנתי משוק זה בישראל עומד על עד 3 מיליארד שקל. אם זאת בין השנים 2018 ל-2022 רק 500 איש בישראל דיווחו לרשויות על מיסים מהשוק, לעומת פוטנציאל מוערך של המבקר של כ-200 אלף.
באשר להשקעות בקריפטו, הירשמן אמר כי "אנחנו צריכים תמיד לזכור שמה שעולה מהר יכול לרדת מהר ושחשוב מאוד לעקוב אחרי ההמלצה של איגוד הביטקוין הישראלי, שאומר לא לקנות יותר ממה שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד". לדבריו, "כמו שביטקוין יודע לעלות בעשרות אחוזים ביום הוא גם יודע לרדת בעשרות אחוזים, ואז עלולים להפסיד".
פורסם לראשונה: 10:39, 13.11.24