ריאיון עם ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס
(צילום: נדב אבס, חגי דקל)
"האחריות היא בסופו של דבר על היצרן". כך טענה הבוקר (א') בריאיון לאולפן ynet ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כנגד הטענה שמשרד הבריאות ידע על חלקי החיות שנמצאו באריזות השעועית של סנפרוסט אך התעכב עם ההודעה על כך לציבור הרחב במשך חמישה ימים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד טענה ד"ר אלרעי-פרייס, כי המשרד לא הודיע על הריקול בין היתר בשל יום השבת. "אנחנו לא מוציאים הודעות ריקול בשישי-שבת כי זכותו גם של הציבור שומר השבת לשמוע עליהן ולכן זה נדחה ליום שבו כל הציבור יוכל לשמוע". יחד עם זאת, יצוין כי משרד הבריאות ידע על המקרה עוד לפני כניסת השבת, ולכן לכאורה היה יכול להודיע לציבור הרחב עוד קודם לכן.
1 צפייה בגלריה
ד"ר שרון אלרעי-פרייס לצד חלקי העכבר שנמצאו בשעועית של סנפרוסט
(צילום: מוטי קימחי; מתוך פייסבוק)
לדבריה, "השעועית גדלה בשדה ובשדה יש גם חיות והתפקיד של המפעל הוא למיין ולוודא שאין גופים זרים בתוך השקיות שהם מוכרים לצרכנים. ברוב המקרים המכריע זה אכן קורה, אך לפעמים יש תקלות, וזו דוגמה לתקלה שדווחה על ידי הצרכן ולאחר מכן דווחה למשרד הבריאות על ידי החברה, כראוי. לפני שבועיים היה לנו אירוע נוסף עם עוד חלק של חיה פחות נעימה שלא דווח למשרד הבריאות וזה לא היה תקין, אנחנו שמענו על זה מהתקשורת".
ד"ר אלרעי-פרייס טענה כי "ההסתכלות של משרד הבריאות היא שהאחריות היא בסופו של דבר על היצרן. הריקול צריך לבוא מהיצרן והוא צריך לקחת אחריות על המוצרים שהוא שולח החוצה. אי-אפשר שמשרד הבריאות יבדוק כל שקית שיוצאת מהמפעל".
לדבריה, "בסופו של דבר, התחלואה בבני אדם מראה שהנהלים ואופן הפיקוח שלנו עובדים. יכול להיות חלקיק של משהו שנכנס לתוך שקית - זה לא אומר שקו הייצור מזוהם, אבל כן צריך לוודא שהיצרנים עומדים באחריות שלהם".
על העיכוב בהודעה של החברה, טענה אלרעי-פרייס כי "היו באמת ארבעה ימים שבהם אנחנו קיבלנו את הדיווח, הורינו למפעל לאסוף החזרה יזומה והייתה איזושהי שאלה מתוך החברה אם זה מסוכן לציבור ובאמת נדרש, הבהרנו להם שכן והם הוציאו את הריקול עכשיו. זה תהליך שהיה צריך להיות קצר יותר.
"ברגע שאנחנו חושבים שזה משהו שיסכן את הציבור ברמה המיידית, שאם מישהו כרגע יאכל יהיה חלילה מקרה תמותה, כמובן שההתנהלות היא אחרת. אבל ברוב המצבים האחרים יש הרבה יותר חשיבות שהיצרן יעשה ביחד איתנו את ההחזרה היזומה. התפקיד שלנו הוא לגרום להם להודיע וזה מה שעשינו".
אלרעי-פרייס דחתה מכל וכל את הטענה כי לחצים מצד חברות המזון הגדולות משפיעים על משרד הבריאות וטענה כי "האחריות שלנו היא לדאוג לבריאות הציבור, לא לדאוג לחרדה, לבהלה ולרעש מיותר". הרעיון הוא לא שמשרד הבריאות יהפוך להיות 'הריקול הלאומי', אלא ידאג שחברות יעמדו באחריות שלהן וכשזה לא נעשה אז אנחנו כמובן לוחצים שזה כן ייעשה וזה בדיוק מה שקרה במצב הזה".
יכול להיות שהתעסקתם בקורונה והזנחתם נושאים אחרים?
"ממש לא. זה שיש דברים שקורים מאחורי הקלעים והם לא נמצאים בזרקורים ולא מדברים עליהם בתקשורת, זה לא אומר שזה לא קורה. יש במשרד הבריאות מעל 200 מפקחי מזון, גם בשירות המזון הארצי וגם בלשכות הבריאות, שבמשך כל השנתיים הללו עשו את העבודה שלהם ועשו אותה בצורה מסורה, מקצועית ושקטה. שירותי מהנדסי המזון וטכנולוגים של מזון לא באו לעשות חקירות אפידמיולוגיות בקורונה, ולכן הם לא הוסטו במהלך השנתיים האלה משום דבר".
