טל לייזר, מייסדת ומנכ"לית חברת חדשנות מעשית, בכלל רצתה להיות מזרחנית. היא סיימה שני תארים בתחום, הספיקה להיות עוזרת מחקר, ללמד ערבית בתיכון, ואפילו התראיינה לעבודה במשרד הביטחון, אלא שאז היא נפצעה בתאונת דרכים וברגע אחד כל החיים השתנו. "הייתי בת 24", היא חוזרת לאותו יום. "חציתי את הכביש ומכונית שהגיעה במהירות פגעה בי. ברגע אחד נעצרו חיי. שברתי את עמוד השידרה, ואושפזתי לתקופה ארוכה. לאחר ששוחררתי מביה"ח שכבתי בבית עוד שמונה חודשים כשאני עם ברזלים בכל הגוף, שנשארו עליי למשך של שלוש שנים. לא לימודים ולא עבודה".
כדי להקל על עצמה בתקופה הקשה היא החלה ללמוד פעם בשבוע קורס שיווק ופרסום בטכניון. "נפתח לי עולם חדש ומעניין, שלולא התאונה לא הייתי מכירה אותו. פתאום הרגשתי שאני רוצה את הדבר המדהים הזה ושיניתי כיוון. כשיצאתי מהבית התחלתי לעבוד במשרד פרסום חיפאי, משם במשרדים תל אביביים והכל התגלגל הלאה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מה המסקנה המתבקשת שלך מכאן?
"התאונה היתה נקודת המהפך בחיי. עצרתי את עצמי פיזית ומחשבתית. אותו מעצור הוביל לחשיבה שאולי דווקא מהתאונה צריך לצמוח משהו טוב. בסופו של דבר זו התקופה בה מצאתי את ה'אני האמיתי' שלי, שהוביל להקמת החברה".
"לא הצלחתי לשבת 10 דקות רצופות בשיעור"
היא גדלה בטבעון, בת בכורה מבין חמישה ילדים, לאם מורה לחינוך מיוחד ואב עצמאי בעולמות התעשייה. תעודת בגרות אין לה. "סיימתי את לימודיי התיכוניים בקרית טבעון בלי תעודת בגרות. הכל שיעמם לי. לא הצלחתי לשבת 10 דקות רצופות בשום שיעור. ביליתי הרבה בחוץ והשקעתי זמן רב בנגינה על פסנתר ובהתנדבות קבועה בפנימייה של ילדים שעלו מאתיופיה ללא הורים. עם הזמן, הפעילות הזו השתלטה על הכל, וכך גם זנחתי את הנגינה. אבי, אגב, מעולם לא סלח לי על כך", היא מעידה ספק ברצינות, ספק בצחוק.
לאחר שעבדה במשרדי פרסום החליטה להתמקד בתחום השיווק: "זה התחום שהכי מדבר אליי כי תפקיד של שיווק זה האדם עצמו". במשך כמה שנים עבדה בחברות שונות והובילה בהן תהליכי חדשנות. ב-2001, בתקופתה כסמנכ"לית שיווק בשמן תעשיות, הוספו לשמן "רגיל" ויטמין E ופיטוסטרולים, שמסייעים להורדת כולסטרול, ויצרו שמן צמחי בריא יותר. ב-2004, תחת המותג שמן זית, פותחה בטכנולוגיה חדשנית המרגרינה הראשונה שהוציאה את שומן הטראנס מהמוצר ומתעשיית המזון. ואז, ב-2008, החליטה לצאת לעצמאות עם מיזם החדשנות המעשית שלה. "למעשה, זה החל כשמישהו העיר לי שקצב השקת המוצרים החדשים אצלי הוא גבוה. משפט ממנו הבנתי שזה מה שבאמת מעניין אותי, מה גם שבאותה תקופה החלו לדבר על חדשנות שבאמת מוציאה מוצרים".
שנתיים לאחר מכן נכנסה החברה למשרדים בקיבוץ שפיים. פריצת הדרך הגיעה ב-2013. "עד אז מפתחים הביאו רעיונות, אבל ראינו שרוב החברות נשברות בדרך מכל מיני סיבות. מתחילת 2014 החלטתי שכל הדרך, מהרעיון דרך תוכנית הפיתוח ועד ההשקה, תהיה אצלנו". נכון להיום מועסקים במשרדים בשפיים עשרה עובדים קבועים, ועוד כ-400 מומחים ממגוון תחומים מלווים את הפרויקטים שמשווקים בישראל ובמדינות שונות בעולם".
את זוכרת את הפרויקט הראשון ממנו הבנת שאת במקום בו רצית להיות?
"בהחלט. קו מוצרים חשוב שלנו נעשה בשת"פ סופר פארם, בזמן שיאיר עשהאל שימש בו משנה למנכ"ל. התקשרתי אליו, הצגתי את עצמי כמי שבאה מהתעשייה והצעתי את הרעיון. הוא פגש אותי כבר למחרת, מהפגישה יצאה סדרת מוצרי ה-WELLNESS. התחלנו לשווק מוצרי מזון, שבכל אחד מהם יש פונקציונאליות חדשה, מעניינת, שלא קיימת אצל המתחרים. התחלנו עם דגני בוקר, שענו על הדרישה של האיחוד האירופי לשובע, וכבר בשנה הראשונה מכרנו מאות אלפי יחידות. זה היה הישג מטורף. הסדרה ממשיכה גם היום".
מה מייחד את החברה שלך?
"החברה מתחילה ביזמות ובפיתוח המוצרים החדשניים לתעשייה המסורתית, משלב ההמצאה ועד לשלב של אבטיפוס מיושם ועובד. לצערי, יש הרבה ברבור על המילה 'חדשנות'. בניסיון שלי ראיתי כמה אפשר לברבר על חדשנות בלי שייצא מזה שום דבר. למשל, מדברים על חדשנות באיזו קטגוריה. אז לוקחים מקום שנעים לשבת בו, מביאים מנחה ומומחה בתחום, מדברים ומנתחים ומעלים רעיונות, ובסוף הרעיון שכולם מתלהבים ממנו נגנז וכולם חוזרים ליום יום שלהם. לפעמים זה קורה כי מסתבר שהוא כבר לא חדש והכירו אותו קודם, ויש סיבות נוספות. חברות רבות בישראל נכנסות ל'מוד של חדשנות', מעט מאוד מצפים שחדשנות תהפוך למוצר שמרוויח כסף עבור חברה. במקרה שלנו, לא נחשוב על רעיון ולא נתקדם איתו אם אין לנו ידיעה ברורה שאף אחד לא עשה את זה לפנינו בעולם, ולא נצא לדרך בלי תוכנית פיתוח מפורטת לפרטי פרטים ובלי שנדע כמה זה יעלה. הרבה פעמים מעלים רעיונות מדהימים, ואז מסתבר שהמוצר כ"כ יקר על המדף, שמפילים אותו. עוד מייחד את החברה שלנו זה שלא אנחנו מביאים רעיון שעונה על צורך, אלא רוצים להביא לאנשים את הדבר שהם צריכים, רק שהם עדיין לא יודעים שהם צריכים אותו".
למשל?
"פיתחנו עבור חברת המסננים לכלי רכב, AL Filters, סנן אוויר אקטיבי, שמשפיע על מצב הרוח של הנוסעים ברכב. הסנן מכיל קפסולות שמשחררות שמן אתרי לחלל הרכב בהתאם לבחירת הנוסעים בו, ומופעל ע"י אפליקציה. שכולנו רוצים נהיגה בטוחה, אבל מעט מאוד מאיתנו מבינים שמצב הרוח איתו יצאנו מהמשרד ישפיע על הדרך בה אנחנו נוהגים, ושאם נשנה את מצב הרוח הנהיגה תהיה הרבה יותר בטוחה. גם לא חושבים, שמצב הרוח יכול להשתפר באמצעות האוויר שאנחנו נושמים. באמצעות הפילטרים, בתוך חמש דקות מהרגע בו נכנסים לרכב ומגדירים באפליקציה את מצב הרוח המבוקש, למשל רוגע, הקפסולות, שעלות כל אחת עומדת על 39 דולר ומחזיקה שנה שלמה, משנות את התודעה. זה הוכח מדעית. המוצר סיים את הפיתוח, ולפני כשבועיים נחתם הסכם הפצה עם חברה בהודו, בדרום אפריקה ובארה"ב".
וישראל?
"אנחנו בתהליכי מו"מ עם חברות, גם בישראל זה יצא לפועל".
פיתחה מחדש גם את הרמי קוב
פרי חדשנות נוסף בו לייזר מתגאה הוא קמח הזיתים הראשון בעולם, נטול גלוטן, שמיוצר מגפת זיתים (הפחת הנותר לאחר כבישת זיתים לשמן. י.ו.), שפותח עבור חברת שמן שאן. "הקמח, שהוא בריא וטעים, מחכה לאישור משרד הבריאות ואז ייצא לשוק הישראלי. עם זאת, שיתופי פעולה עם חברות אירופאיות כבר הולכים ונרקמים כי המוצר מאושר באירופה ובארה"ב".
עוד היא מציינת את הפיתוח המחודש של משחק הרמי קוב. "המשחק מזוהה עם מדינת ישראל בעקבות ממציאו היהודי, אפרים הרצנו, ועם המפעל בערד. המפעל עובד בשלוש משמרות ומספק את המשחק העדכני, זה ממלא אותי בגאווה". עוד היא מספרת על פיתוח Kensho עבור חברת Green Kinoko. "מדובר במזגן, שמייצר לעצמו אנרגיה ומפיק טמפרטורה של מינוס 10 מעלות, שמצנן את הטמפרטורה ללא חיבור לחשמל וכבלים וללא פליטות של גזי חממה. אני גאה בחדשנות שעושה שימוש חוזר במשאבים קיימים (Golden Waste) ובכלכלה מעגלית", היא מצהירה.
ישראל מעצמת סייבר והייטק, היא גם מעצמת חדשנות?
"לצערי, הנתונים מוכיחים שאנחנו רחוקים משם ונמצאים במקומות האחרונים בתחום זה ב-OECD. אנחנו מעצמת הייטק, אבל כשמדובר בתעשייה המסורתית, זה אחרת. יש בארץ מוחות מבריקים, אבל פחות ביקוש לתעשייה מסורתית. אנחנו עם אותם קווים ומכונות של לפני 80 שנה, ויש פחות תקציבים להשקיע במחקר ופיתוח, ואנשים בתעשייה עובדים ב-300% משרה. אם רוצים להגיע להישגים צריך להשקיע הרבה מיליונים בקווים חדשים, ולרוב התעשייה אין את הכסף הזה. אין לי תשובה לשאלה איך עושים חדשנות בלי קווים חדשים, ומצליחים להוציא משהו שלאף אחד אחר בעולם אין. יש הרבה מנכ"לים שקמים בבוקר ואומרים שמה שהיה הוא לא שיהיה. מבינים שצריך להתחיל מחדש. אלו מנכ"לים שעשויים ללא חת ולא רואים בעיניים, יש להם תעוזה. הם מוכנים להכניס את החדשנות לחברה שלהם. אני מקווה שמספרם יגדל ומקווה גם שהמדינה תשקיע יותר בתעשייה המסורתית".
