1 צפייה בגלריה
גירושים אפורים
גירושים אפורים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בקריית גת הכריע לאחרונה בסכסוך בין בני זוג לשעבר סביב דירת המגורים שלהם, שנרשמה על שם האישה בלבד: השופט בן שלו האמין לבעל שהנכס נקנה במשותף ומגיעות לו מחצית מהזכויות.
בני הזוג החלו לנהל מערכת יחסים ב-1999. שניהם היו אז גרושים. ביולי 2001 חתמה האישה על הסכם מול קבלן שבו נרכשה דירת המגורים בתמורה ל-375,417 שקל. 20 אלף שקל שולמו במעמד החתימה מהון עצמי של הגבר. יתרת הסכום, כ-95% מהתמורה, שולמה מהלוואת משכנתה שנטלו בני הזוג יחד. בני הזוג גרו בדירה החדשה יחד וב-2007 איחדו את חשבונותיהם לחשבון בנק משותף.
ב-2021 פרץ ביניהם משבר והם נפרדו. האישה הגישה תביעה לסילוקו של הבעל מהדירה ואילו הוא עתר לפסק דין הצהרתי שלפיו הוא בעל חצי מהזכויות בבית. לדבריו הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים בכל הנוגע לבית, והם ניהלו חיים משותפים לכל דבר ועניין. הוא הדגיש שהם חיו מעל 20 שנה תחת קורת גג אחת והביאו לעולם ילדה משותפת. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי הכיר בהם כידועים בציבור והם ניהלו את הכנסות והוצאות התא המשפחתי מחשבון בנק משותף. האישה טענה מנגד כי לא הייתה כל כוונת שיתוף וכי היא רכשה את דירה לבדה, מבלי שהבעל תרם כלכלית לתא המשפחתי.
השופט בן שלו השתכנע שמדובר בדירה שהצדדים ראו בה נכס משותף. הוא ציין שבני הזוג ניהלו חיי זוגיות ממושכים מאוד. בנוסף, התברר מחומר הראיות שהסיבה לרכישת הדירה הייתה האפשרות שהאישה תהיה זכאית להלוואה בתנאים נוחים כאם חד הורית לבן מנישואיה הקודמים.
זאת ועוד, אחיו של הבעל נרשמו כערבים להלוואת המשכנתה, והוא עצמו הוא לווה עיקרי במשכנתה. מדובר בהתחייבות בשיעור 95 אחוזים מיתרת התמורה, כתב השופט והוסיף: "איזה תמריץ היה לאיש, ויותר מכך לאחיו, לחשוף את עצמם לסיכונים משמעותיים אלמלא סברו כולם כי מדובר בדירה שנרכשת במשותף אולם נרשמת מטעם זה או אחר על שמה של האישה בלבד?".
חיזוק נוסף הוא מצא בכך שההון העצמי שולם באמצעות כספו של הבעל דווקא. השופט דחה את גרסת האישה כי היא החזירה לו את הסכום. הוא הוסיף כי גם אם היה מקבל את גרסתה, העובדה שהבעל היה מוכן לשלם עבורה כספים בשיעור ניכר מאוד לטובת נכס לא לו מלמדת על עוצמת מערכת היחסים הזוגית.
כמו כן הבהיר השופט שבמשך חלק הארי של הזוגיות, ניהלו הצדדים תא משפחתי ויחידה כלכלית אחת. מעבר לזה הוא ציין כי עדותה של האישה הייתה רצופה פערי גרסאות. בנסיבות אלה קבע שהדירה היא נכס משותף בחלקים שווים. האישה חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד מירה אהרונוב, עו"ד שלמה איבגי • ב"כ הנתבעת: עו"ד גלית בן דוד • עו"ד מירב בלאיש עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין