"המלחמה במזרח התיכון משפיעה קשה על המדינות המעורבות בה, לצד המחיר האנושי הנורא שהיא גובה מאוכלוסייה בעזה, לבנון, בגדה המערבית וישראל". כך אמרה היום (ג') המשנה למנכ"ל חטיבת המחקר של קרן המטבע הבינלאומית פטייה קואבה-ברוקס ל-ynet בתשובה לשאלה מה תהיינה להערכתה ההשלכות הכלכליות של המלחמה. היא הדגישה את "המכה הכלכלית החזקה שכבר פגעה בלבנון ובעזה ובמידה מסוימת, פחות קיצונית, גם בישראל".
בתשובה לשאלה על הכלכלה העולמית השיבה קואבה-ברוקס כי "הקונפליקט עלול לגרום לעלייה במחירי ההובלה הימיים וסוגים שונים של חומרי גלם, ובכך לתרום להאצת האינפלציה העולמית".
ההשפעה האינפלציונית הגלובלית של המלחמה בין ישראל לחמאס וחיזבאללה מדאיגה את קרן המטבע. רק הבוקר הכריזו ראשיה במסיבת עיתונאים בוושינגטון לרגל הכינוס השנתי שלה ושל הבנק העולמי על "מיגור האינפלציה ללא מיתון". עם זאת ציינו הכלכלנים כי הצמיחה של המשק העולמי "בסדר אך לא מזהירה". בין הסיבות לדאגה: העוני במדינות המתפתחות זוחל שוב למעלה, הגירעונות התקציביים והחובות הממשלתיים בשורה של מדינות – במיוחד ארה"ב וסין – גבוהים מדי, מדיניות של הגנה על תוצרת מקומית באמצעות מכסים גבוהים מסכנת את הסחר העולמי והמזרח התיכון "סוער".
תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024: 0.7%
באשר לישראל, המסווגת כמדינה מפותחת שאינה שייכת לאף גוש כלכלי, קרן המטבע הבינלאומית אימצה השנה הלכה למעשה את ההערכות של חטיבת המחקר של בנק ישראל. לפי הפרסום השנתי "התחזית הכלכלית העולמית" שיצא לאור היום, תצמח כלכלת ישראל השנה ב-0.7% (קצת יותר מהר מהערכת מבנק ישראל) ובשנה הבאה ב-2.7%, פחות מבנק ישראל. תחזיות האינפלציה הישראלית של קרן המטבע יותר אופטימיות: התייקרות בכ-3.0% עד3.2% השנה ובשנה הבאה. לישראל צפוי שוב עודף גדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ויציבות בשיעור האבטלה, סביב 3.4% מכוח העבודה (לא כולל מילואים). בהערת שוליים מציינת קרן המטבע הבינלאומית שהתחזיות על ישראל "תהיינה מושפעות מהסכסוך הגיאו-פוליטי".
הכינוס השנתי של מועצת הנגידים של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמית במלאת 80 שנה לייסודם של מוסדות מפתח אלו אחרי מלחמת העולם השנייה נפתח היום בוושינגטון – בהשתתפות נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון - תחת מעטה אבטחה חסרת תקדים, כולל סגירת רחובות רבים ובקשה מפורשת של המארגנים ממשתתפי הכינוס לא לענוד את תגי המשתף "מחוץ לפארימטר האבטחה". למתח מוסיפה קרבת הבחירות לנשיאות ארה"ב, הנערכות באווירה של אלימות ומתחים.
שלא כמקובל בארץ, הכלכלנים של קרן המטבע הבינלאומית עורכים ומפרסמים גם תחזיות של צמיחה במשך שנה, לא רק בהשוואה של שנה שלמה מול שנה שלמה. כאן התמונה שלנו יותר חיובית: ברבע הראשון של 2025 יהיה התוצר הריאלי של ישראל גבוה ב-6.3% מהרבע הראשון של 2024 ואפילו גבוה ב-2% מרבע ראשון של 2023 – תקופה שלפני המלחמה. במשך 24 חודשים, כך לפי חטיבת המחקר של הקרן, תגדל איפוא הכלכלה הישראלית ב-2%; זהו קצב צמיחה איטי מאוד אבל לא שלילי.
ואחרי כל זהֿ, אני ממליץ להתייחס לתחזיות של קרן המטבע הבינלאומית בזהירות וספקנות; עדיף לקחת אותם עם יותר מקורטוב של הסתייגות. ולהוכחה: לפי הקרן, המשק האיראני צמח בשנה שעברה, שנת העיצומים המוגברים, ב-5.6% - בקצב סיני, ואף יותר מסיני – והשנה צפוי לצמוח בעוד 3.7%. האינפלציה באיראן צפויה לרדת לקצב שנתי של 25%, לעומת 41% לפני שנה. איך תמונת כלכלית זו מסתדרת עם פיחות המטבע המקומי, עם אמברגו על מכירת נפט ועם תחושת ההידרדרות המתעצמת ברחוב האיראני? או שהעיצומים הם בדייה או שהתחזיות הן הטעייה (לא מכוונת). ואולי גם וגם.
