בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אב נגד בתו ובעלה, וקבע שהוא זכאי לזכויות קנייניות בנכס שרשום על שמם.
לאב ולאשתו המנוחה נולדו ארבעה ילדים. בתם השנייה, כבת 51 כיום, לקתה בינקותה בדלקת קרום המוח וכיום היא מוגדרת סיעודית ונכה בשיעור של 100%. האב והאם בחרו שלא לשלוח אותה למסגרות חיצוניות והמשיכו לגדלה בביתם. לאחר שהאם נפטרה ב-2014 התקשה האב, אז בן 72, להמשיך לטפל בבתו לבדו.
בתביעה שהגיש נגד בת אחרת שלו ונגד בעלה הוא סיפר שהגיע איתם להסכמה שיקנו יחד בית מרווח שבו יגורו כולם יחד עם הבת הנכה, כדי שיוכלו לסייע לו בטיפול בה. ב-2015 נרכש הבית כשהזכויות שבו נרשמו בחלקים שווים על שם הבת ובעלה. מכיוון שבאותה עת הם טרם הצליחו למכור את דירותיהם, נאלצו הצדדים לקחת הלוואות.
האב סיפר שלטובת הרכישה הוא לקח הלוואה של 1.5 מיליון שקל מגוף חוץ בנקאי. לאחר רכישת הבית שיפצו אותו הצדדים כדי להתאימו לצורכי הבת. לטענת האב, לאחרונה פרץ סכסוך בין בתו לבעלה והוא מבקש להבטיח את זכויותיו וזכויות בתו בנכס. הוא הסביר שהזכויות לא נרשמו על שמו מאחר שאי אפשר היה לקחת משכנתה מהבנק על שמו בשל גילו המבוגר, והצדדים החליטו כי ההסכם והזכויות יירשמו רק על שם הבת ובעלה.
הבת הסכימה לכל הנטען בכתב התביעה וניתן נגדה פסק דין. בעלה טען שהוא ואשתו הם בעלי מלוא הזכויות בבית בחלקים שווים. הוא הדגיש שלא נרשמה כל הערת אזהרה על הבית לטובת התובע. הוא לא הכחיש שחמיו העביר 1.5 מיליון שקל לטובת הרכישה, אך טען שמדובר בעזרה כלכלית ואין בכספים כדי להעיד על זכויות קנייניות כלשהן בבית.
השופטת עפרה גיא קבעה שמחומר הראיות עולה ששווי הבית כולל השיפוץ עמד על 4.5 מיליון שקל, כש-1.5 מיליון שקל מומנו על ידי האב באמצעות הלוואה חוץ-בנקאית והיתרה על ידי הנתבעים. היא קיבלה את גרסת האב שלפיה הוא לא יכול היה לרשום את הנכס על שמו בשל גילו המבוגר ורצון הצדדים להיעזר בהלוואות משכנתה בנקאיות. היא דחתה את טענת החתן שלפיה הכספים שהעביר האב היו מתנה, וציינה שניכר כי התובע ביקש להבטיח את זכויותיה של בתו חסרת הישע ואת המשך הטיפול בה במסגרת ביתית.
בפסק הדין צוין שבמהלך השנים רוככה דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין. לדברי השופטת, במקרה זה מדובר בהסתמכות עצומה של האב שאין להפריז בה ונראה כי די בה כדי להצדיק הגמשה של דרישת הכתב תוך הסתמכות על ראיות נוספות. לפיכך נקבע כי חלקו של האב בבית הוא בהתאם לחלקו ברכישת הבית – בשיעור 37%. יתר הזכויות, 63%, שייך לבת ולבעלה בחלקים שווים (31.5% כל אחד).
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד חמו אורן
• ב"כ הנתבע: עו"ד שירה אבידן ממשרדו של שחף ושות' - חברת עורכי דין
• עו"ד יגאל מירון עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
