ביישובים שונים מחוץ למרכז מתרחשת בשנים האחרונות תופעה חדשה; יזמים וקבלנים שמעולם לא פעלו ביישובים מסוימים, איתרו מכרזים והזדמנויות, בין היתר בשל הסכמי הגג שנחתמו, והחלו לפעול בשכונות חדשות. במקביל, בזמן הפעילות מול הרשות המקומית, מינהל ההנדסה או מינהלת הסכמי הגג, ראו היזמים כי טוב, והחלו לפעול גם בתוך העיר בשכונות הוותיקות. מדובר הן בפרויקטים יזמיים והן בהתחדשות עירונית. כתוצאה מכך יותר ויותר חברות, שפעם הגבילו עצמן לאזור גיאוגרפי אחד, מרחיבות עתה את שטחי הפעילות. מה היתרונות ומה הסיבות? אנשי הענף מספרים מהשטח ומעניקים דוגמאות חדשות וגם ותיקות.
דוגמה ראשונה של חברה שהגיעה ליישוב בעקבות הסכם הגג והחליטה להישאר ולקדם פרויקטים נוספים אפשר למצוא בעיר נתיבות. נדב אהרוני, סמנכ״ל השיווק והמכירות בקבוצת אהרוני, מספר: "החברה החלה לפני כשלוש שנים לפעול בנתיבות בפרויקט לבניית 904 יחידות, במסגרת הסכמי הגג. לאחר עבודה בעיר ושימוש בשירותיה לטובת הפרויקטים, העסקת עובדים מהעיר ועוד, החלו אנשי החברה להכיר את המרקם הפנימי של נתיבות ולזהות את הפוטנציאל האדיר הטמון בהתחדשות שכונותיה הוותיקות. גילינו עיר ואנשים מדהימים וחמים עם עשרות בניינים שדורשים התחדשות, מבנים ישנים שנבנו בשנות ה־60 ללא מיגון ובמצב רעוע". עוד מוסיף אהרוני, כי: "בזכות הקשר הטוב שנרקם עם התושבים ומשפחותיהם והנכונות של מחלקת התכנון בנתיבות לפתח גם את פנים העיר, חברתנו מקדמת בה מיזמי התחדשות בהיקף של 70 דונם, שיביאו בשורה חדשה למרקם העירוני וללב העיר, יצעידו את נתיבות קדימה, ותימשך התנופה שבה העיר נמצאת היום".
דוגמה נוספת מגיעה מהעיר חיפה בצפון הארץ, כפי שמתארים בחברת אלמוג. "קבוצת אלמוג פועלת בעיקר במרכז הארץ ובאזורי הביקוש. הגענו לחיפה לפני כעשור כדי לבנות בשכונת נאות פרס, ושם החל החיבור שלנו לעיר, שלאחר מכן העמיק והפך להיות ממוקד בהתחדשות עירונית", מספרת רקפת להב, סמנכ"לית שיווק בקבוצה. "גילינו עיר איכותית שנותרה מאחור ללא הצדקה, עיר שיש לה פוטנציאל אדיר – ים ונוף, מוקדי תעסוקה והייטק, מוסדות השכלה גבוהה מצוינים, תחבורה ציבורית נוחה וחיבור למרכז הארץ – אך שוק הנדל"ן שלה וגם המחירים בה תמיד היו כמה צעדים אחרי המרכז. גם כאשר התחלנו לבנות בנאות פרס, וגם כאשר פעלנו לקידום פרויקט אלמוג כרמל מערב, טענו רבים שמדובר במקומות שלא יזכו לביקוש מצד המקומיים ותושבים חדשים, אך המציאות הוכיחה אחרת. החברה הפכה את העיר ליעד אסטרטגי עבורה, עם פרויקטים גדולים ומשמעותיים. במקביל לבנייה החדשה בעיר, הבנו שפוטנציאל ההתחדשות העירונית הוא אדיר, בעיקר בשכונות החוף".
נדב אהרוניצילום: יח"צדוגמה נוספת לחברה שהגיעה לעיר בפעם הראשונה לצורך בנייה בשכונה חדשה והחליטה להעמיק פעילות, היא חברת שובל. ישי רוט, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, מספר: "בשנת 2019 נכנסו לראשונה לבאר שבע, כאשר יזמנו את פרויקט באר שבע טאצ', המונה למעלה מ־800 יחידות דיור בשכונת פארק הנחל. היינו הפרויקט הראשון שנבנה ואוכלס בשכונה. לפרויקט נכנסנו עם לא מעט חששות, אבל שמחנו לגלות עירייה שמשתפת פעולה, מינהלת מסודרת שהחלה לפעול במסגרת הסכמי הגג ותושבים מקסימים. לאור הניסיון, המשכנו וזכינו במכרז לבניית פרויקט צמודי קרקע בשכונה, וממש בימים אלה אנו מקדמים פרויקט פינוי־בינוי ברחובות גלבוע והצבי במרכז העיר, לאחר שזכינו במכרז דיירים". רוט מסביר שההתחלה בבאר שבע הייתה ללא ניסיון קודם בעיר: "חשוב להדגיש שעד 2019 לא היינו חברה מוכרת בעיר. בעקבות הפרויקט באר שבע טאצ' התושבים נחשפו לחברה, ויצרנו מוניטין טוב, שבזכותו זכינו במכרז הפינוי־־בינוי, לאחר שעורכי הדין של הדיירים פנו אלינו בבקשה להשתתף בו". רוט גם מסביר מדוע החליטה החברה להעמיק את הפעילות בעיר: "הסיבה לכך פשוטה מאוד - העירייה מתנהלת בצורה מסודרת מאוד, ועם השנים למדנו לעבוד עם העירייה, שמעבר לשיתוף הפעולה הענייני, יודעת להעריך יזמים שמגיעים לפעול בעיר. גם מינהלות הגג והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מוסיפות להליך המקצועי והענייני, שמאפשר ליזמים לפעול בעיקר בפריפריה".
מוניטין והיכרות עם היישוב
יקי רייסנר, מנכ"ל חברת רייסדור, מסביר כי לאחר שחברה עושה ניסון ביישוב מסוים ולומדת את השטח, יש מספר דברים שמקלים עליה לפעול בהמשך באותו היישוב ומעניקים לה יתרון יחסי: "ראשית אפשר תמיד לראות איך חברות מסוימות עובדות באזורים מסוימים באופן חד משמעי. אפשר לראות למשל שבאזור הדרום הקבלנים הדרומיים זוכים יותר במכרזים. האוכלוסייה הדרומית יותר מתחברת לקבלן שהיא מכירה יותר מהאזור. כמו כן ליזם שעובד באזור מסוים ומוכר יותר לכלל הגורמים, קל יותר למכור ואפילו היתרון היחסי שלו במוניטין יכול להביא לכך שיקבל יותר. הנושא הנוסף הוא גם בתכנון. לצערנו, אין כללים אחידים בנושא תכנון ובנייה בכל העיריות. יש עירייה אחת שחשוב לה מאוד נושא החניות, יש עירייה שנושא פינוי האשפה קריטי עבורה. יש עיריות שמתעקשות על נושא של הקלות, ויש גם עיריות שאפשר להוציא בתחומן היתר בשמונה חודשים אל מול כאלה שזמן הוצאת ההיתר עומד על שנתיים וחצי או שלוש. יזם שעובד במקום מסוים, בנה פרויקט וכבר עבר את כל הסאגה מול העירייה, נוח לו יותר להגיע ולבנות באותו מקום פעם נוספת. הוא כבר מכיר את הפרטים האלו והגישה. אנחנו ברייסדור, למשל, בנינו 12 בניינים בבאר שבע, ואז יצא מכרז נוסף באזור. זה לחלוטין היה שיקול, כי אתה אומר לעצמך כבר בניתי פה, אני יודע איזה תכנון העירייה מקבלת, וכמובן, תכנון קשור לאוכלוסייה, ודירת 4 חדרים ברמת גן העומדת על 90 מ"ר היא לא דירת 4 חדרים בבאר שבע העומדת על 105 מ"ר, זה נושא תכנוני, שקשור באזור גם ביחס למתחרים".
גל קסטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באורון נדל"ן, מציין אף הוא את באר שבע כדוגמה לעיר שהחברה החליטה להעמיק בה פעילות: "אחת הדוגמאות הטובות לעיר מתפתחת גם מבחינת פרויקטים חדשים בשכונות חדשות וגם מבחינת חידוש של השכונות הוותיקות היא באר שבע. רכבת מהירה לתל אביב, כביש 6 המגיע לפתחה של העיר ומחלף להבים שנפתח לאחרונה ושיחרר את הפקקים בכניסה והיציאה מהעיר, לצד הפיתוח העירוני המואץ שמוביל ראש העיר, הפכו את באר שבע בשנים האחרונות לעיר חדשנית עם בנייה מסיבית חדשה והתחדשות עירונית, עם הגירה חיובית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית".
גל קסטלצילום: ליה יפהקסטל מסביר, כי לצד כל זאת גם העבודה מול העירייה מאפשרת פעילות מוצלחת: "עיריית באר שבע היא שותפה רצינית לפיתוח ובנייה בעיר ונותנת רוח גבית משמעותית לקידום פרויקטים. בשנים האחרונות העירייה שמה את ההתחדשות העירונית כאג'נדה, שיחררה חסמים, בדקה מה הצעדים הנדרשים לביצוע מול הדיירים ומול היזמים, ופרויקטי התחדשות עירונית החלו לצאת לדרך. מעבר לכך העירייה משקיעה מאוד גם בכל הקשור לפיתוח וחידוש תשתיות. אנחנו פועלים בבאר שבע כבר שנים רבות עם אינספור פרויקטים, מאות יחידות דיור ועם דגש להמשיך ולפתח את ההתחדשות העירונית בעיר וליטול חלק בהתפתחותה. בימים אלה מקדמת אורון נדל"ן בשיתוף עם חברת אביסרור פרויקט פינוי־בינוי גדול במתחם סיאטל־רגר בבאר שבע, שבו יפונו 159 יחידות ישנות וייבנו כ־950 חדשות בשילוב שטחי מסחר ותעסוקה".
"קשרים מוצלחים וביקוש קשיח"
חיים אביטן, יו"ר קבוצת הרציג נדל"ן, מסביר שחלק ניכר מהסיבה שחברה בוחרת להעמיק פעילות בעיר או יישוב שבו רק החלה לפעול, נעוץ בחוויה טובה מול אנשי מקצוע והרשות המקומית, זאת לצד זיהוי הזדמנות עסקית: "קבוצת הרציג נדל"ן החלה עם פרויקט פינוי־בינוי מול הים בקריית ים, העתיד להניב 131 יחידות דיור חדשות, ועתידה עוד להרחיב את פעילותה כחלק ממתחם אג"ש, שיכיל מעל 1,000 יחידות דיור חדשות. הסיבה העיקרית לכך היא שילוב בין קשרי עבודה יוצאי דופן שנוצרו עם הצוות המקצועי של העירייה וראש העיר ובין הביקושים הגבוהים בשל המחסור בקרקע פנויה לבנייה חדשה. מעבר לסיבות חשובות אלה אני סבור, שבנייה בפריפריה היא שליחות של ממש, ואנו שמחים ליטול חלק בחידוש ובבנייה של קריית ים".
חברה נוספת שהוסיפה אזור גיאוגרפי לפעילותה היא פרשקובסקי, כפי שמספר שרון פרשקובסקי, מנכ"ל פרשקובסקי השקעות וחברת־הבת א.ש.י פרשקובסקי: "החברה הרחיבה לאחרונה את פעילותה בחיפה. הפרויקט הראשון שלנו בעיר לפני שש שנים היה פרויקט התחדשות עירונית הגדול ביותר בצפון, בשכונת נווה שאנן, שבמסגרתו פונו 126 יחידות דיור ונבנו 484 יחידות דיור ב־10 בניינים, שאוכלסו בחודשים האחרונים. החברה החליטה להרחיב את פעילותה בעיר והשיקה לאחרונה פרויקט שני: פרשקובסקי ברמת הנשיא, חיפה. במסגרת הפרויקט, תקים החברה תשעה מגדלים על צלע ההר ובקו ראשון לפארק הפרפר. במקביל צפוי לנו בשנה הקרובה פרויקט נוסף, שלישי, בחיפה - חמישה בניינים במורדות לינקולן, במסגרת 'מחיר למשתכן'. הסיבה שנכנסנו לפעילות בעיר, היא שהחברה רואה במטרופולין חיפה נדבך מהותי ומקום אסטרטגי – נקודה מרכזית בצפון הארץ". פרשקובסקי מוסיף, כי: "לאור גדילתה של החברה, התקבלה החלטה לצאת מגבולות המרכז. חיפה היא עיר חזקה עם כוח קנייה משמעותי, שמתאימה לאופי החברה, אשר נתח משמעותי מפעילותה מכוון למגורים למעמד הביניים. לאור הצלחת הפרויקט הראשון, התקבלה החלטה לבסס את מעמדה של פרשקובסקי כחברה מובילה בחיפה".
