אוהד סנדלר, אחד מבעלי רשת גוד פארם שמתמקדת בעיקר ביבוא מקביל, לא ממש התרגש מהכרזת שר הכלכלה ניר ברקת על החוק שאמור להרחיב את רפורמת היבוא שהחלה בממשלה הקודמת, ונקרא "חוק יבוא חופשי לישראל": "המציאות היא שלמרות הרפורמה, היבוא המקביל הצטמצם. משרד הכלכלה רוצה לתקן אבל יש המון תקנות של משרד הבריאות ואותיות קטנות שבולמות את הרפורמה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
לדברי סנדלר, "אני שמח שהקנס שיוטל על היבואן הרשמי שישים רגליים ליבואן מקביל עלה ביוזמת השר ל-100 מיליון שקל, אבל עדיין יש לי, גם אם חוק היבוא של ברקת יעבור - מגבלות לא הגיוניות. למשל בטענה לחשש מזיופים משרד הבריאות דורש ממני - שאני כיבואן מקביל אייבא רק מאותה מדינה שמייבא היבואן הרשמי. לדוגמה, אם היבואן הרשמי מייבא מפולין, ואני מצאתי סטוק מוזל בטורקיה או בלטביה, גם אם מדובר במדינות שגם בהן פועלים מפעלים של היצרן הבינ"ל, אני לא יכול לייבא, רק מארץ היבוא של היבואן. משרד הכלכלה קואפרטיבי איתנו ומנסה להקל. אבל אם היה לנו חופש להביא מה שאנחנו רוצים בלי נוהלי משרד הבריאות, ישראל הייתה יכולה להיות אחת הזולות".
לדבריו, "האבסורד שהמדינה היא הגורם לחסימת יבוא מקביל. מגבלה נוספת שחלה עלינו היא שהתנאי לקבלת רישיון יבוא למוצר ביבוא מקביל מחייב אותי להציג ניירת המעידה על שרשרת האספקה מרגע שיצא המוצר מהמפעל. זה לא הגיוני כי זה מחייב את מי שמכר לי את הסטוק בחו"ל, לבקש אישור מהיצרן המקורי, ששואל למי זה מיועד. אם אומרים לו שזה לישראל, הוא בולם את המהלך בטענה שיש לו שם יבואן רישמי. אני עוקף את זה בכך שאני נאלץ לרכוש מהסיטונאים כמות קטנה יחסית, ואז הבקשה עוברת במפעל היצרן מתחת לרדאר, אבל זה מחייב אותי לכמויות קטנות".
עוד מגבלה רגולטורית שעליה מספר סנדלר היא הסיווג של מוצרים שמונעים יבוא. "רצינו להביא יבוא מקביל למשחת השיניים פרודונטקס אבל אז משרד הבריאות קבע שזאת לא משחת שיניים אלא 'אמצעי רפואי' למרות שהיא נמכרת על המדף הרגיל לצד משחות השיניים, ובזה נגמרה היוזמה. התוצאה שהיבוא המקביל שלנו הצטמצמם מאוד בגלל המגבלות הרגולטוריות, בתוספת הזינוק בשער האירו ועליות מחירים של הספקים בחו"ל, שייקרו את מחיר המוצרים בחו"ל, כך שעדיף לנו עכשיו לרכוש מהספק או היבואן בארץ שספג עליו חלק מהעליות".
שר הכלכלה ברקת טוען כאמור כי החוק יפתח את השערים של מדינת ישראל למגוון מוצרים מאירופה במטרה להוזיל את מחירם בישראל. היות שרפורמת היבוא כבר נכנסה לתוקפה עוד בממשלה הקודמת ופטרה קטגוריות רבות של מוצרים בעלי אישור לעמידה בתקן האירופי מעמידה גם בתקן הישראלי, עיקר ההקלה בהצעתו של ברקת היא במישור הרגולטורי: בעומס הבירוקרטי על היבואנים שנדרשים להצגת טפסים רבים ואישור הממונה על התקינה בבואם לשחרר סחורה מהנמלים.
החוק מרחיב כעת את ההקלות שניתנו לרשתות הקמעונאיות הזרות בשחרור סחורה מהמכס. עד כה הדבר הצריך הגשת בקשה למעבדה לאישור המוצר כדי לקבל את אישור הממונה על התקינה, שגרר משך המתנה ועלויות בדיקת מעבדה, ורק אז הגשת הצהרת יבוא למכס. לפי הצעת החוק החדשה כל היבואנים ייהנו מפטור מבדיקה במכון התקנים ואישור הממונה, ויידרשו רק להגשת הצהרה למכס כי הם עומדים בכל התנאים הנדרשים, כולל עמידה בתקינה האירופית. הצהרה כוזבת תיחשב עבירה פלילית.
במשרד הכלכלה אמרו כי קרפור שימשה פיילוט בדרך להרחבת ההקלות על כל היבואנים. החוק יעבור כעת לתגובות הציבור ולאחריו יגיע לוועדת חוק חוקה ומשפט. במשרד הכלכלה מאמינים כי היבואנים יגלגלו על הצרכנים את העלויות שייחסכו להם וכן שריבוי מוצרי יבוא יגביר את התחרות.
