נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר היום (ג') בדיון בכנסת שגם בתקציב הביטחון יהיה צורך "לחדד את העפרונות - אין צ'ק פתוח. אין להגדיל את התקציב מעבר למה שצריך ויש להפנות תקציבים לנושאים שהם תומכי צמיחה". ברקע לדברים: מחיר המלחמה שכבר מוערך ביותר מ-200 מיליארד שקל כשיום לחימה, כולל עלות גיוס מאות אלפי חיילי מילואים, מגיע למיליארד שקל לצד טענתו של ראש הממשלה נתניהו אתמול כי ישראל תיאלץ להגדיל את תקציב הביטחון ב"לפחות 20 מיליארד שקל בשנה על מנת לענות על צרכי הביטחון שלנו".
לדברי פרופ' ירון, בהופעתו הראשונה אחרי שאתמול מונה לקדנציה שנייה כנגיד בנק ישראל, "ההתאוששות הכלכלית שאחרי הקורונה לא זהה לעכשיו - ישראל נכנסה אז בצמיחה גדולה יותר וכל העולם היה באותה סירה ותמך בהרחבה פיסקלית".
נגיד בנק ישראל אמר את הדברים כאשר הוזמן להשתתף היום בדיון הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), בעניין ההתנהלות התקציבית בעת מלחמה.
ח"כ לוי אמר בדיון: "קיימנו כבר דיון על ההתנהלות התקציבית של האוצר בעקבות המלחמה. מדוח המבקר עלה כי לאחר הקורונה ההמלצה הייתה שהמשרד יכין תוכניות מגירה. אילו זה היה, היה רק צריך להחליף במקום המילה קורונה למלחמה ולעשות התאמות נדרשות. התשובה שקיבלתי מאנשי האוצר בדיון לא הייתה מספקת. הנושא של התנהלות התקציבית חשוב ביותר ומעל לזה חשובה עצמאותו של נגיד הבנק שמתווה את המדיניות הכלכלית ללא כל שיקולים פוליטיים והתערבויות שונות בטח לא בנושא הריבית. מברך על הארכת כהונתו של הנגיד אמש. זה היה צעד מתבקש. הייתי מבועת מהמחשבה שיכניסו מישהו אחר חדש תוך כדי מלחמה שייקח לו זמן רב ללמוד על התפקיד".
לדברי הנגיד, "אנחנו בתקופה מאתגרת בפן הביטחוני וברור שיש לו השלכות כלכליות. הסביבה האינפלציונית בעולם מתמתנת ורוב הבנקים המרכזיים רואים את עצמם בסוף הסבב של עליות הריבית. מסמנים כולם שיפעלו לתוואי של הורדת ריבית לאחר מחצית השנייה של 2024. ישראל נכנסה למלחמה במצב טוב - יחס חוב תוצר של 60%. הגירעון היה כאחוז. היה לנו שוק עבודה מאוד טוב עם אבטלה נמוכה וצמיחה. אילולי המלחמה הצמיחה הייתה קרוב ל-4%. כשאנחנו חושבים על שינויים והתאמות, צריך להתנהל ובאחריות. יהיו הוצאות יותר גדולות אבל לישראל יש את היסודות הנכונים להצליח.
"הירידה המסיבית הייתה בהייטק וזה הגיע עכשיו לכדי התמתנות בירידה. ההייטק סופר חשוב עבורנו וזה כמעט 40 אחוז מהתוצר העסקי 17 אחוז מהתמ"ג. ההייטק תורם בייצוא ומהווה חלק חשוב ביותר. בכל העולם הייתה ירידה בכל הכספים של השקעות הייטק, אבל עכשיו כבר יש איזו התאוששות בתוך 2023 - בישראל לא רואים לזה עדות ברורה גם לפני המלחמה.
"אנחנו מנסים לבדוק את הדינמיקה של האינפלציה - מזון ואנרגיה אנחנו ב-2.9% - בתחתית של OECD. לגבי מחירי הדירות, בהרבה מקומות שהיו מכרזים הם לא צלחו והשיווקים הצטמצמו וגם לפני המלחמה היה אירוע של צמצום המלאי. בעיית העובדים עם היתרי כניסה זה שמן למדורה הזו".
"להפנות תקציבים לנושאים שהם תומכי צמיחה"
עוד התריע הנגיד ירון: "בחקלאות ובינוי יש זעזוע כרגע. ההיצע ברור וזה אמור להוביל לעליית מחירים. בפנאי ותרבות לעומת זאת יש זעזוע כרגע אבל גם ביקוש. איזה מהם יביא אותנו לאינפלציה שונה, מאוד קשה לדעת וזה תלוי באורך האירוע הביטחוני.
"לגבי עליות הריבית, כמות החודשים שהאינפלציה סטתה מהיעד הייתה בעייתית. אנחנו פעלנו בקצב שהוא היה נכון ועשינו את הצעדים הנכונים ולא הכי פופולריים. מבינים את הכאב של אלו שפגע להם בכיס אבל האלטרנטיבה הייתה יותר כואבת. אנחנו יודעים לצמוח. לישראל יש את היזמות והמשק שיודע לחזור ולשגשג ויש לו את כל היסודות הנדרשים לכך.
"הפעילות המשקית בישראל ירדה מהר מאוד בתחילת המלחמה אך התאוששה. ירדנו ל-75% באשראי והיום חזרה ב-98%. רשתות מזון הם מעל 100% וחינוך ופנאי ברמה מאוד נמוכה.
"פרמיית הסיכון קפצה בכמעט 100 נקודות ואח"כ התמתנה. כשאנחנו מדברים על אחריות תקציבית זה כולל זה שישראל מבורכת בכך שרוב החוב שלה הוא שקלי ורק 14% הוא דולרי ולכן הסיכון לא קיים.
"אנחנו בסביבת אי ודאות מאוד גדולה ויכול להיות שינויים בשווקים גדולים שישפיעו על הכלכלה וישפיעו על פרמיית הסיכון ושער החליפין.
"השיעור מעולם הכלכלה שאני חוזר ואמר זה שיש אירועים כמו קורונה שהופך כלכלי, צריך לראות שזה לא הופך למשבר פיננסי. היו עיתונאים שהעלו שנפעיל את מנגנון של הורדת הריבית אבל אם לא פתרתי את בעיית היציבות הכלכלית לא יהיו השקעות.
"יש לנו את כל היסודות לצמוח טוב. יהיו לנו אכן הוצאות ביטחון גדולות ולכן נדרשת זהירות במדינות הפיסקלית והמוניטרית. רה"מ אמר אמש שתבוא תוספת תקציב ביטחון של 20 מיליארד שקל. גם בזה צריך לחדד את העפרונות - גם מערכת הביטחון צריכה להתייעל ולא להגדיל את התקציב מעבר למה שצריך. במדעי הכלכלה יש מגבלת תקציב - אין משאבים בלי סוף. אסור לתת צ'ק פתוח. נכון שיהיו פה שינויים באסטרטגיה וטקטיקה וידרשו הצטיידות שידרשו עוד כספים אבל כמו שעושים התאמות בכל תקציבי המדינה, גם בתקציבי הביטחון צריך לחדד את התקציב. צריך להפנות תקציבים לנושאים שהם תומכי צמיחה ולהסיט מדברים שאינם תומכי צמיחה.
"הסביבה העולמית בקורונה הייתה שונה. כל הגופים הבינלאומיים היו באותה סירה וכולם תמכו בהרחבה הפיסקלית. אנחנו היום במקום אחר ובסביבה שהסובלנות כלפי סטייה שונה מאירועי הקורונה".
