על רקע האזהרות של הגופים הבינלאומיים בנוגע למצבה של כלכלת ישראל בצל קידום החקיקה ללא הסכמה, פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, התראיין ל-ynet live והסביר כי "כל מי שמבין קצת בכלכלה יודע שלא תהיה הורדת דירוג בעת הקרובה, וזאת מהסיבה הפשוטה שהדירוג מבטא אך ורק את יכולת החזר ההלוואות של מדינות, ומדינת ישראל יכולה להחזיר הלוואות, כך שעל זה אין ויכוח - לא תהיה הורדת דירוג בעת הקרובה על פי הנתונים שאנחנו רואים כיום".
עם זאת, הוא הסביר כי "צריך להסתכל בדוחות האלה מעבר לזה, לאזהרות, כי הרי הדוחות האלו מופנים בין היתר למשקיעים, לאלה שמסתכלים על מה שקורה במדינת ישראל לעומת מקומות אחרים שבהם הם יכולים להשקיע, בסינגפור או בדרום קוריאה, ובאים ומוציאים כרטיס אדום על מדינת ישראל. אז באופן טבעי המשקיעים יפנו את ההשקעות שלהם למקומות אחרים. הם מסתכלים על אי הוודאות בארץ בגלל המצב הפוליטי ועד כמה זה יכול לזעזע את הכלכלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"יש עוד אלמנט חשוב בדוח של מודיס שהוא לא כתוב, אבל הוא בין השורות, והוא שראש הממשלה בכבודו ובעצמו דיבר איתם, טילפן אליהם, בסוף מרץ השנה, והבטיח חגיגית שלא תהיה חקיקה חד צדדית. אני אומר את זה בסהירות המתבקשת, זה לא נכתב מפורשות אלא בין השורות".
מה לגבי הטענות שאי הוודאות נובעת ממחאה בלתי מרוסנת ולא מחקיקה בלתי מרוסנת?
"זה לא משנה. אם אני מסתכל על זה כגורם חוץ שצופה במה שקורה במדינת ישראל - אף אחד לא בא לחלק ציונים לצד זה או אחר, אבל מה שברור הוא שמדינת ישראל התנהלה על פני עשרות השנים בפן הכלכלי בצורה באמת יוצאת מן הכלל, וזכינו לציונים מצוינים, והנה קרה משהו, נפל דבר.
"הממשלה הזאת, הקואליציה, הציגה חקיקה שהייתה טריגר לתהליך. לא חשוב מי אשם בזה אבל ברור מאיפה זה התחיל, ולכן הגופים הבינלאומיים אומרים לנו לעצור. גם בדוח של מודיס כתוב לקדם את זה רק בהסכמה רחבה, כלומר הפירוש של זה לעצור כרגע. הרי ברור שבתנאים הנוכחיים אי אפשר להשיג הסכמה רחבה אז תעצרו, תביאו ודאות פוליטית-משפטית ועל כן כלכלית, ואז אפשר יהיה לשקם את המשק".
עוד פירט טרכטנברג מה הנזקים שנגרמו ועלולים להיגרם לכלכלה הישראלית: "יש את מה שכבר קרה ואת האזהרות למה שעלול לקרות", הסביר. "מה שכבר קרה זה שאנחנו רואים שהבורסה המקומית התנתקה מהבורסה בארה"ב בחצי שנה האחרונה. הבורסות בארה"ב עלו בצורה משמעותית יותר מאשר בארץ כאשר בעבר הן נעו ביחד, בערך באותם שיעורים.
"חוץ מזה ההשקעות בהייטק בארץ ירדו הרבה יותר לעומת בעולם. אומרים שכל ההייטק בכל העולם סובל, זה נכון, אבל בעולם כבר רואים התאוששות, אצלנו לא. בחצי שנה האחרונה קרוב ל-80% מהסטארטאפים בארץ נרשמו בחו"ל ולא בארץ".
המפקח על הבנקים לשעבר בריאיון על רקע הנהלת האוצר: מוטרד מפגיעה בשומרי הסף
(צילום: ירון ברנר)
יאיר אבידן: "אסור להתעלם מהאזהרות"
יאיר אבידן, המפקח היוצא על הבנקים בבנק ישראלים, הוסיף כי "אני הייתי שומר סך בשתי קדנציות בחיי, אני מבין מה התפקיד של שומר סף ואני מאוד מוטרד שמדברים על פגיעה אפשרית בעצמאות בנק ישראל, שרוצים לפטר את ראש רשות התחרות, את ראש רשות החברות הממשלתיות.
"בתור כלכלן, אני חושש מאוד מאי הוודאות הכלכלית שיימשך לנוכח שינויי החקיקה המתוכננים. אסור לנו להיות אדישים לאזהרות של אותם גורמים בינלאומיים, שבין השאר קובעים בסוף מה רמת הסיכון של מדינת ישראל, שנגזרמת ממנה העלויות שלנו לגיוס כספים. הסיכון הזה משפיע גם על התומכים וגם על המתנגדים לחקיקה, אין הפרדה בין אזרחים בפגיעה הזאת. אנחנו נמצאים עדיין בתקופת אינפלציה יחסית גבוהה וריבית גבוהה שלא היינו רגילים עליה שמשפיעה על כל המשק.
שר האוצר אומר שהכל בסדר, שהכלכלה במצב מצוין. הוא טועה?
"אני מאוד מכבד את שר האוצר, אבל צריך להפריד בין המצב הכלכלי שאיתו אנחנו נכנסים לסיטואציה, שהוא טוב גם בשוק התעסוקה וגם בעולמות הצמיחה וגם האינפלציה שלנו לא מאוד גבוהה והתוצר בסדר. אנחנו נכנסים למשבר הזה או הפוטנציאל למשבר הזה במצב טוב מאוד, אבל המדון הוא חלקלק וברגע שמתחילים להידרדר קשה מאוד לצאת מזה".
עוד הוסיף אבידן כי "עד עכשיו היינו אי של יציבות, גם בתקופת הקורונה, אני חייב להגיד שאנחנו הופכים לאי של חוסר יציבות. הכלכלה והחברה תמיד היו קשורות זו לזו, והמצב של החברה מאוד רלוונטי לפוטנציאל הנזק לכלכלה".
