3 צפייה בגלריה
נירמלה סירתמן, שרת הכלכלה של הודו, לצד אילוסטרציה של ביטקוין
(צילום: EPA, Shutterstock)
נירמלה סירתמן, שרת הכלכלה ההודית, אמרה היום (שלישי) במהלך הצגת התקציב כי הודו תכפה מס בגובה 30% על כל הכנסה ממסחר בנכסים וירטואליים וכי המדינה מתכננת להנפיק מטבע רופי דיגיטלי משלה במהלך שנת הכספים הבאה, אשר מתחילה בחודש אפריל הקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בכך, הודו הופכת לאחת מהמעצמות הכלכליות הגדולות בעולם שמאסדרת (רגולציה) את תחום הקריפטו בתחומיה, לרבות מטבעות וירטואליים ואסימונים חסרי תחליף (NFT), ולמעשה הופכת את המסחר בהם ללגיטימי.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
יחד עם זאת, האסדרה כוללת מספר סייגים אשר מבדילים בין מסחר במטבעות הווירטואליים למסחר אחר בשוק ההון: ראשית, המיסוי על קריפטו יהיה כאמור גבוה במיוחד. שנית, לדברי סירתמן לא ניתן יהיה לקזז הפסדים ממסחר בקריפטו עם כל הכנסה אחרת. בנוסף, כל העברה תמוסה ב-1% על ידי השולח וכל מתנה בדמות נכס וירטואלי תמוסה גם היא אצל הצד המקבל.
על אף שאין מידע רשמי על שוק הנכסים הדיגיטליים בהודו, הערכות מעידות על בין 15 ל-20 מיליון משקיעי קריפטו במדינה המחזיקים בנכסים בסך כולל של כ-400 מיליארד רופי (כ-5.37 מיליארד דולר).
באשר להשקת המטבע הדיגיטלי, אמרה סירתמן כי "מטבע דיגיטלי שיונפק על ידי הבנק המרכזי יוביל לצמיחה משמעותית של הכלכלה הדיגיטלית ולמערכת ניהול כסף זולה ויעילה יותר".
"כל השקעה בקריפטו צריכה להיחשב כמו נייר ערך"
בתוך כך, יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה בריאיון ל-ynet בשבוע שעבר לנושא האסדרה של התחום גם בארץ וטענה כי "מכיוון שבאופן מעשי המטבעות הללו לא באמת מהווים אמצעי תשלום, אלא בעיקר משמשים להשקעות פיננסיות, אנחנו חושבים שנכון יהיה לשייך אותם לעולם ניירות הערך מבלי להיצמד להגדרה המסורתית.
3 צפייה בגלריה
"המטבעות הללו לא באמת מהווים אמצעי תשלום, אלא בעיקר משמשים להשקעות פיננסיות". יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה
(צילום: עזרא לוי)
"התפיסה שלנו אומרת שכל השקעה של הציבור בקריפטו צריכה להיחשב כאילו הייתה השקעה בנייר ערך ולהיות כפופה לכל החוקים שקשורים בכך. זאת, למעט מטבעות שמשמשים כמטבעות תשלום, כלומר כל עולם ה'סטייבל קוינז' (מטבעות דיגיטליים שמחירם נועד להיות צמוד לשער חליפין קבוע של כסף פיאט, כדוגמת שקל או דולר - ד.ר.), שאלו הם מטבעות שהם הלך חוקי ובהגדרה מאפשרים גם פעילות תשלום, ולכן לדעתנו צריכים להיות בשליטה ובפיקוח של בנק מרכזי".
לדבריה, "בסופו של דבר, התפקיד של הרגולציה הוא לתת לגיטימציה לעסקים שמצייתים לרגולציה ולשלול את הלגיטימציה של אלו שלא. אותו דבר לגבי הקריפטו - הטכנולוגיה שעלייה נוצר הקריפטו, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, היא טכנולוגיה טובה ומועילה להרבה מאוד היבטים של כלכלה ריאלית. מכיוון שנושא הקריפטו לא הוסדר בישראל בצורה מספיק טובה, כל התעשייה הזו ספגה כתם למוניטין שבסוף גם מבריח מפה עסקים וחברות ישראליות שהיו יכולות להתפתח בישראל והמדינה הייתה יכולה להנות מהכנסות המס בגינן.
"גם צד ההזדמנויות נפגע ולכן הפיקוח נועד מצד אחד לייצר הגנה לציבור, ומהצד השני לתת לגיטימציה לתעשייה שראוי שתמשיך להתפתח ולאפשר בנייה של הנכסים האלה בישראל ולא מחוצה לה", היא אומרת.
