"ממדי העוני בישראל גבוהים", כך נכתב בדוח העוני של הביטוח הלאומי שמתפרסם היום (רביעי), ולפיו בשנת 2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות עניות, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים. "המשק הישראלי עבר בשנים האחרונות שני משברים גדולים – משבר הקורונה ואירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שאנו עדיין בעיצומה", אומרת ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי. "אירועים אלו תרמו רבות למצב הכלכלי-חברתי במדינה, באמצעות השפעתם על הצמיחה הכלכלית ועל מדיניות הרווחה שננקטה".
מנתוני הדוח עולה כי בין 2022 ל-2023 נותרה תחולת העוני (שיעור האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני) כמעט ללא שינוי, עם ירידה קלה – מ–20.8% ל-20.7%, ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסיות חלה ירידה בתחולת העוני, או שהיא נותרה יציבה. "לולא התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה והמיסים הישירים, תחולת העוני (הנמדדת לפי הכנסה כלכלית) של נפשות הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ושל משפחות מ-33.9% ל-34.2%", מסבירים בביטוח הלאומי.
"ב-2023 צמצמו תשלומי ההעברה והמיסים הישירים את תחולת העוני של נפשות ב-33.5% ושל משפחות ב-41.2%, צמצום הגבוה לעומת השנתיים הקודמות. לתשלומי ההעברה והמיסים הישירים חשיבות רבה לצמצום העוני, אך בהשוואה למדינות המפותחות תרומתם נמוכה מאוד", נכתב בדוח.
עוד עולה מהדוח כי תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד: ב-2023 חלה ירידה קלה מ-28.1% ב-2022 ל-27.9% ב-2023. תחולת העוני בקרב אזרחים ותיקים, לעומת זאת, נמוכה מהממוצע. ב-2023 היא עמדה על 12.8%, שיעור זהה לשנה הקודמת. יש לציין כי תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת מי שמתגוררים עם משפחה – 19.8% ו-8.4%, בהתאמה.
בקרב מקבלי גמלאות תחולת העוני גבוהה במיוחד במשפחות המקבלות גמלה להבטחת הכנסה ומזונות – 52.5% ו-37.9%, בהתאמה. "לקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי תרומה של ממש לצמצום ממדי העוני", מדגישים בביטוח הלאומי. "הקצבה הניתנת לאזרחים ותיקים היא הגבוהה ביותר מבחינת יעילותה בצמצום העוני בקרב מקבליה, ולאחריה קצבת הנכות – 64.8% ו-56.2%, בהתאמה. הגמלה להבטחת הכנסה צמצמה ב-2023 את העוני בקרב מקבליה ב-16.4%".
תחולת העוני בירושלים: 36.2%
מבדיקה לפי מגזר עולה כי תחולת העוני גבוהה מאוד בקרב ערבים ובקרב חרדים. ב-2023 ירדה תחולת העוני בשתי האוכלוסיות לעומת 2022: בקרב משפחות ערביות מ-38.9% ל-38.4% בהתאמה, ובקרב משפחות חרדיות מ-33.9% ל-33.0% בהתאמה. שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים בכלל העניים הגיע ב-2023 ל-64.9% – 42.4% ערבים ו-22.5% חרדים – כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים לא-חרדים ב-2023 הייתה 14%.
"תעסוקה מסייעת לחילוץ מעוני ולצמצום עומק העוני בקרב העניים", מדגישים בביטוח הלאומי. ואכן, שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי הוא נמוך מהממוצע, והוא אף ירד מעט מ-15.5% ב-2022 ל-15.3% ב-2023. עם זאת, בקרב משפחות שבראשן עצמאי עלתה תחולת העוני מ-13.3% ב-2022 ל-13.8% ב-2023 – עלייה חריגה לאור היציבות שהייתה בכלל קבוצות האוכלוסייה.
ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות הגיעה ל-36.2%, 22.5% ו-22.6%, בהתאמה. לעומת זאת, במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.
"2023 המשיכה להתאפיין במצב כלכלי-חברתי מעורר דאגה, עם ממדי עוני גבוהים ואי-שוויון ניכר בהכנסות", אומרת קסיר. "החשיבות של מערכת הרווחה ורשת הביטחון הסוציאלי מאז 7 באוקטובר ותחילת המלחמה הייתה לא רק במענה לירידה בהכנסות, אלא גם במימון הגידול בהוצאות שנוצר לחלק מהאוכלוסיות בעקבות אירועים אלו, למשל באמצעות מענקי אכלוס למפונים. ההוצאות הניכרות של המלחמה יחייבו קיצוצים בתקציב ומציאת מקורות מימון. יש לשים לב שהקיצוצים לא יפגעו בשכבות החלשות שמצבן הכלכלי-חברתי כבר עתה בעייתי".
לפי הדוח, ב-2023 נרשמה ירידה בעומק העוני ובחומרתו בקרב האוכלוסייה הענייה, לאחר עליות בשנתיים קודמות. הירידות בעומק העוני ובחומרתו נרשמו בכל קבוצות האוכלוסייה. למרות זאת, בביטוח הלאומי אומרים כי היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות. "תחולת העוני הכלכלית, כלומר זו שמושפעת מהצמיחה הכלכלית, גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית, אך היא גבוהה עוד יותר לאחר התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה וקצבאות", נכתב בדוח. "בקרב נפשות וילדים, ישראל מדורגת שנייה בתחולת העוני לאחר קוסטה ריקה, ובקרב אזרחים ותיקים היא מדורגת מעל הממוצע, אך מתחת למדינות כמו שווייץ, יפן, אוסטרליה וארה"ב".
קו העוני: 3,324 שקל
בבחינת רמת החיים וקו העוני, ב-2023 עלתה ריאלית ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית, שממנה נגזר גם קו העוני, בשיעור של 3.2%. קו העוני הגיע ל-3,324 שקל. לעומת זאת, ההכנסה הכלכלית החציונית לנפש תקנית, כלומר ההכנסה החציונית שאינה מביאה בחשבון את התערבות הממשלה באמצעות תשלומי העברה ומיסים ישירים, עלתה בשיעור של 1.7%. "העלייה בהכנסות היא תוצאה של עליית השכר, לצד גידול בשיעור התעסוקה", מסבירים בביטוח הלאומי. כמו כן גדלו תשלומי ההעברה: בין היתר, בינואר 2023 גדלו קצבאות הנכות בכ-9.8%, וזאת לצד מענקים שניתנו (למשל מענק אכלוס ומענקי עידוד ותמרוץ), הוראות שעה להקלות באבטלה וגידול בקצבאות (ובהן תגמולים לנפגעי פעולות איבה) בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה לפי ההכנסה נטו, ישראל ירדה בין 2022 ל-2023 בשיעור של 1.5%. ירידה מתונה יותר (0.7%) חלה גם בחישוב האי-שוויון לפי ההכנסה הכלכלית. בין 2022 ל-2023 עלתה ההכנסה נטו בכל העשירונים, אך העלייה הלכה ופחתה עם העלייה במדרג העשירונים – מ-10% בעשירון הראשון (התחתון) עד ל-0.8% בעשירון העשירי (העשירון העליון). "האי-שוויון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות על פי מדדים שונים", נכתב. "על פי מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות, מדינות שבהן האי-שוויון גבוה יותר הן ליטא, ארה"ב, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה". בחלק ממדדי האי-שוויון, מצוין בדוח, ישראל ממוקמת אף במקום פחות טוב.
"נושא נוסף שדורש בחינה וטיפול הוא יוקר המחיה על כל מרכיביו", אומרת קסיר. "ליוקר המחיה השלכות על כל החברה הישראלית. ואולם, הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני – הוא עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שמצבן הכלכלי קשה ממילא, וההישרדות הכלכלית שלהן תלויה לעיתים על בלימה. ממדי העוני והאי-שוויון הניכרים בישראל מהווים אתגר חברתי של ממש הדורש טיפול מקיף, לא רק בעיתות משבר".
לדברי קסיר, מדובר בתופעה שדורשת מדיניות מקיפה, הכוללת השקעות ניכרות בשירותים חברתיים והעמקת רשת הביטחון הסוציאלי, שהיקפם מצומצם בהשוואה בינלאומית. "בין השאר, יש צורך בצמצום הפערים בהזדמנויות באמצעות מערכת החינוך, תמיכה בהשתלבות בתעסוקה בכלל ובתעסוקה בשכר הולם בפרט, ועידוד צמיחה מכלילה שתגדיל את העצמאות הכלכלית של אנשים שרמת הכנסותיהן נמוכה", היא מסכמת.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "דוח העוני מחדד בצורה ברורה את הצורך במתן מענים וסיוע לציבור גדול שנמצא תחת קו העוני והמלחמה אף הרעה את מצבם. כבר עתה ברור שהקושי הכלכלי וההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה אך הדבר יחייב לשים דגש, כבר בחוק ההסדרים שדנים בו בימים אלה – לא לפגוע באוכלוסיות החלשות ובמקביל להקצות משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. כמו -כן הדוח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".
סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר: "דוח העוני מדגיש את יותר מהכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות של הציבור הישראלי, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחייה שאנו חווים בייתר שאת בימים אלה. הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה. הסיוע והקצבאות צריכות להינתן לא רק בעיתות משבר, אלא כחלק מטיפול מקיף שיעמיד את מדינת ישראל במקום ראוי מול מדינות ה-OECD שמשקיעות יותר בשירותים החברתיים לציבור. ממדי העוני והאי שוויון מהווים אתגר חברתי ממשי והשקעה בחינוך, השתלבות בתעסוקה, שכר הולם ועידוד צמיחה תביא לצמצום פערים ולחברה מתוקנת".
שר העבודה והממונה על הביטוח לאומי יואב בן צור: "יש ירידה בעוני, אבל זה עדיין דוח שמבטא את המציאות הקשה של העניים במדינת ישראל, למעלה מ-800 אלף ילדים מתחת לקו העוני, אנחנו לא מתחמקים מהדוח הזה, אנחנו לומדים אותו והוא יהיה מצפן לכל פעולה של הממשלה. לו המאבק שלי למניעת הקפאת קצבאות הזקנה לא היה מצליח, קרוב לשבעה אחוזים מהזקנים בישראל היו נכנסים למעגל העוני".
