נציבות האיחוד האירופי פרסמה היום (חמישי) טיוטת כללים שנועדו להגן על הזכויות של עובדים בחברות במודל של "כלכלת החלטורה". מדובר בהצעה הראשונה מסוגה בעולם, שעלולה לאלץ חברות ענק כמו אובר וחברות שליחויות למיניהן להכיר בעובדים שלהם כשכירים. בהמשך צפוי שאם החלטה מסוג זה תתקבל, היא יכולה להשפיע כמובן גם על עובדים בחברות כאלה בישראל.
השינויים הבולטים בהצעה כוללים הבטחה לשכר מינימום, חופשת מחלה, חופשים בחגים, ביטוחים וזכויות נוספות, כאשר הנציבות האירופית מעבירה למעשה את נטל ההוכחה של מעמד התעסוקה של העובדים על החברות - ולא על העובדים עצמם. למעשה, אם עד כה עובדי כלכלת החלטורה היו צריכים להוכיח שהם שכירים, הכללים החדשים קובעים כי הם יוגדרו קודם כל כשכירים, ואם החברות ירצו לטעון אחרת - הן יצטרכו להסביר את החלטתן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההצעה מגיעה ברקע ריבוי מקרים שהגיעו לבתי משפט ברחבי אירופה והציפו את הבעיות מההעסקה הלא ישירה של חברות מסוג זה, כאשר השופטים לרוב נוטים לגבות את זכויות העובדים, אך ללא חקיקה מתאימה קשה להכריע בסוגיות מסוג זה. בחלק ממדינות אירופה החמירו את החוקים בעניין זה, אך גורמים באיחוד האירופי טוענים שאף ממשלה לא טיפלה עדיין בבעיה במלואה.
גם בישראל מתנהל בימים אלה דיון בבקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 24 מיליון שקל נגד חברת וולט, בטענה כי עליה לפצות את השליחים על קיפוח הזכויות הסוציאליות שלהם ואי הגדרתם כששכירים - על אף שהתובע טוען כי מתקיימים בין החברה לשליחים יחסי עבודה לכל דבר. התביעה הוגשה באוגוסט 2020, ובקיץ האחרון הבקשה של חברת וולט לסילוק התביעה נדחתה.
לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, ההערכה כי ההצעה של הנציבות האירופית צפויה להשפיע על 15 חברות גדולות ועל לא פחות מ-1.7-4.1 מיליון עובדים. בנוסף, מדינות האיחוד האירופי צפויות להגדיל את ההכנסות שלהן בשל המהלך ב-1.6-4 מיליארד אירו בשנה, ממיסים של עובדים שיהפכו להיות שכירים.
ניקולס שמיט, נציב האיחוד האירופי לזכויות סוציאליות, אמר לסוכנויות הידיעות באירופה כי "החברות ניצלו אזורים אפורים בחקיקה שלנו כדי לפתח את המודלים העסקיים שלהן, מה שהביא ל'סיווג שגוי' של מיליוני עובדים".
בשלב הבא טיוטת הכללים תובא לדיון במדינות החברות באיחוד האירופי, ואז תעבור לחקיקה שתובא לאישור הפרלמנטים לפני שניתן יהיה לאמץ את הכללים. הנציבות מעריכה כי הכללים לא ייכנסו לתוקף לפני 2025, וכעת צפויה מלחמה משפטית ועסקית סביב הניסוח המדויק של החקיקה.
החברות יוצאות למתקפה: "ההצעה תפגע בעובדים"
ואכן, התגובות של החברות שצפויות להיות מושפעות באופן דרמטי מהמהלך לא איחרו להגיע, וברויטרס דיווחו על חלק מהן: דובר אובר, למשל, מסר בתגובה כי "בחברה מודאגים שלהצעת הנציבות תהיה השפעה הפוכה - והיא למעשה תסכן אלפי מקומות עבודה, תשתק עסקים קטנים ותפגע בשירותים חיוניים שצרכנים ברחבי אירופה מסתמכים עליהם. האיחוד האירופי צריך לאפשר לנהגים ולשליחים לשמור על הגמישות שאנחנו יודעים שהם מחפשים ומעריכים, תוך מתן אפשרות לחברות להעניק להם יותר הגנות והטבות".
סמנכ"ל חברת בולט, שגם היא חברת נסיעות שיתופיות שפועלת באירופה, אמר: "אנחנו מאוכזבים מכך שנציבות האיחוד האירופי מציע להקריב את הגמישות והיעילות של מודל העבודה שלנו באמצעות סיווג מחדש של העובדים. נראה שזו גישה חד-צדדית שלא לוקחת בחשבון את כל ההשפעות, שכן משמעות ההצעה היא שמאות אלפי נהגי נסיעות ושליחויות יאבדו את ההזדמנות לעבוד בחברות אלה, שהציעו להם מודל העסקה שהיה להם נוח".
מחברת המשלוחים Delivery Hero נמסר כי "תומכים במטרה של נציבות האיחוד האירופי לשפר את תנאי העבודה של עובדי הפלטפורמה, אבל מאמינים שהקריטריונים המוצעים רחבים מדי ולא יתרמו למטרה הזו. מדובר בהגבלות לא פרופורציונליות עבור העובדים העצמאים, שמעריכים את הגמישות יותר מהכל".
