בצל ההתייקרויות המתמשכות במשק, ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום (שני) והחלה להכין לקריאה שנייה ושלישית במליאה את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמתקנת את חוק התקנים ומאמצת את ההוראות המחייבות בדין האירופי.
"מונופולים איימו עליי" - דבריו של ניר ברקת בוועדת הכלכלה
(צילום: ערוץ כנסת)
הרפורמה תבטל את חובת בדיקת מוצרים בכניסה לישראל וקבלת אישור יבוא ממכון התקנים ומשרד הבריאות, ובמקום זאת תאפשר יבוא מוצרים המשווקים באירופה על סמך הצהרת יבואן בלבד. המהלך צפוי להוזיל את עלויות הייבוא ולעודד תחרות, אך לא ברור האם החיסכון יגולגל לצרכנים.
"אנחנו מגיעים עכשיו למאני טיים של החקיקה", אמר שר הכלכלה ניר ברקת, שהציג את הרפורמה בוועדה. "אני איש של אסטרטגיה ולא פלסטרים. הבנתי מהתחלה שרק רפורמה עמוקה תוכל להתמודד עם האתגר של מונופולים וקרטלים בישראל ויש לנו הזדמנות להניח תשתית שתתקן את התופעה. ברור לכולנו שפיתחת השוק לייבוא הוא הדבר הנכון לעשות".
ברקת אף טען כי מופעלים עליו לחצים כבדים מצד השחקנים המובילים במשק למנוע את חקיקת הרפורמה: "מהיום שהכרזתי שאנחנו צריכים להניע את הרפורמה התחילו הלחצים והאיומים. המונופולים שלחו אליי שליחים ואיימו עליי באמצעות פעילים פוליטיים ובכל דרך אפשרית. שלחתי את השליחים הביתה ואמרתי להם שאני לא חייב להם שום דבר ואני לא חושש משום דבר. המונופולים התרגלו לשלוט בשוק בדיוק ככה. עשרות שנים הם מפחידים את נבחרי הציבור, ואני מקבל לחצים מכל הכיוונים. אין לנו מה לפחד המחויבות שלנו חייבת להיות לציבור. חייבים להניע את השלב הכי חשוב ברפורמה שהוא עכשיו והיום אנחנו מגיעים לחלק הכי חשוב".
שר הכלכלה אף ביקר את התקשורת כשאמר: "אני רוצה להתייחס לעיתונות, המונופולים מפרנסים את העיתונאים ואנחנו רואים איזה לחץ מגיע מהעיתונאים ובשביל מי הם עובדים בשביל הציבור? או בשביל המונופולים? מנסים להשחיר את שמי ולהדביק לי דברים לא נכונים. אני לא מתרגש אני יודע עבור מי אני עובד ועבור מי הם עובדים. אל תתייחסו לדברים שנאמרים בעיתונות. הם רוצים להמשיך להרוויח ויבואו עם טענות מפה ועד להודעה חדשה. אני משוכנע שהחקיקה שנסיים אותה מהר אין לי ספק שהיא תעשה את הדבר הנכון".
על החלטת בג"ץ לחשוף בפניו את הנתונים הכספיים של החברות השונות במשק, אמר ברקת: "בשבוע שעבר בג"ץ קיבל החלטה שמה שביקשנו לפני שנה, שזה מידע מהמונופולים הגדולים שחובתנו להסתכל על הנתונים ולראות איפה יש עושק של הציבור, ובשבוע שעבר העתירה נפלה והמונופולים מחויבים להעביר לנו נתונים. אם נראה שהמונופולים עושקים את הציבור אני לא אחשוש לעצור אותם".
מירב קריסטל, כתבתינו לענייני צרכנות על גל עליות המחירים
(צילום: ירון ברנר )
יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, הוסיף: "זה שמביאים יבוא וחברות משתלטות על היבוא התוצאה שזה לא מוריד מחיר רק מעלה, אז אני כן רוצה תשובות איך מונעים את זה? השאלה מי מייבא ומה ההשפעה על המחירים ואני רוצה לדעת אם עשיתם עבודה כלכלית מה השפעת החוק על המחירים? כמה זה יוזיל ליבואנים הבנתי השאלה כמה יזלוג לצרכן?".
יש לציין כי מאז פסח החל גל התייקרויות עבור הציבור הישראלי כמעט בכל המגזרים. מוצרי החלב שבפיקוח התייקרו, וגם הבשר והדגים. יצרניות ויבואניות כמו תנובה, שטראוס, אסם, קוקה קולה ישראל, מחלבות גד, דיפלומט, נסטלה, יחיעם, העלו אף הן מחירים.
החלה עוד בממשלת לפיד-בנט
ברפורמה המוצעת אין חדש, והיא גלגול של רפורמות קודמות של משרדי כלכלה קודמים, בעיקר תחת ממשלת לפיד-בנט, שלא יצאו לדרך או יצאו לדרך למחצה. לפי משרד הכלכלה מדובר בחיסכון של 8%-12% ליבואנים, אך הוא לא בהכרח יגולגל לצרכנים. יבואנים יכולים לגלגל אותו לכיסם. במשרד הכלכלה טוענים שיהיו יותר יבואנים כך שתהיה יותר תחרות אך לא תמיד התחרות בין היבואנים היא על מחיר.
תהליך הייבוא כעת הולך ככה: רישום במרשם היבואנים, הגשת בקשה למעבדה לאישור עמדות המוצר בדרישות התקן, בדיקה במעבדה של המוצר והעברת המלצה למשרד הכלכלה, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה בודק ונותן אישור למכס לשחרר את המוצר לשוק. המכס משחרר את המוצר, המוצר משתחרר לשוק ונערכות בדיקות מדגמיות בשווקים. במשרד מבקשים שההליך יקוצר להצהרת יבואן בלבד לפיה המוצר עומד בתקינה אירופית. המכס ישחרר את המוצר על בסיס הצהרת היבואן, המשלוח ישוחרר לשוק ובדיקות שאכן המוצר עומד בתקן ייעשו באמצעות ביקורות בדיעבד.
השלב הראשון ברפורמה הושלם כבר ביוני 2023 והוא איסור מניעת יבוא מקביל. בניגוד להבטחות הגדולות, גם יבואנים מקבילים מדגישים כי זה שיש איסור מניעה של יבוא מקביל, לא אומר שיתגבר הייבוא המקביל אלא רק שהיבואנים הרשמיים יפסיקו לנסות לפגוע בייבוא המקביל כפי שעשו חדשות לבקרים. ליבואנים המקבילים קשה למצוא מקור יבוא קבוע. לחלקם יש ספקים קבועים באירופה אבל זה לא נפוץ מספיק.
כחלק מהרפורמה עבר החוק לפיו יוטל קנס של עד 100 מיליון שקל למי שיפגע בייבוא המקביל. בנוסף, עבר בחודש ינואר 2024 החוק שמסדיר את הליך הכניסה של סחורות לישראל, כך שכעת מכולות סחורה לא יתקעו בנמלים ולא יחויבו לעבור במכון התקנים. במקום זאת, יוכלו היבואנים להכניס סחורה על בסיס הצהרה בלבד ישירות למדפים.
