אם תשאלו היום סטודנטים, תלמידי תיכון או אפילו תלמידי יסודי, איך הם כותבים עבודות, רוב הסיכויים שהתשובה תהיה ChatGPT, שהוא אחד מכלי הבינה המלאכותית המוכרים כבר לכולנו. טכנולוגיית הבינה המלאכותית נמצאת בשימוש כבר לא מעט זמן, אולם בשנים האחרונות התחוללה אבולוציה, שמנגישה אותה לכל אדם בעולם ומאפשרת להמיר בקלות ובמהירות מחשבות ורעיונות לטקסט כתוב, לתמונה או אפילו לווידאו ולרצועות קול.
בינה מלאכותית (AI) היא אחד מהתחומים הכי חמים, כלכליים ונחשקים כיום, אבל התפיסה שעומדת בבסיסה, שונה לגמרי מזו שרובנו רגילים אליה בעולמות הטכנולוגיה. משתמשי AI, שהולכים ומתרבים בקצב אקספוננציאלי, רואים בה טרנד, שמפיק להם בדקות ספורות את מה שלפניה היה לוקח ימים רבים, אבל בעוד היא מכניסה את המשתמשים לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, טמונות בה גם הרבה סכנות. דמיינו, למשל, שמישהו מחליט לייסד דת חדשה, ומייצר את כתביה באמצעות AI? או מועמדים במרוץ פוליטי שהמסרים שלהם נוסחו כך? איך מונעים מצב, שבו המכונה משתלטת על האדם?
"כחברה, עלינו להחליט לאן לקחת את הבינה המלאכותית – לתועלת או לנזק", כך פותח ואומר ערן עדי ציובן, ראש ערוץ מו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך במכון מופ"ת. הערוץ, שעיסוקו בהובלה, בעיצוב ובהכוונה של התפיסות העתידיות בהכשרת מורים, פועל בכלים שונים להבנה אסטרטגית ויישומית של הטכנולוגיה, וזאת במטרה לתווך אותה לאנשי המקצוע בשטח באופן אחראי ומיטיב. "בשנה וחצי האחרונות אנחנו במופ"ת מנסים להאיר את טכנולוגיית ה-AI ולעשות בה שימוש מושכל. לא מדובר בעוד טיקטוק או פלטפורמה ויראלית אחרת, אלא בטכנולוגיה עם פוטנציאל לשנות את הדרך שבה אנחנו צורכים ומייצרים מידע. היא תשנה זאת בליבה שלנו, בדברים הכי מהותיים, כמו שפה כתובה וחזותית. זה נוגע בכל הגילאים, גם במי שנמצאים בעשור השביעי והשמיני לחייהם", הוא מסביר.
לצד הכשרת צוותי עובדים ומנהלים לשימוש מושכל בטכנולוגיות הבינה המלאכותית, פעילות המכון מתמקדת בהבנה מעמיקה של הפוטנציאל הגלום בהן, בפיתוח מיומנויות יישומיות לשילובן בתהליכי ההוראה-למידה והערכה וכמובן, ביצירת תשתית ארגונית, שתאפשר הטמעה מועילה ומתמשכת של AI. הפעילות מתקיימת באמצעות מגוון רחב של קורסים, בנושאים כגון חשיבות התבונה האנושית בעידן הבינה המלאכותית, חשיבה ביקורתית ובינה מלאכותית, איך כדאי לשוחח עם הבינה המלאכותית, בינה מלאכותית והערכה באקדמיה, איך מומלץ לעצב למידה עם בינה מלאכותית ועוד.
"מה משאירים בידי האדם"
טכנולוגיות ויראליות רבות צומחות לרוב מלמטה, בדרך כלל מקבוצה קטנה של משתמשים, שהקדימו לאמץ את הטכנולוגיה והחלו להטמיע אותה בארגון. ואומנם בארגונים רבים משתמשים כיום בבינה מלאכותית באופן לא מאורגן.
"לאחרונה אנו עדים לצורך הגובר של ארגונים למסד את תהליכי הלמידה בנושא הבינה המלאכותית באופן מובנה ורציף ולקבל החלטות אסטרטגיות שיקדמו את הארגון לעשייה פרודוקטיבית ומקצועית יותר", מספרת קרן טייטר, יועצת ומומחית לפדגוגיה דיגיטלית בערוץ המו"פ.
וציובן מוסיף: "כשמדובר בארגונים, ההשפעה של הבינה המלאכותית משמעותית וגדולה יותר מכל טכנולוגיה אחרת. אנשי מחשוב בארגונים יכולים לטעון שהיא מעלה סוגיות חשובות של אבטחת מידע ורכש, אבל ישנן גם סוגיות אסטרטגיות. כך, ארגונים ישאלו את עצמם: באילו מצבים אנחנו מוכנים שהעובדים שלנו ייעזרו בבינה מלאכותית לצורך מילוי משימות? באיזה היקף זה ייעשה? ומה הניואנסים הקטנים שאנחנו רוצים להשאיר בידי האדם?"
לדבריו, אחד החששות הגדולים של מי שפחות בקיא בעולם הזה הוא שבינה מלאכותית תחליף ידיים עובדות. "זו דרך פשטנית להסתכל על התחום; בסוף מישהו צריך להפעיל את הטכנולוגיה, ואנחנו ממש לא רוצים שהיא תהיה אוטונומית, כלומר גם תחליט מה לעשות וגם תבצע, ובסוף אנחנו רק נצרוך את זה. זה תיאור דיסטופי של החברה שלנו. אנחנו רוצים להיות אלה שמפעילים בינה מלאכותית באופן מושכל כדי לקבל תוצאות מועילות באופן עקבי. למשל, היום אני עושה שימוש ב- ChatGPTבעיקר כדי לייעל תהליכים רבים שנהגתי לעשות בעצמי, וזאת תוך שאני יוזם את הפעולה, מפקח, מעריך ומבקר אותה. הכול תוצר שלי, רק שהפקתי אותו בפחות זמן ובאותה רמה, ולעיתים ברמה גבוהה יותר. זה אומר שאני נהיה יעיל ומועיל יותר. כלומר לא רק שאני לא מיותר, אדרבא, אני מסוגל ליותר, ובתוך כך יש לי הרבה יותר אחריות בידיים. האג'נדה שלי היא שבינה מלאכותית לא תחליף אותנו – אלא תעצים אותנו ואת החשיבות שלנו. היום אני חייב לפתח מומחיות גדולה יותר מאשר בעבר וגם ליטול אחריות גדולה יותר, כי עכשיו אני גם מפעיל מישהו. אם אני נעזר ב-AI כדי לענות לאימייל – אני מוכרח לקרוא את התשובה שלה בעיניים אחרות ולחתום על כל מילה שכתובה שם. אני צריך להיות מסוגל לדברר את המסר ובד בבד לבקר אותו".
מגיע מורה לכיתה, מה הוא יכול לעשות טוב יותר בעזרת הבינה מלאכותית?
"נניח שאני מורה ואני מעוניין לייצר טקסט בנושא מסוים. אני יודע בדיוק מה הפרמטרים שהטקסט צריך להכיל – נושאים, מסרים, הדמויות ומאפייניהן ומבנה הטקסט, ואני עושה בראש חשיבה ותכנון, והמחסום שלי הוא לשבת ולכתוב את זה. כלומר הכתיבה היא במידה רבה תמהיל של פעולה טכנית ופעולה יצירתית. בעוד החשיבה והתכנון נעשים בראש, הכתיבה היא החלק הטכני, שאני יכול להפעיל באמצעות בינה מלאכותית כשאני אומר לה בדיוק מה אני רוצה. את החלק הטכני הזה אני יכול לכתוב בעזרת בינה מלאכותית, כשאני מגדיר לה בדיוק מה אני מבקש. אומנם לא אקבל פה את הטקסט המושלם, אבל זה בסיס מתקדם, שאני יכול לטייב עד לתוצר הסופי שלי. נניח שניחנתי ברעיונות מעולים, אבל לא ניחנתי בכישרון כתיבה גדול, וזה מאפשר לי להביע את מחשבותיי בצורה מנוסחת כתובה, מה שלא יכולתי לעשות לפני כן. זה מטורף, הייתי יכול לבלות שלושה ימים בניסוח שתי הפסקאות הראשונות, ועכשיו בדקות ספורות אני מפיק יותר.
"ונניח שכבר הכנתי את הטקסט ערב קודם, והגעתי לכיתה, אבל בבוקר קרה אירוע דרמטי, ואני רוצה לערוך אותו או לשנות או להתאים דמות לנרטיב שהשתנה. עם בינה מלאכותית אני יכול לעשות זאת בקלות, אני אומר לטכנולוגיה מה אני רוצה לשנות ואיך, ומקבל טיוטה מתקדמת מאוד של מה שרציתי. מכך אפשר להבין, שבתור מי שמפעיל את הטכנולוגיה, עליי לצקת אליה את כל הפרמטרים החשובים. אלא שנכון להיום, היא לא יכולה להבין את המציאות כמונו. היא תלויה בפרמטרים אנושיים של שפה ותרבות. משתמשים רבים טועים לחשוב שהיא מסוגלת לעשות זאת, ואז במקום להעביר אליה הסוגיות הטכניות, הם מאצילים אליה את היצירה, וכתוצאה מכך הם לא מקבלים את מה שרצו. זה עולם שלא נרצה לחיות בו, כי אנחנו מאבדים את הממד האנושי, ולאורך זמן גם נאבד מיומנויות וכישורים של החברה שלנו".
הדור הנוכחי עדיין יודע לחשוב ולפתח יצירה. אבל מה יקרה בעוד דור או שניים – כשהבינה המלאכותית תעשה זאת במקומנו?
ציובן: "הדברים האלה לא ישרדו, אם לא נידרש להיות יצירתיים ועם חשיבה חדשנית. כשיש משהו אחר שעושה את זה במקומנו – איך נפתח את המיומנויות האלה? הבינה מלאכותית נמצאת בשלבים הכי מוקדמים שלה, והיא רחוקה מאוד מאיפה שהיא תהיה בעוד חמש שנים. ולכן חשוב דווקא עכשיו לאמץ אותה, להבין אותה ולשלוט עליה. כל הפעילות של מופ"ת בתחום מתמקדת בדרכים לפתח את אוריינות הבינה מלאכותית הנדרשת לנו כבר היום, באופן ששם את הדגש על האדם ולא על הטכנולוגיה".
טייטר: "אפשר לטעון שהבינה המלאכותית תחסל את היצירתיות של האדם, אך כבר היום אנחנו רואים בשטח שההפך הוא הנכון; בשימוש נבון בבינה המלאכותית האדם הופך להיות יותר יצירתי, יש לו יותר רעיונות שהוא יכול לפתח, והוא מקיים שיח עם בינה, שבו הוא צריך להיות יותר מקורי כדי לקבל תשובות יצירתיות באמת".
יתרון בשימוש דווקא במבוגרים
האוריינות שציובן מדבר עליה מתבטאת בארבעה היבטים שבהם מתמקדת העשייה בתחום זה:
הבנת הטכנולוגיה – כולם יכולים להשתמש במגוון טכנולוגיות בלי להבין את הדרך שבה הן עובדות, אבל במקרה של הבינה מלאכותית חובה להבין איך היא עובדת. כי אם אני לא מבין מדוע דווקא הטקסט המסוים מופיע על המסך – היכולת שלי לנצל את המערכות האלה ולקבל מהן את התוצר המבוקש יורדת פלאים.
פרומפט – כלומר הנחיה או הוראה – היום יודעים שהבינה המלאכותית תלויה בשליטה של המשתמש בשפה וביכולת שלו לעשות שימוש מורכב בשפות אנושיות. כלומר המיומנות הנדרשת היא ידיעה עמוקה של השפה כדי להביע רעיונות מורכבים, כי היכולת להפעיל בינה מלאכותית באופן מיטבי קשורה ליכולות השימוש בשפה. מדובר בנקודה מעודדת, כי ChatGPT, למשל, היא טכנולוגיה פשוטה לשימוש, ולכן אין רלוונטיות לגיל המשתמשים. מי שיודע לכתוב, יכול להשתמש בה. המשמעות היא שדווקא למבוגרים, שחינוך שלהם מבוסס יותר על השפה והשימוש בה, יש יתרון גדול יותר בשימוש בבינה מלאכותית, והם יכולים להפיק ממנה הרבה יותר ממי שהשליטה שלו בשפה נמוכה יותר.
ניסוח משימה – כשמשתמשים בבינה מלאכותית לצרכים מקצועיים, עולה הצורך להעביר את המסר באופן מדויק מאוד כדי לקבל תוצאה מיטבית. במקרה כזה לא די בידיעת השפה, אלא גם בהבנה של מה בדיוק אנחנו רוצים לדברר לבינה המלאכותית. מדובר במיומנות שנדרשת בתקשורת האנושית בכלל, עוד לפני הקשר של אדם-מכונה.
בקרה – היכולת להעריך את התוצר ומה נדרש כדי לשפר אותו. זה נשמע טריוויאלי, אבל לרוב אין לנו פניות לעשות את זה על תוצרים שעבדנו עליהם זמן רב. בעידן הבינה המלאכותית זאת עשויה להתפתח להיות עיקר העבודה.
למי מיועדים הקורסים של מכון מופ"ת?
"מכון מופ"ת, המכון הארצי למחקר ולפיתוח בהכשרת מורים ובחינוך, הוא גוף ייחודי שנועד לשפר את מערכת החינוך בארץ – בעזרת גישור בין הידע התיאורטי מהאקדמיה לבין המציאות בבתי הספר עצמם. המכון פועל ברמה הארצית במסגרת שורה ארוכה של תכניות המוקדשות למחקר, פיתוח מקצועי ולמידה.
"קהל הליבה המסורתי שלנו הוא מוסדות להכשרת מורים, אבל נושאי העיסוק שלנו רלוונטיים למערכת החינוך באופן רחב יותר – גם לפיתוח מקצועי של מורים ולכל מי שעוסק בחינוך פורמלי וא-פורמלי או בלמידה בכלל. כמו כן אנחנו פועלים בארגונים, שגם להם יש צורכי למידה. בפרט אחרי מגפת הקורונה למדנו, שמה שגרם לחברות ולארגונים לשרוד ולשגשג הוא תרבות למידה, שמשפרת את תדמיתם בעיני העובדים ואת הביצועים הארגוניים. בארגונים כאלה שביעות הרצון גבוהה ופחות עובדים עוזבים. זה הרבה יותר משמעותי מהבעת אמפטיה, עבודה היברידית, הטבות כספיות וכיוב'. וכאן לבינה המלאכותית יש תפקיד משמעותי".
לא כל אנשי החינוך טכנולוגיים. איך מיידדים אותם עם הטכנולוגיה?
"העברנו לאחרונה סדנה לחשיבה ביקורתית בשימוש ב- AIלקבוצת מרצים באחת האוניברסיטאות. ישבו שם טכנופובים וכאלה שלא פגשו מעולם AI, לצד מי שכבר אימצו את הטכנולוגיה. שני הקהלים השתתפו בסדנה באותו אופן, וזו הסיבה שב-AI אנחנו מקפידים להתחיל עם הטכנולוגיות הכי פשוטות עם התועלת המקסימלית. למשל, בשימוש ב-ChatGPT נדרש מהמשתמש פשוט להיכנס למחשב, לפתוח אתר ולהתחיל לכתוב . מדובר בטכנולוגיית הבינה המלאכותית הכי פופולרית, מתקדמת ופשוטה לשימוש, וזה שילוב מנצח, שממנו אפשר ללמוד את המיומנויות ולהתרכז בדבר החשוב ביותר – האדם עצמו, ולא הטכנולוגיה.
"החשיבה הביקורתית והיצירתית חוזרות והופכות ליותר ויותר רלוונטיים. היום אנחנו נמצאים בנקודה שהמיומנויות האלו קריטיות לא רק במערכת החינוך הפורמלית, אלא גם כחברה, ואנחנו צריכים לקדש את פיתוחן. מאחר שהבינה המלאכותית מייצרת כמות עצומה של תכנים, אנחנו צריכים לדעת לקרוא, להעריך ולבקר אותם. יש לכך גם ממד של הבנה גיאו-פוליטית. רוב החברות שמפתחות AI מגיעות מתרבות המערב, ורובן מהזרם הפרוגרסיבי. הכלים האלה, לאחר שפותחו בידי אנשים, מכילים ערכים מסוימים שבאים לידי ביטוי בתוצרים. וכשיש טכנולוגיה שימושית שמוטית על ידי ערכים שונים, אנחנו צריכים לדעת אם אנחנו מסכימים לערכים הללו או לא, וגם לדעת איך להתגבר על כך. למשל אם ננסה לשאול את רוב מנוע הבינה המלאכותית מה קרה בישראל ב-7 באוקטובר – נקבל תיאור מסוים שיהיה פחות נאמן לניואנסים שאנחנו, כישראלים, חווים. בפועל הבינה מלאכותית משכתבת את האינטרנט, ולכן יהיה לי קשה לבחור את האג'נדה שלי. היא מספקת לי טקסט ערוך ומקורי, וזה מטעה, כי צריך להבין מאיזה פוזיציה זה הגיע. מי שמבין את זה יכול לעשות פלאים, או מנגד - להנדס תודעה.
"מעל הכול מדובר בטכנולוגיה נפלאה, כמעט כמו המצאת הדפוס, אבל תפקידנו להחליט אם להפיק ממנה ערך חיובי משמעותי או לראות בזה עוד טכנולוגיה חביבה עם בשורה קטנה לאנושות".
