בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה גבר לשלם כ-250 אלף שקל לידועה בציבור של אביו המנוח לטובת של מזונות אחיו למחצה.
מנישואיו הראשונים של האב המנוח נולדו לו שלושה ילדים, כולם בגירים. לאחר גירושיו הוא חי עם ידועתו בציבור ונולד להם ילד משותף שעדיין קטין. למנוח הייתה דירה שבה הוא גר עם זוגתו ובנם.
בתביעה שהגישה בת הזוג לאחר מותו נקבע כי הדירה אינה משותפת והיא הייתה שייכת לאב בלבד. עוד נקבע כי לקטין מגיעים מזונות מהעיזבון, וכי שניים מילדיו הבגירים של המנוח (אח ואחות) חייבים בתשלום המזונות ביחד ולחוד על פי חלקם בעיזבון. בחלק האופרטיבי של פסק הדין חייב השופט את האח והאחות לשלם לקטין בתוך כחודשיים 253,224 שקל כדמי מזונות.
בינואר 2020 פתחה בת הזוג בהליכי הוצאה לפועל נגד האח והאחות לגביית המזונות שנפסקו. האחות הגיעה להסדר מול בת הזוג שלפיו היא תסתלק מחלקה בירושה לטובת הקטין, בכפוף לסגירת תיק ההוצאה לפועל.
האח הגיש תביעה שבמסגרתה עתר להצהיר כי מזונות הקטין ישולמו אך ורק מהעיזבון וכי בכל מקרה הוא לא יחויב בסכום שגבוה מחלקו בעיזבון. כמו כן הוא ביקש לקבל צו לביטול הליכי ההוצאה לפועל.
באוגוסט 2021 נעתר בית המשפט למשפחה לבקשה וקבע כי יש לחייב את האח רק בגבול מה שיקבל מעיזבון אביו. עוד נקבע כי מאחר שהדירה טרם חולקה, האח לא קיבל מאומה מהעיזבון כך שאין לחייב אותו בסכום שנפסק. בהתאם, בית המשפט הורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.
בת הזוג הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. לטענתה, בית המשפט למשפחה הטיל על והאח והאחות בהליך המזונות חוב כספי וקצב את המועד לתשלומו. מאחר שהבן לא הגיש ערעור, פסק הדין והחוב הפכו חלוטים.
עו"ד אילן אוזןהאח טען בתגובה כי מאחר שטרם קיבל את חלקו בעיזבון, הוא לא אמור לשלם לאישה את מזונות הקטין, במיוחד כשגובה החוב גבוה מחלקו היחסי בעיזבון, כלומר, בדירת אביו. הוא הדגיש כי אין באפשרותו לשלם את מזונות הקטין מכיסו וכי פירוק השיתוף בדירה (בינו לבין אחיו) מתעכב בשל העובדה שהידועה בציבור עודנה גרה ומסכלת את המכירה "בחוסר תום לב מוחלט".
אבל שופט המחוזי שאול שוחט קיבל את הערעור. הוא ציין שפסק הדין שניתן בעניין המזונות ברור ונקבע בו כי הנתבעים חייבים ביחד ולחוד לשלם את המזונות. מדובר בפסק דין הקובע חיוב לתשלום, בסכום מוגדר ונקוב, על נתבעים מוגדרים, שנקב במועד ביצוע התשלום.
בפסק הדין הודגש שהחיוב שהוטל על האח היה חיוב מיידי ומראש, ולא הותנה בחלוקת העיזבון, בפירוק השיתוף בדירה ובכך שיקבל לידיו מתמורתה חלק גדול יותר מהסכום בו חויב.
השופט סיכם שטענות להיעדר חיוב אישי או קביעת שיעור חלקם של החייבים כפי חלקם בעיזבון המנוח מקומם להיטען לפני הערכאה השיפוטית וקודם לפסק הדין. בנסיבות אלה ביטל השופט את ההחלטה וחייב את הבן בהוצאות האישה ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ בת הזוג: עו"ד אורי זמברג
• ב"כ האח: עו"ד יעקב בלס
• עו"ד אילן אוזן עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
