בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה רשות החנייה העירונית בחברה לפיתוח פתח תקווה להחזיר עובד בן 66 שפוטר לאחר ששלח מסרון ביקורתי למנכ"ל החברה. השופטת שרון שביט כפתורי קבעה שהחברה לא הצביעה, ולו לכאורה, על עילה שהצדיקה את הפיטורים.
העובד מועסק בחברה לפיתוח פתח תקווה (זרוע ביצועית של העירייה) מאז 1990 כעובד זוטר ברשות החנייה העירונית. בספטמבר האחרון הוא שלח למנכ"ל החברה הודעת וואטסאפ שבה העתק מברכת שנה טובה מאת ראש העיר. הוא סימן את המילה "שינוי" בעיגול, ועל גבי המסמך רשם בכתב ידו "לירון (המנכ"ל) מתכון לממשלה של בנט ולפיד".
בסמוך לאחר מכן קיבל העובד זימון לשיחת בירור בלשכת המנכ"ל אך הוא לא הגיע לשיחה. בחלוף שבועיים הוציאה החברה לתובע מכתב הזמנה לשימוע. השיחה התקיימה באוקטובר ובהמשכה נשלחה לעובד הודעה על סיום ההעסקה.
העובד הגיש בקשה לסעד זמני למניעת פיטוריו עד להכרעת בית הדין בתביעה העיקרית שהגיש, שבה הוא דורש לבטל את הפיטורים. לטענתו, פיטוריו נעשו על ידי מנכ"ל החברה, שלו אין קשרי עבודה איתו, רק בעקבות הודעת הוואטסאפ. הוא הבהיר כי ההודעה לא הופצה לאף אדם מלבד המנכ"ל.
לטענתו, אדם סביר שיקרא את ההודעה יבין כי פיטורים בעקבותיה הינם "על גבול האבסורד", וכי הוחלט עליהם בשל כבודו של המנכ"ל שסבר כי אין זה ראוי שעובד זוטר יפנה אליו. לדבריו הפיטורים נעשו בשרירות לב, ממניעים פסולים ושיקולים זרים לחלוטין. עוד הבהיר כי לא הגיע לשיחת הבירור מכיוון שלא הרגיש טוב באותו יום.
עו"ד חיים דוד הכהן קרייניןהחברה טענה מנגד כי הפיטורים אינם בשל עניין אישי של המנכ"ל והעובד זומן לשיחת בירור בשל הודעות חריגות ומשתלחות ביותר בוואטסאפ ששלח למנכ"ל תוך התעלמות מההיררכיה הארגונית. כמו כן, נטען שמדובר בעובד שעברו מעיד עליו שהוא משולח כל רסן, ושהעובדים - ובמיוחד העובדות במחלקה - חוששות ממנו, בשל אלימות פיזית ומילולית.
אבל השופטת שרון שביט כפתורי קבעה שהחברה לא הצביעה על עילה שהצדיקה לכאורה את הפיטורים. מחומר הראיות עלה שהעובד פנה למנכ"ל כמה פעמים באמצעות וואטסאפ, הן כדי לברכו והן להעביר ביקורת באשר ליחס שלו לרשות החניה ותנאי העבודה של העובדות, ואולם גם לשיטת החברה דברים אלה לא היוו את העילה לפיטוריו.
השופטת כתבה כי המעשה החמור ביותר לעמדת החברה היה דווקא סירובו של העובד להתייצב לשיחת הבירור. ואולם, גרסת העובד כי לא חש בטוב באותו בוקר לא נסתרה והייתה אמינה.
בכל הנוגע לאירועי העבר, השופטת ציינה כי אלה לא הובילו בזמן אמת לפיטורים. בנסיבות אלה היא הגיעה למסקנה שתביעתו אינה מופרכת. עוד נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העובד בכל הנוגע למתן הצו הזמני שכן מדובר באדם קשה יום, בעל משפחה, שצפוי לאבד את מקור הכנסתו אם לא יקבל את הסעד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד פנינה זידנברג ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רהב עוז
• עו"ד חיים דוד הכהן קריינין עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
