בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש אדם שהורשע בכך שנהג במשך שנים ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף, והסתפק ברישיון הבריטי שברשותו. למרות זאת, השופט החליט להמתיק את העונש שנגזר עליו בבית המשפט לתעבורה, שכלל פסילה, מאסר על תנאי וקנס, וביטל את הפסילה.
הנהג, משפטן מנוסה ועורך דין בעברו, הורשע בתחילה בבית המשפט לתעבורה פתח תקווה בעבירה של נהיגה ללא רישיון. על פי כתב האישום הוא נהג ברכב בפברואר 2018 בראשון לציון, ללא רישיון נהיגה תקף שכן הרישיון הישראלי שלו פקע ב-2007. בגזר הדין הוטלו עליו חודש מאסר על תנאי, שישה חודשי פסילת רישיון בפועל ושישה חודשי פסילה מותנים. בנוסף הוטל עליו קנס של 1,800 שקל.
הנהג ערער על ההרשעה למחוזי. הוא לא חלק על כך שלא היה ברשותו רישיון נהיגה ישראלי בר תוקף, אך טען כי היה ברשותו רישיון נהיגה בריטי תקף. הוא אישר כי הוא תושב ישראלי ולא עזב את הארץ מזה שנים.
לטענתו, תקנות התעבורה בנושא אינן תקפות. הוא התייחס לתקנה שקובעת כי רק מי שמקום מגוריו הקבוע בחוץ לארץ יהיה פטור מחובת רישיון בארץ, ולתקנה נוספת המתירה לתושב ישראל שחזר משהות ממושכת בחו"ל להשתמש ברישיון הזר למשך שנה מיום כניסתו לארץ.
הוא הסביר כי מדובר בתקנות שהותקנו באפריל 1961 מכוח פקודת התעבורה של 1929, שהוחלפה על ידי פקודת התעבורה מאוגוסט 1961, כלומר לאחר מועד התקנת התקנות. לכן, לשיטתו, פקודת התעבורה אינה יכולה להיות המקור לתקנות.
לדבריו, הגבלת אפשרות הנהיגה הייתה צריכה להיעשות בהוראה מפורשת בפקודת התעבורה, דבר שלא נעשה. הוא הוסיף כי ב-2016 הוגש נגדו כתב אישום דומה שבוטל. הנהג ציין כי במסגרת זו נערכה לו פגישה מול ראש יחידת התביעות דאז והוא יצא בתחושה שהוא רשאי לנהוג עם הרישיון הזר.
המדינה טענה מנגד כי מדובר בתקנות שהותקנו כדין מתוקף הוראות אמנת וינה וכי הנהג הודה ביסודות העבירה כך שאין להתערב בתוצאה.
שופט המחוזי יורם צלקובניק דחה את פרשנות המערער כי התקנות הותקנו ללא מקור סמכות. הוא הבהיר כי סעיפי פקודת התעבורה בנוסחה הישן או החדש, מסדירים היבטים שונים ונרחבים בתחומי התעבורה, וכי בהוראות שונות בפקודת התעבורה ניתנת הסמכה ישירה ורחבה לשר התחבורה (או הנציב העליון בשעתו) לקבוע תקנות בתחומים אלה.
הוא דחה גם את טענת הנהג כי המפגש עם ראש יחידת התביעות וביטול כתב האישום גרמו לו להאמין כי מותר לו להמשיך ולנהוג עם הרישיון הזר.
השופט ציין כי על פי עדות הנהג, לא ניתן היה להסיק כי העמדה שהוצגה לו על ידי ראש יחידת התביעות היא עמדה רשמית שהייתה לה השפעה ממשית על החלטתו להמשיך לנהוג ללא רישיון תקף.
עם זאת, בפסק הדין צוין שקיימת תחושה לא נוחה מכך שבהליך הקודם בעניינו של המערער הוחלט על ביטול כתב האישום, בעבירה שבוצעה בנסיבות זהות. לאור זאת הגיע השופט למסקנה שניתן להקל בעונשו של הנאשם, והורה על ביטול הפסילה בפועל. יתר העונשים נותרו ללא שינוי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: בעצמו
• ב"כ המשיבה: עו"ד יאנה מנסור
• עו"ד מטאלקה ג'מיל עוסק בתעבורה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
