"ממשלת ישראל נכשלה כישלון קולוסאלי בהבאת עובדים זרים. אפשר לתת לה ציון אפס. אם האנשים בממשלה היו עובדים במגזר הפרטי הם היו מפוטרים מזמן". כך אמר היום (ג') נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, בוועידת מרכז הנדל"ן אילת 2024. דבריו של סרוגו מגיעים על רקע משבר כח אדם חמור בענף הבנייה והעובדה שכמעט חצי שנה מאז החלה המלחמה הגיעו לישראל רק כאלף עובדים זרים סך הכל. "זו ממשלה שפוגעת בעצמה", המשיך סרוגו ותקף את הממשלה, "משרדים מכשילים משרדים אחרים. אין כאן ניהול. יש נכון להיום 20 אלף שעברו מיונים והם מחכים לבוא לכאן. ולא מגיעים. הייתי מצפה ששר האוצר, עם אותה הנחישות של התנגדות להכנסת פלסטינים לעבודה בישראל, היה מביא לכאן תוך שבועיים אלפי עובדים זרים".
בהקשר של העובדים הפלסטינים, עשרות אלפים שלא נכנסו לעבוד בישראל מאז ה-7 באוקטובר, נשאל סרוגו האם הציבור הישראלי חושש ואולי לא בשל לכניסתם המחודשת לעבודה בישראל. על כך השיב: "אני לא בטוח שרוב הציבור נגד הכנסת העובדים הפלסטינים שוב. אומרים שהקונספציה נשברה, ואי אפשר יותר להכניס אותם לעבודה, האומנם? יש כ-85 אלף עובדים פלסטינים שעבדו כאן שנים רבות ואני לא זוכר בשנים האחרונות אירועים שנבעו מאותם הפועלים. היו טילים מעזה, אבל מפלסטינים שהגיעו לעבוד היה שקט. הם נבדקים ולא ביצעו פיגועים. אני מקבל את הפידבק הזה מהמל"ל וממערכת הביטחון". עוד הוסיף סרוגו שנכון להיום חסרים עובדים וגם אם יכניסו פלסטינים חזרה לעבודה, אין לוותר על הבאתם של עשרות אלפי עובדים זרים במקביל: "אסור לחזור להיות תלויים רק בהם, בפלסטינים".
בפאנל אחר בכנס בו השתתפו בכירי משרד הבינוי והשיכון התייחס מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן לסוגיית העובדים הפלסטינים והמחסור בכח אדם ואמר: " לגבי עובדים פלסטינים, הכנסת הפלסטינים היא צורך ממשי למשק, וזה הפתרון היחיד שהוא פתרון מהיר. אבל זה צריך להיעשות עם הרשויות. בתחילת המלחמה אתרים נסגרו גם בגלל עובדים ערבים ישראלים וזה היה בגלל התנגדות ראשי הערים". גם מורגנשטיין הסכים כי גם אם ייכנסו פלסטינים נכון שהעובדים הזרים יישארו.
על העובדה שיש עשרות אלפי עובדים זרים בחו"ל שעברו מיונים אבל לא מגיעים לארץ אמר מורגנשטרן כי "אנחנו שואלים למה התאגידים לא מושכים מספיק עובדים. הבנו שיש צורך בעובדים, ייצרנו מלאי ולא לוקחים אותם בקצב מהיר. יש לנו בעיה בתהליך הצורך בין הביקוש להיצע שלא הושלם. אמרו שיש בעלי אינטרסים שרוצים להביא אותם בצורה איטית, ולחצנו על רשות ההגירה לאשר תאגידים חדשים. עד אפריל 4,000 עובדים מהודו יוכלו להיכנס לפה. אם הבאה ישירה היא הפתרון אנחנו בעד". עם זאת, במהלך הדיון טענו קבלנים כי בגלל אי הוודאות הם מעדיפים להשאיר את אתרי הבנייה סגורים ובמקביל, קבלנים אחרים סיפרו כי בשל הסיכוי שעובדים פלסטינים יחזרו לישראל בקרוב קבלנים לא רוצים להתחייב על העסקה של עובדים זרים שהם "יקרים יותר וצריך להתחייב על העסקה שלהם לשנים".
"עובדים זרים גם מארגנטינה"
מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון חשפה כי בנוסף להבאת עובדים זרים מהודו וסרילנקה פועלת המדינה להביא גם עובדים זרים מארגנטינה: "מאז ה-7 באוקטובר אנו פועלים להביא כוח עבודה מגוון מעוד מדינות במקביל להטמעת טכנולוגיה בענף שתפחית שימוש בכוח אדם. יש תוכנית אסטרטגית במשרד שתפורסם בחודש הקרוב, תוכנית ארוכה לחמש שנים קדימה עתירת תקציב, לטובת הטמעת חדשנות ותיעוש. נקים מפעלים לבנייה מודולרית בשוק המקומי, ניתן תמריצים לקבלנים ונעבוד מול חברות".
לדבריה, "מוקצים לזה 15 מיליון שקל בשנה ועכשיו מדברים גם על סכומים יותר גדולים. לגבי כוח העבודה זה דבר מרכזי שאנחנו עושים מתחילתה של מלחמת חרבות ברזל. זה לא רק היעדר עובדים פלסטינים, זה גם קושי בהסכמים בילטרליים, הרבה כי נשענו על סין. התחלנו לעבוד עם הודו, סרי לנקה ועכשיו גם ארגנטינה. יש חסמים לוגיסטיים כמו טיסות ואישורים. אנחנו רוצים להגיע ל-65 אלף עובדים".
עמית גריידי, רשם הקבלנים, במשרד הבינוי והשיכון והממונה על חוק המכר, סיפר שבמשרד מקדמים מתווה שיטפל בעיכוב המסירה של הדירות, נושא שמטריד את הקבלנים: "החוק אומר שהקבלנים חייבים לשלם לרוכשים. יש לנו מתווה שעל הפרק שהצגנו לאוצר בסוף דצמבר, אנחנו מתכוונים לעמוד על כך שימומש".
יורי גמרמן, סמנכ"ל בכיר בנייה חדשה, אגף שיווק, במשרד הבינוי והשיכון, פירט על הטבות ליזמים בשל המצב: "בפריפריה הפגיעה הייתה משמעותית אבל בימים האחרונים יש התאוששות. הבנו שצריכים לתמוך בפריפריה ויש החלטת ממשלה שמסבסדת בנייה רוויה. היזם משלם סכומים זעומים. דבר נוסף הוא שאפשרנו פריסת תשלומים. פעם היו נדרשים לשלם תוך 90 יום, היום יכולים לפרוס לשנתיים".
אריאל רוזנברג, מנהל אגף בכיר שיווק, משרד הבינוי והשיכון, שאחראי על תוכניות הדיור המוזל: "אנחנו עומדים על מצב שהוגרלו מעל 112-113 אלף יחידות דיור החל מ-2015. זה חלק משמעותי מעולם הנדל"ן היום, פרויקטים מקריית שמונה ועד אילת. השוק היה בהלם אחרי ה-7 באוקטובר, אבל נכון להיום חזר לעצמו. בהגרלה האחרונה של 7,000 יח"ד, הציבור הצביע ברגליים".
"אי הוודאות - איום ממשי"
בפתיחת הוועידה אמר דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי מרכז הנדל"ן, כי "בענף הנדל"ן כל 'סייקל' של פרויקט אורך שנים רבות. לכן אי הוודאות היא איום ממשי. אני קורא לממשלה, ולשר האוצר - הקימו קבינט דיור מרוכז שיתכלל את כלל הפעולות הנדרשות בשוק הדיור. קבינט מקצועי שיכלול את כל הגורמים הקשורים בתחומי התכנון והבנייה בממשלה ובשלטון המקומי. רק כך, הדברים יתחילו לזוז".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, אמר בכנס: "נדרשת תכנית חירום ברמה הלאומית לטיפול במשבר הדיור. בישראל קיים פער מתמיד בין הביקוש להיצע, בלי קשר להשפעות המלחמה. הוא אינו גזירת הגורל ואינו כוח עליון. הוא תוצאה של אי קבלת החלטות לאורך שנים. נדרש להשקיע בתשתיות חיוניות, כדי לקרב את הפריפריה וערי הלוויין למרכז, ולא פחות חשוב מכך - לקצר את ההליכים הבירוקרטיים, רעה חולה שיש לעקור מן השורש".
גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר, התייחס למצב הענף והמלחמה ואמר, "למגזר העסקי אין מה לחכות למדינה – יש כאן כוח עצום, מעסיקים את רוב העובדים במשק , יש יכולת להנהיג ולהתוות דרך. שכל אחד יתנהג באחריות אמיתית, עשינו את זה מאז 7 באוקטובר. לא לחכות למשבר. לצד הקפיטליזם והתחרות יש מקום לסגירת פערים ולהתנהלות מוסרית, כל הניצנים הטובים שיצאו מהמשבר תפקידנו לקחת".
