בכנס שיזם איגוד לשכות המסחר בישראל היום (חמישי) ועסק בתובענות הייצוגיות, הכריזו באיגוד על מאבק בתופעה של הגשה סיטונאית של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד בתי עסק, שמסבות נזק לבעלי העסקים על הפרות לא מהותיות - ובעיקר עוד לפני שהתריעו על כך בטרם הגשת התביעה הייצוגית.
האיגוד טוען כי ישראל היא השיאנית העולמית בכמות התביעות המוגשות לנפש, 500% יותר מארה"ב ו-850% יותר מאשר בקנדה. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר כי "מדובר במכת מדינה שפוגעת קשות במגזר העסקי. אני אומר מכאן לאותם עורכי הדין שהפכו את זה לספורט לאומי, מה שהיה הוא לא מה שיהיה". תורג'מן אף ציין כי בדעתו להגיש תלונות לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד מספר עורכי דין בהקשר זה, וכמו כן נטען כי לשכת המסחר תיקח חסות על מוקד סיוע משפטי לנתבעים בתובענות ייצוגיות שכולל שעת ייעוץ ראשונה מסובסדת וסיוע בהכוונה כיצד להתמודד עם תובענות וכן להתריע בפני בעלי עסקים שהוגשו נגדם תובענות.
"תפקידה של לשכת המסחר הוא להגן על העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים", אמר תורג'מן. "נפעיל את עוצמת הלשכה כדי שהתופעה הזו תיעלם מהעולם. חוק תובענות ייצוגיות צריך להישאר ולשרת את ייעודו אבל לא נועד להעשיר עורכי דין שמנצלים אותו. אנחנו נפעל נמרצות לשנות את החוק מול משרד המשפטים וחברי הכנסת".
סגן השר לשעבר, אביר קארה, אמר בין היתר כי יש שלוש קטגוריות של תביעות שהוא מגדיר "תביעות סחיטה", ואלו ספאם, נגישות והגנת הצרכן. "הדבר הזה חייב להיפסק", אמר קארה. "אלה מפעלי הרס שמרסקים עסקים, משפחות, שמים מקלות בגלגלי הכלכלה ומעמיסים על בתי המשפט עבודה. אנחנו במאבק קשה ועיקש נגד המנגנונים הללו".
עו"ד ליאור ששון, מהמחלקה למשפט אזרחי במשרד המשפטים ציינה כי "באפריל 2023 פרסמנו דוח שנועד לתת מענה לכשלים מסוימים בתובענות ייצוגיות, מתוך ראיה שהתובענות הייצוגיות זה כלי חשוב ומשמעותי אבל יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מזה שהיום יש שימוש לרע בכלי התובענה הייצוגית. עשינו תהליך של שיתוף ציבור ופרסמנו תזכיר. ופנינו להצעת חוק ממשלתית בנושא".
החוק שיצמצם את השימוש לרעה בתביעות הייצוגיות?
ואכן, באפריל האחרון פרסם שר המשפטים, יריב לוין, תזכיר שנועד לפי משרד המשפטים לצמצם באופן משמעותי את השימוש לרעה בתובענות ייצוגיות. לפי התיקון המוצע, בתביעות כנגד עסק קטן יהיה חייב התובע לפנות קודם לנתבע. אם העסק יתקן את ההפרה, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגדו, והפונה יתוגמל על פנייתו.
התזכיר מאפריל מיישם את מסקנות הדו"ח המקיף של "הצוות הבין-משרדי לבחינת תיקונים בחוק תובענות ייצוגיות", שהובל על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה. במשרד המשפטים מסרו כי עבר המועד להגשת הערות הציבור לתזכיר וכעת עוברים על ההערות ומגבשים את הצעת החוק הממשלתית.
על פי משרד המשפטים מספר התובענות הייצוגיות הגיע בשנה שעברה לשיא של 2,836 תובענות ייצוגיות, כאשר רק 22% מהייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות הסתיימו בתוצאה שמיטיבה עם הקבוצה המיוצגת וכ-60% מהתיקים הסתיימו בהסתלקות של התובע מההליך. נתונים אלה, נטען, מעידים על השימוש לרעה שנערך בכלי התובענה הייצוגית וכן הם מעידים על העומס הרב שמוטל על בית המשפט בדיונים בהליכי תובענות ייצוגיות.
כיום, יש תופעה של תובענות ייצוגיות המוגשות עם דרישה לפיצוי במיליוני שקלים ומסתיימות בהתחייבות של העסק לתקן את ההפרה לעתיד ותשלום סכום כסף כשכר טרחה לתובע ועורך דינו. עם פרסום תזכיר החוק טענו במשרד המשפטים כי "במקרים רבים מדובר בטעויות בתום לב של העסקים הקטנים שלא מכירים את כל הוראות הרגולציה. תביעות אלו מוגשות עם דרישה לפיצוי של מיליוני שקלים. לעסקים אלו אין ייעוץ משפטי שוטף והם צריכים לשכור עורכי דין על מנת לטפל בתביעה גם אם בסופו של דברים היא לא מתקבלת, כך שלתביעות אלו יש השלכות מרחיקות לכת על העסקים הקטנים".
עם זאת, עו"ד נופר טל, יו"ר (משותפת), ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין אמרה בכנס כי "תזכיר החוק הנוכחי רע לעסקים. לא רק שהתביעות לא יפחתו אלא רק יגדלו. הוא לא משרת את ייעודו והעומס על בתי המשפט יגבר".
מלשכת עו" ד הוסיפו בתגובה כי "במקום לפתור את הבעיות הקיימות בחוק תובענות יצוגיות, תזכיר החוק במתכונתו המסתמנת ימשיך לפגוע בעסקים ובבעלי העסקים ואינו משרת את ייעודו המקורי - להיטיב עם הציבור. לשכת עורכי הדין נאבקת בתופעה הפסולה של תביעות קנטרניות נגד עסקים קטנים, לצד בתי המשפט שתפקידם לפסוק הוצאות משפט במקרים הרלוונטיים. ולצד זה צריך לזכור את החשיבות של התובענות הייצוגיות ככלי חברתי ומשמעותי במקרים של התנהלות לא הוגנת של חברות גדולות ותאגידים. מכיוון שתזכיר הצעת החוק לא נותן מענה למורכבויות השונות, עמדתנו היא שיש לדחותו".
בתוך כך, נציין כי בינואר השנה ביקש שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מאור, לשים קץ לתובענות הייצוגיות הסדרתיות בנושא נגישות של אתרי אינטרנט של בתי עסק, ובכך הקל על בעלי עסקים קטנים רבים שמוצאים עצמם לעיתים מופתעים מבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדם ולא תמיד בצדק. השופט קבע שיש להקדים פנייה בכתב למפר על מנת שיכול לתקן את ההפרה. המדובר בתביעות שאינן עוסקות בעצם ההנגשה עצמה, אלא בפרסום הסדרי הנגישות באתרי האינטרנט.
השופט מאור קבע בהחלטתו כי טענות בעלי העסקים כפי שעלו בדיון מלמדות כי לעסקים הקטנים נגרמים נזקים והוצאות בסך עשרות אלפי שקלים, בתשלום הוצאות לעורך הדין שלהם, לעורך הדין של התובע ועבור גמול לתובע, ומכאן שהם בוחרים בדרך המהירה והיעילה מבחינתם וקונים את דרכם החוצה בתשלום נמוך יותר. "אודה ולא אבוש, כי מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור, שאינן אלא 'תביעות משוכפלות', כשלעיתים נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות, מעמיד באור חיוור את האמירה שממנה ניתן ללמוד כי הכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלויות. השימוש בכלי התובענה הייצוגית צריך להיות מידתי ביחס להפרה הנטענת, ובמצב דברים זה, אינני משוכנע כי נעשה כן", קבע השופט.
