מצוקת עובדים חריפה בתעשיית המזון גורמת להשבתת קווים במפעלים ולטענת התעשיינים, בתקציב 2024 שעדיין נמצא בדיונים צפוי קיצוץ בסעיף השקעות בפריון, שנועד להכנסת ציוד מתקדם לתעשייה במטרה לחסוך בכוח אדם.
לדברי גלעד זילברברג, בעלי מאיר בייגל, "אני מעסיק במפעל באור עקיבא כ-70 עובדים. 20% מהעובדים הערבים הישראלים לא חזרו לעבודה מפרוץ המלחמה, העובדות מאוקראינה ברחו חזרה למולדתן ואין עובדים פלסטינים. יש לנו ימים שלמים שלא פותחים את כל קווי הייצור כי לא מגיעים עובדים. ההוצאות הקבועות עולות וההכנסות יורדות כי לא תמיד אנחנו מייצרים במלוא התפוקה".
2 צפייה בגלריה
"יש לנו ימים שלמים שלא פותחים את כל קווי הייצור כי לא מגיעים עובדים". גלעד זילברברג, בעלי מאיר בייגל
(צילום: רונן אקרמן)
"יש ביקוש אדיר לידיים עובדות ודרישות השכר עלו ב-20%, אני משלם היום לשעה 36 שקל, למעלה מ-20% משכר מינימום שעומד על 31.2 שקל לשעה. מיצינו את אפשרויות כוח האדם באזור והמליצו לנו להביא עובדים מחיפה, 50 ק"מ מכאן. ההסעה מייקרת את העלות וגם משם אני בקושי מצליחים לגייס עובדים. האבסורד הוא שבתקציב החדש בסעיף הפריון בתעשייה, שנועד להכניס רובוטיקה למפעלים במקום כוח אדם, קיצצו במקום להעלות. כל תקציב השקעות בתעשייה לסוגיה ירד. אני מצפה ששר האוצר יתגייס מיד לסייע כי אם לא מוצרי מזון שייצורם מתבסס על עובדים פשוטים בקו ייצור - יתייקרו".
ארז בלדי מחברת בלדי תעשיות בשר אמר כי "יש מצוקה, עובדים מהשטחים לא מגיעים. יש לנו משחטה בכפר חב"ד ומפעל בצפון ו-20% מכוח האדם לא חזר. אנחנו נאלצים לצמצם משמרות והתוצאה היא פחות תפוקה ופחות מוצרים. יש ביקוש ואין לנו מספיק סחורה. יש גם ישראלים שלא מגיעים לעבודה בגלל שפונו. בגלל שהרבה ילדים לא היו במסגרות, יש עובדים מאשקלון, אשדוד ושדרות שלא כולם חזרו למסלול".
2 צפייה בגלריה
"מגייסים אפילו פנסיונרים". ליאורה בירנהק, הבעלים של מפעל מנעמים בחיפה, עם הבן תום
(צילום: צילום: נחום סגל)
ליאורה בירנהק, מנכ"לית ובעלת מפעל מנעמים: "יש מחסור גדול בעובדים, היום מגייסים אפילו פנסיונרים. מתפעול ועד ניהול קשה לנו למצוא עובדים עד כדי סגירת קווי ייצור. מאז הקורונה חסר עובדים וזה החריף מהמלחמה. המפעל שלנו עובד 24 שעות. זה לא מצב שמגיעים עובדים ומציעים להם להרוויח מעל המינימום ואומרים שלא מתאים להם, אלא פשוט לא מגיעים עובדים. בשירות התעסוקה אומרים שאין את מי לשלוח. אנחנו עובדים עם שלוש חברות כוח אדם וגם הם לא מצליחים לגייס עובדים.
"לפני כל משמרת מנהל המשמרת מצלצל אליי ושואל אותי איזה קווים הכי דחוף להפעיל כי תמיד חסרים עובדים. בעבר החזקנו שלושה עובדים ברזרבה, היינו מוכנים לשלם להם שכר כדי לשמור על רציפות הייצור, היום בקושי יש מצבת עובדים מינימלית. אם קו לא עובד, אין גם עבודה לעובדות האריזה וכך הלאה".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "הממשלה החליטה לאחרונה לקצץ בתקציבים לקידום ייצור מתקדם – טכנולוגיה ורובוטיקה. מדובר בפתרונות להחלפת כוח אדם. הממשלה לא חתכה בתקציבי מורשת אלא בתקציבים לפריון בתעשייה. המחסור החריף בתעשייה הוא בקווי הייצור. זה נובע משילוב של מילואימניקים, מפונים באזורי הדרום ועובדים זרים שעזבו. חלק אנחנו משלימים בשעות נוספות, בתעשיות גדולות עובדי משרד מתגייסים לקווים".
לדברי תומר, "הפתרון המיידי הוא להוסיף עובדים זרים. ערב המלחמה אישרו לנו 3,000 עובדים זרים שעדיין לא בשלב ההגעה. מעבר לזה התעשייה עובדת אבל לא בתפוקה מלאה".
עימות בין נציגי האוצר למשרד הכלכלה בכנסת
במהלך דיון בנושא הבוקר (רביעי) בוועדת הכלכלה טען שר הכלכלה ברקת כי בוצע קיצוץ של כ-600 מיליון שקל בתקציב משרדו ל-2023. סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט טען בתגובה כי בסיס תקציב משרד הכלכלה לא ניזוק בשקל: מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, השיב כי זאת מאחר שרוב הכסף הוא תוספתי הוא לא בבסיס:"טרם נתקלתי בהתנהלות תקציבית כל כך מקוממת. תקציב המדינה עבר באמצע השנה, עד ה-7 לאוקטובר לא עשו לנו העברה תקציבית וכמעט חצי מיליארד שקל נתקעו. יש פרויקט מדהים של אוטומטציה בתעשייה, הכי חשוב לתעשייה הישראלית להגביר פריון. על 20 מיליון שקל משכו אותנו ובסוף קיצצו. צבענו 250 מיליון שקל לפיתוח מפעלים בעוטף ובצפון והמדינה מסבסדת להם גרוש וחצי וגם את זה מקצצים.
בטט השיב: "בסיס התקציב לא קוצץ בשקל. אנחנו בשלב חוסם עורקים באירוע. הממשלה החליטה שהיא מתקנת את תקציב 2024 על בסיס צרכים חדשים, ביטחון ואזרחי ומענה לעסקים בעשרות מיליארדים שהוא חלק מהמכלול הזה". בתגובה לכך אמר מרחב כי הפיצויים הם על ירידה במחזורים ולא השקעות במשק. "תתנו את הכסף על השקעות בתעשייה זה הכסף הכי נכון שאפשר להוציא היום במדינה", אמר מרחב.
בטט הוסיף: "לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי או לתקוף את המנכ"ל והשר, לפני כחודש אושר בוועדת הכספים תכנית סיוע חסרת תקדים של 15 מיליארד שקל לחודשיים שמתוכו 4-5 מיליארד בדיוק למקומות האלה בפריפריה".
