הריטואל הזה חוזר על עצמו מדי יום. אורי בן ה־11 מגיע הביתה מבית הספר, משליך את הילקוט שלו על הרצפה ויוצא לשחק. אביו בעבודה, אימו מטופלת בעוד הרבה ילדים ועסוקה מאוד, אין מי שיסייע לו בשיעורי הבית, אין להוריו יכולת לשלם למורה פרטי שיסייע לו במקצועות שבהם הוא מתקשה בלימודים, ועל חוגי ספורט והעשרה שעולים כסף, אין בכלל על מה לדבר.
אורי, לצורך העניין, הוא רק שם של ילד. אחד מאלף. הוא יכול להיות חילוני, דתי, חרדי או בן מיעוטים. לכולם מכנה משותף אחד: מיקום גיאוגרפי המרוחק מהמרכז, מצב סוציו־אקונומי נמוך, סביבת מגורים שאינה מעודדת לימודים, ולרוב מגורים ביישוב הסובל מהזנחה של המדינה ומהיעדר משאבים לפיתוח. וזה בדיוק המקום שבו אורי שלנו יכול ליפול. ללא עזרה אישית, תמיכה נפשית וסיוע כלכלי, אורי יכול להתדרדר בקלות. לנשור מבית הספר, לשוטט ברחובות, להפוך לעבריין או לחייל של משפחת פשע, לא להתגייס לצבא ובקיצור להרוס לעצמו את העתיד ואולי גם לילדיו. אז מה עושים כדי למנוע את כל זה ולהציל את המצב?
תוכנית בשם: "צומחים יחד", יוזמה של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, נועדה למנוע את הנשירה מהלימודים של אורי וחבריו ולטפח מצוינות בקרב תלמידי כיתות א'-י"ב המתגוררים בפריפריה. מדובר בתוכנית שפועלת זאת השנה הרביעית, עם תקציב שנתי של כ־26 מיליון שקל, והיא מתבצעת בתיאום ובשיתוף פעולה מלאים עם מערכת החינוך.
שיוויון הזדמנויות
במסגרת התוכנית "צומחים יחד", מוענקת ללא עלות חונכות אישית לתלמידים הזקוקים לסיוע בתפקוד הלימודי, החברתי או הרגשי. החונכות מתבצעת על ידי חונך מבוגר קרוב ומשמעותי לילד ולעולמו, והיא בנויה במספר הדגשים: לימוד פרטני, לימוד קבוצתי וחברתי וחונכות רגשית. התוכנית מתקיימת במסגרת החינוך הבלתי פורמלי לאחר שעות הלימודים, בסביבה ובאופן המותאמים לכל גיל, מגזר או קהילה שאליה משתייכים הילדים ובני הנוער. מפגשי החונכות מתמקדים בהעצמה חברתית־אישית וקבוצתית, ומועברים באמצעות כלים חינוכיים שונים, למשל עבודות גינון, משחקי חברה, קריאה מונחית, מעורבות חברתית, משחק בהצגות ועוד.
"ילד צריך רק מבוגר אחד שיאמין בו", אומר דרור סורוקה, ממלא מקום מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. לדבריו, "תוכנית 'צומחים יחד' מהווה צעד נוסף לקידום שוויון הזדמנויות בחברה, ומסייעת למניעת נשירה. המטרה שלנו היא לאפשר לכל ילד וילדה להשתלב בלימודים ובחברה, ולהצליח".
איך התלמידים מצטרפים לתוכנית?
"ההצטרפות לתוכנית נעשית בשיתוף הצוותים המקצועיים של מחלקת החינוך או הרווחה של הרשויות המקומיות השונות. הנציגים שיושבים בוועדה הזאת אחראים על עריכת רשימות התלמידים ועל סינונם לפי שני פרמטרים: האחד הוא בהתאם להמלצות וההערכות של הגורמים המפנים אליה, כמו בית הספר, קצין ביקור סדיר או הרווחה, והפרמטר השני הינו בהתאם לקדימויות שנקבעו על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הווה אומר: עולים חדשים, ילדים שחוו טראומה אישית או משפחתית, וילדים למשפחות חד הוריות".
מי מעביר לילדים ובני הנוער את החונכויות?
"מדובר בחונכים מקצועים ומנוסים, מטפלים רגשיים מוסמכים, שנבחרו על ידי קריטריונים של המשרד, בני אותו המקום ובעלי רקע דומה לזה של הילדים. המטרה העיקרית של התוכנית היא להעניק לכל ילד את ההרגשה שרואים את היכולות ואת הצרכים הייחודיים שלו".
מי מפחד מקורונה?
מאז הקמתה עבור תלמידים ותלמידות בכיתות א'־י"ב, תוכנית "צומחים יחד" צוברת תאוצה, והיום היא כבר חולשת על 54 רשויות מקומיות ברחבי הארץ בקרב המגזר הכללי, החרדי והערבי. במרוצת השנה החולפת התקיימו במגזר החרדי למעלה מ־2,300 חונכויות, עוד כ־4,000 חונכויות היו במגזר הלא יהודי וכ־7,000 חונכויות נרשמו במגזר הכללי.
המארגנים לא אפשרו לנגיף הקורונה לשבש להם את התוכניות. הקשר עם אלפי התלמידים ברחבי הפריפריה החברתית התבצע במהלך כל השנה באמצעות תוכנות ייעודיות באינטרנט, דרך הזום וכן על ידי שיחות טלפוניות. המטרה, לדברי המארגנים, הייתה לשמור ולשמר את הקשר הרציף בין החניכים לחונכים ובאופן השווה לכל מגזר ומגזר.
עם הזמן ולאור הירידה בתחלואה, בשנת הלימודים תשפ"א הפעילות חזרה למתכונתה הרגילה. המארגנים מבטיחים שהיא תימשך בכפוף להנחיות משרד הבריאות.
דנה אקרמן, היא אחת מהחונכות בתוכנית "צומחים יחד" במגזר הכללי.
דנה, אלו תגובות את מקבלת מההורים?
"ההורים מרוצים מאוד. הם אומרים לי: 'מרגש אותנו מאוד לדעת שאת מצליחה עם הילדים שלנו במקום שכולם כבר הרימו ידיים, ואיך שאת מחזיקה אותם מעל המים, רגע לפני שהם כמעט נפלטו מהמסגרת של בית הספר'. זה ממש מחמם לי את הלב".
ואיך התלמידים מגיבים?
"בהתחלה הם לא ממש שיתפו פעולה והיו קצת חשדנים כלפינו. זה לא נראה להם מובן מאליו שאנחנו באמת נרתמנו לעניין שלהם וללא כל תמורה. כשהם הבינו שזה אמיתי, הם זרמו עם זה".
איך את מרגישה עם התרומה שלך לעניין?
"התוכנית הזאת מהווה עבורי פלטפורמה, שבמסגרתה אני מחזקת את התלמידים שאני חונכת, אני בונה להם את הביטחון העצמי ואת האמונה שלהם בעצמם, ואת התוצאות רואים כבר בשטח – אם זה ברמת הציונים שלהם שמשתפרת, או בכישורים החברתיים שהם רוכשים".
דניאלה כהן, אימה של שיר מכיתה ז', מעידה כי בתה, שהייתה סגורה וביישנית, נפתחה פתאום. זה קרה במסגרת החוג למוזיקה שאליו נרשמה, ובעזרת כל הפעילות החברתית והקבוצתית הנלווית. שיר מספרת לנו שהיא שמחה שיש מי שמלווה אותה מקרוב, קשובה לבעיות שלה ועוזרת לה בלימודים ובכל מה שמסביב.
אלון שלומד בכיתה ו' מספר, שהוא פתאום אוהב להגיע לבית הספר ואפילו להישאר שם במשך שעות רבות בתום הלימודים.
תסביר מדוע? מה השתנה פתאום, מבחינתך?
"עד אז לא אהבתי להכין שיעורים, כי לא היה מי שיעזור לי, והייתי משגע את המורים ומפריע בכיתה. עכשיו עם העזרה של החונך אני כבר די מבין את החומר ומשתתף בשיעורים, והמורים סוף סוף מרוצים ממני".
ומה קרה במהלך שנת הקורונה?
"כשלמדנו בכיתה דרך הזום וקיבלנו משימות ושיעורי בית, כבר לא דאגתי, כי החונך שלי היה איתי בקשר כל הזמן גם בתקופת הקורונה ועזר לי בלימודים".
חרדים למגזר
אחד מאתגרי התוכנית "צומחים יחד" הוא לסייע לילדים ונוער במגזר החרדי. גם כאן מדובר בצעירים במצבי סיכון, נשירה מבית הספר ובעיות מצוקה שונות. אלא שבשני המגזרים מדובר בחברות שמרניות וסגורות, מה שמשליך באופן ישיר על ההתמודדויות עם המצבים האלה והופך אותם למורכבים יותר. כך גם נדרש שימוש בכלים ייעודים שמותאמים במיוחד לטיפול בהם. לאחר שמאתרים את הילדים ובני הנוער הנזקקים מכל מגזר, הם מקבלים במסגרת התוכנית חונכות רגשית באופן אישי, וטיפול במסגרת קבוצתית.
במגזר הערבי, למשל, הילדים משתתפים בהפעלות בתחום האומנות: דרמה, ציור, שירה, נגינה והעשרה לשונית, וכן צופים בהצגות ובהופעות. כמו כן מפעילים אותם בעבודות גינון, פעילות אתגרית וטיולים בחיק הטבע.
הילדים מהמגזר החרדי נפגשים בקבוצות שמכילות בין חמישה לעשרה ילדים כל אחת. גם הם עושים ביחד הפעלות חברתיות, חידונים, ידיעת הארץ, הצגות, צילום סרטונים ויציאה לטיולים.
ריבקי, אימו של יהושע בן ה־11 מאזור ירושלים, מספרת כי לפני כניסתו לתוכנית "צומחים יחד", בנה היה מופנם, התקשה בלימודים ובמסגרות החברתיות ואף היה מנודה מחבריו בבית הספר.
והיום?
"מאז הוצמד לו חונך בוגר, הילד שלי פורח ממש. יש לו אוזן קשבת מצד אחד ומי שעוזר לו בלימודים מצד שני. יהושע הוא ילד עם צרכים מיוחדים, שזוכה לתמיכה גם בפן הזה. הוא מקבל מסגרת של ארבע שעות שבועיות עם מדריך, שנותן את כל כולו לילד שלי ואפילו מגיע מעבר לשעות שהוקצבו לו. אני מאושרת מכך שהביטחון העצמי שלו עלה".
יונתן בן ה־12 משתתף אף הוא בתוכנית "צומחים יחד". ״אני כל כך אוהב את התוכנית החדשה וחיכיתי שהיא תתחיל. אני נפגש עם יונתן, החונך שלי, עם עוד כמה חברים מהחיידר - ובכל פעם אנחנו עושים פעילות אחרת. אני ממש נהנה. אני הכי אוהב שאנחנו מציירים ביחד והולכים להצגות ולהופעות".
עודד פורר, השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מסכם: "מיצוי הפוטנציאל האישי והחברתי של הילדים והנוער בפריפריה הוא יעד חשוב. המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל משקיע רבות בתחום החינוך הבלתי פורמלי בפריפריה, מתוך הבנה שהשקעה היום בחינוך הילדים תעצים את המבוגרים של המחר ותוביל את החברה קדימה, כך שהרווח מהתוכנית 'צומחים יחד' הוא של כולנו".
הערים שמשתתפות בתוכנית:
תוכנית "צומחים יחד" פועלת ברשויות ובשכונות בערים המוגדרות כפריפריה חברתית, בהתאם להחלטת ממשלה 631 ו־4811, וביניהן: אבו גוש, אום אל־פחם, אור יהודה, אלעד, אשדוד, בית אל, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, בקעת הירדן, בת ים, גוש עציון, גזר, ג'לג'וליה, ג'יסר אל־זרקא, ג'ת, דליית אל כרמל, הר חברון, זמר, חבל מודיעין, חדרה, חולון, חוף אשקלון, חיפה, טייבה, טירה, טירת הכרמל, ירושלים, כפר ברא, כפר קרע, מועצה אזורית שומרון, מועצה מקומית קריית ארבע, מודיעין עילית, מטה בנימין, נחל שורק, נתניה, עמנואל, ערערה, פתח תקווה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית יערים, קריית מלאכי, ראשון לציון, רחובות, רכסים, רמלה, שדות דן ומועצה מקומית שפיר.
