בישראל דנים בימים אלה בהעלאת שכר המינימום, שלא הועלה מאז שנת 2017, מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל בחודש. לפי שעה במשרד האוצר ובקרב המעסיקים מתנגדים להעלאה בשיעור כזה, מחשש לעלייה בשיעור האבטלה הגבוה כעת ממילא - בעקבות משבר הקורונה - כאשר קיים חשש שמעסיקים יימנעו מגיוס של עובדים זוטרים, אם יועלה שכר המינימום כבר בקרוב.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בארה"ב, תוכניתו של הנשיא ג'ו ביידן, שכבר אושרה בבית הנבחרים, אמורה להביא ליותר מהכפלת שכר המינימום הפדרלי (העלאה של 107%) - מ-7.25 דולר לשעה ל-15 דולר (כ-48 שקל לשעה) עד לשנת 2025. 12 שנים לא הועלה שכר המינימום בארה"ב, כאשר בפעם האחרונה הוא הועלה ב-2009, עם בחירתו של הנשיא אובמה לנשיאות.
קודמו של אובמה, ג'ורג' בוש, טען כי העלאת שכר המינימום תגדיל מאוד את שיעורי האבטלה בארה"ב, אולם המהלך שבוצע ב-2009 לא גרם לתוצאה הזאת. יצוין שגם בישראל הובע בעבר חשש שהעלאת שכר המינימום תגדיל את האבטלה, כיוון שמעסיקים קטנים ייאלצו לפטר עובדים - אך האבטלה דווקא הצטמצמה בצל העלאות שכר המינימום בארץ עד לשפל של כ-3.5% ערב משבר הקורונה.
"לעובדים האמריקנים מגיעה העלאת שכר"
הסנאט בארה"ב, שבו רוב לרפובליקנים, עדיין מתנגד למהלכים הכלכליים שיזם הנשיא הדמוקרטי ביידן, כולל העלאת שכר המינימום. עם זאת, גם בקרב הרפובליקנים יש הסבורים שלשלם לעובד 7.25 דולר לשעה (כ-23 שקל לשעה) "זהו שכר נמוך מדי ומבייש", כפי שהתבטאו אחדים מחברי המפלגה שאיבדה את השלטון בארה"ב בינואר השנה.
"אסור לנו להפסיק להיאבק למען פרנסה מכובדת, לעובדים האמריקנים מגיעה העלאת שכר". כך אמרה לאחרונה יו"ר בית הנבחרים הדמוקרטית, ננסי פלוסי - תומכת נלהבת בהכפלת שכר המינימום בארה"ב. לדבריה, "איש לא יכול להתפרנס עם שכר זעום של 7.25 דולר בלבד לשעה, שכר שלא עודכן כבר מזה תריסר שנים".
עם זאת, יש לציין שבכ-30 מדינות בארה"ב (יותר ממחצית המדינות), כולל בבירה וושינגטון, שכר המינימום גבוה יותר מהשכר הפדרלי. בניו ג'רזי, אילינוי וקונטיקט משלמים כבר היום 15 דולר לשעה - והאבטלה שם לא גדלה. בין החברות הגדולות בארה"ב שמשלמות לזוטרים שבעובדיהן שכר שמגיע ל-15 דולר לשעה, נמנות אמזון וטרגט. בוולמארט משלמים כבר שלושה חודשים שכר מינימום שמגיע ל-11 דולר בשעה.
העלאת שכר המינימום תביא לעלייה בפיריון?
בחזרה לדיונים להעלאת שכר המינימום בישראל. על אף החשש של משרד האוצר והמעסיקים, יש מי שסבור שצמצום שעות העבודה בישראל והעלאת שכר המינימום הם דווקא הגורמים שצפויים להביא לעלייה בפיריון העבודה הנמוך יחסית בישראל. כך עולה ממחקר שפרסם פורום ארלוזורוב, מכון מחקר הידוע בעמדות שמאל כלכליות.
בישראל מתנהל בימים אלה משא ומתן בין נציגי משרד האוצר, המעסיקים וההסתדרות לחתימה על "עסקת חבילה" במשק. הההסתדרות תובעת להעלות את שכר המינימום בישראל מ-5,300 שקל לחודש כיום ל-6,000 שקל בתוך שנתיים, בשתיים עד שלוש פעימות. כמו כן תובעת ההסתדרות להפחית שעת עבודה אחת בשבוע לעובדים במשק. האוצר, כאמור - מתנגד.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר ערב החג ל-ynet כי "המשא ומתן נמשך, אולם טרם הגענו להבנות. יש עדיין חלוקי דעות, אבל אני מאמין ומקווה שנוכל לסיים את השיחות בקרוב בהצלחה ולחתוך על ההסכם". מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, הביע לאחרונה תקווה שניתן יהיה לחתום על "עסקת החבילה" במקביל לאישור תקציב המדינה סופית הכנסת בראשית חודש נובמבר.
3 צפייה בגלריה
"יש חילוקי דעות, אבל מקווים שנסיים את השיחות עם ההסתדרות בקרוב". שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: גיל יוחנן)
מסקנת פורום ארלוזורוב לגבי שעות העבודה אינה חדשה. שעות עבודה מרובות אינן תורמות לתפוקה גבוהה יותר - אלא להיפך, תפוקתה השולית של כל שעת עבודה נוספת פוחתת, כלומר שווה קצת פחות מקודמתה.
השכיר הממוצע בישראל עובד כ-1,900 שעות בשנה, כאשר באנגליה עובדים פחות מ-1,600 שעות ובגרמניה פחות מ-1,400 שעות. ישראל ממוקמת בתחתית הרשימה במדד "איזון בית-עבודה" של ה-OECD, כאשר ישראל סובלת משיעור גבוה במיוחד של עבודת יתר ומשיעור נמוך מאד של שעות פנאי.
במכון המחקר מציינים כי בין השנים 2015-2019 קיימה איסלנד ניסויים נרחבים בנושא אשר הקיפו למעלה מ-2,500 עובדים, במסגרתם קוצר שבוע העבודה והשכר נותר בעינו. התוצאה הייתה שהפיריון ואיכות מתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה.
ביפן, חברת מיקרוסופט העבירה את כל פעילותה לארבעה ימי עבודה בשבוע. בנוסף לצמצום שעות העבודה, החברה עודדה את עובדיה לצמצם את משך הפגישות ואת הזמן שהם מקדישים למענה למיילים. התוצאה: הפעילות צמחה ב-40% בהשוואה לאותה התקופה בשנה הקודמת, ונרשם חיסכון גדול בהוצאות החברה.
בפורום טוענים עוד שלא רק ריבוי שעות העבודה משפיעה על הפיריון אלא גם גובה התשלום עליהן. המחקר מציג נתונים שמראים, כי העלאה של 10% בשכר המינימום יכולה לצמצם משמעותית את תחלופת העובדים במקום העבודה. לטענתם ההנחה הנפוצה שעלייה בשכר המינימום תפגע בעסקים ובעובדים, כיוון שהיא מעלה את עלויות ההעסקה ועשויה להביא לפיטורי עובדים, שנויה במחלוקת. לדבריהם, השפעת שכר מינימום על התעסוקה נחקרה רבות בעשור האחרון, והתוצאות של מרבית המחקרים מצביעות על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מועטה, אם בכלל, על תעסוקת עובדים בשכר נמוך.
בדיקת הנתונים בישראל מעלה, כי בין השנים 2005 ל-2020 שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה גדל ב-29%. בתקופה זו התמ"ג בישראל צמח ב-64% והאבטלה ירדה בכ-56%. נתונים אלה אינם מצביעים בהכרח על קשר סיבתי, אך הם מצביעים על כך שהמשק הישראלי התחזק במקביל לעלייה בשכר המינימום.
לדברי עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב: "חיוני שהמאמצים המשותפים להוצאת המשק מהמשבר הכלכלי יכללו טיפול באחת מבעיות היסוד של הכלכלה - פיריון העבודה הנמוך. התמודדות אפקטיבית עם אתגר זה צריכה להתבסס על מדיניות מתקדמת ומבוססת מחקר, שכוללת קיצור של שעות העבודה והעלאה של שכר המינימום. ממדיניות זו כולם ירוויחו: המשק יצמח, הפיריון יעלה והעובדות והעובדים יתחזקו. זו יכולה להיות הצלחה משותפת לטווח ארוך".
שאר הצעדים המתוכננים בארה"ב - לעומת המצב בישראל
מעבר להעלאת שכר המינימום, תוכנית ביידן להעלאת המיסים בארה"ב, שלפי שעה אין דנים בשכמותה בישראל, צפויה להיכנס לתוקף מינואר 2022. הנושא חזר לכותרות בשבוע האחרון לאחר שחברת הקונגרס האמריקנית, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, הגיעה לנשף ה"מט גאלה" היוקרתי בניו יורק עם שמלה לבנה שעליה הכיתוב: "מס על העשירים".
3 צפייה בגלריה
"למסות את העשירים": חברת הקונגרס האמריקנית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז עם השמלה שעוררה סערה
(צילום: AFP)
אלה כמה מהפרקים הבולטים שבתוכנית ביידן, שצפויים לשנות כליל את מפת תשלומי המס בארה"ב:
מס החברות בארה"ב יועלה ב-1 בינואר מ-21% ל-28%. המס בישראל נמוך בהרבה ומגיע ל-23% בלבד מזה שלוש שנים, וכמעט כל ראשי המפלגות, בקואליציה ובאופוזיציה, תומכים דווקא, ממש להפך מאשר בארה"ב, בהפחתת המס עד ל-18%-20% בעתיד הלא רחוק.
שיעור המס השולי המירבי (מדרגת המס הגבוהה ביותר שעובד או עצמאי משלם על הכנסתו מעבודה) בארה"ב יעלה מ-37% כיום ל-39.6%, ויהיה זהה לזה שנקבע טרם הורדת המיסים שהנהיג הנשיא דונלד טראמפ. המס השולי הגבוה בישראל הוא הרבה יותר גבוה, ומהגבוהים בעולם, ועומד על 47% - כאשר על עשרות אלפי המשתכרים מעל ל-647,640 שקל בשנה - יש לשלם עוד 3% מס יסף (מס עשירים המוטל על בעלי הכנסה גבוהה).
עוד מוצע בתוכנית ביידן לחייב בעלי הכנסות מעל למיליון שקל בשנה במס רווחי הון בשיעור מירבי של 39.6%, ובנוסף יחול מס מדינתי שיכול להגיע עד ל-13.3% ועוד מס יסף בשיעור של 3.8% שייגבה על הכנסות גבוהות במיוחד.
עוד כלולות בתוכנית ביידן הצעות לחייב במס העברת נכסים מאדם אחד לאחר, בין השאר על מתנות והורשות. בישראל קימת התנגדות גורפת בקואליציה להנהגתו מחדש של מס ירושה, ולכן הסיכוי למהלך כזה לא קיים למעשה בעת הזאת.
גם גביית מס על מטבעות וירטואליים תאכף בארה"ב באופן קפדני יותר, החל מינואר הקרוב, תוך חיוב לדווח לרשויות המס על ההחזקה במטבעות הללו, שהרווח ממכירתם בשנים האחרונות הוא עצום.
רק בימים האחרונים הוצא מחוק ההסדרים בעת הדיונים על החוק, עוד לפני ההצבעות עליו בכנסת, פרק מיוחד שאמור היה לחייב כל ישראלי לדווח על החזקה של מטבעות וירטואליים בערך העולה על 200 אלף שקל. ברשות המיסים מתעקשים להביא את החוק לאישור בחקיקה נפרדת בתקופה הקרובה, ולאחרונה נפתחו כבר תיקים בחקירה נגד ישראלים שהעלימו הכנסות גבוהות בתחום המטבעות הווירטואליים.
