למה האינפלציה בישראל עדיין גבוהה?
על רקע שבוע כלכלי סוער שכלל את פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ובישראל, לצד הכרזת ריבית נוספת בארה"ב - בה לראשונה לא שונתה הריבית לאחר העלאות רצופות, שוחחנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, עם נעם שפלטר, מומחה בנושאי מאקרו-כלכלה ויוקר המחיה, מרצה לכלכלה ולניהול במכללה האקדמית תל אביב-יפו ושותף באינווסטו קפיטל, על האינפלציה בארץ, באיחוד האירופי ובארה"ב, על ההיחלשות המשמעותית של השקל בצל סערת הוועדה לבחירת שופטים ועל ההשפעות הצפויות על הריבית.
לטענת שפלטר, "נגיד הבנק המרכזי, אמיר ירון, נמצא במצב שלא הייתי מקנא בו. מצד אחד, ישראל נמצאת במצב הרבה פחות טוב מבחינת האינפלציה בארה"ב, ומצד שני - ושים בצד רגע את הרפורמה - נמצאת במצב מאוד עדין ורגיש. הוא צריך לקבל החלטה של 'האם אני ממשיך פה להילחם בתותחים הכבדים, שבעצם מולי הפסיקו להשתמש בטנקים אלא רק בחיילים פשוטים, או לקחת את הסיכון'.
"צריך לזכור שכלכלת ישראל היא כלכלת אי. רוב המזון בישראל הוא מיובא וברגע שאנחנו מייבאים ויש פה בעיות שילוח והמרות מטבע (אז המחירים עולים - ד"ר). כמו כן, יש סעיף נוסף שכרגע פחות מדברים עליו בפומבי אבל הוא יתפוצץ לנו בפרצוף בשנה הבאה - וזה המגורים. העלאת הריבית החדה פוגעת, פגעה ותפגע בקבלנים, היא תפגע בגופי השיווק ורואים את זה כבר, וכל זה קורה במקביל למחסור היסטורי בדירות. אני מאמין שכשהריבית תרד נראה פה זינוק - הקבלנים מבינים את זה, הצרכנים מבינים את זה, המשקיעים מבינים את זה - כולם יושבים על הגדר ומחכים שיהיה פחות חם ברגליים, ואז נתחיל לרוץ".
עוד לדבריו, "צריך פה תוכניות אורוכת טווח ברמה הממשלתית, כי הממשלה צריכה לתכנן איך היא פותרת את משבר הדיור - לא מע"מ אפס ולא סובסידיות דיור, אלא משהו יותר רוחבי, עם תקציבים יותר גבוהים. לצערנו, הממשלה הזו, גם האופוזיציה וגם הקואליציה, מתעסקים במאבקים מהותיים וחשובים שלא משנה מה תהיה ההחלטה - פשרה או לא - זה יזעזע את המשק". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
"רק שחקן אחד יכול לחזק את השקל ב-6% תוך שבוע"
בשבועות האחרונים השקל חווה תנודות חדות במיוחד בצל המהפכה המשפטית והשלכותיה על כלכלת ישראל. יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התראיין בנושא ל"כסף חדש" וטען כי "לדעתי יש פה עמידה של בנק ישראל מאחורי הקלעים, הוא שחקן מאוד משמעותי בזה שאנחנו רואים ירידה (בשערי הדולר והאירו - ר"כ) מתמשכת לאורך זמן". זאת, בעוד מבנק ישראל לא נמסרה תגובה בנושא.
עוד לדברי פריימן, "אני לא חושב שיש שחקן גדול מקומי שיכל למכור בהיקפים הגדולים שהיה צריך למכור כדי ליצור התחזקות של שקל. מדובר בסכומים של מיליארדרים. ההערכה שלנו היא שהשחקן הגדול, 'היד הנעלמה', הוא בנק ישראל והוא יכול להזרים סכומים בכאלה היקפים כל הזמן, לאורך כל שעות המסחר. זה צריך להיות שחקן שיודע לעבוד מול בנקים זרים. אני מניח שבאיזשהו מקום עם הנתונים נראה שההתערבות הייתה של גופים ממשלתים יותר מהסקטור הפרטי".
לטענתו, "יש פה התחזקות מאוד משמעותי של כ-6% של השקל מול הדולר בתוך שבוע, אלו דברים שהיסטורית לא ראינו ויש להם השלכה רבה ומשמעותית. לכן, אני חושב שזו בשורה מאוד משמעותית, בימים שאנחנו מדברים על עליות מחירים ועל יבואנים שצריכים כתוצאה מכך להעלות מחירים, זה 'גיימצ'יינג'ר'. כפי שהבנק התערב במרץ 2020 ועל ידי זה הוא מנע את הריצה של הדולר למעל 3.83, הוא עושה את אותה פעולה כרגע. זה תפקיד בנק ישראל, לבלום תנודות חריגות".
על הסיבה שבנק ישראל לא מודה בהתערבות בשוק, טען פריימן כי "זה הכוח של התערבות של בנק מרכזי. אם כולם ידעו מה הוא עושה, כולם יוכלו לשחק מולו והחוכמה הגדולה היא לנהל את המערכה בצורה כזו שאף אחד לא יודע. זה פוקר שאתה מחזיק את הקלפים מאוד קרוב לחזה. כשבנק ישראל פועל בהעלאת ריבית, מהר כולם יודעים וזה מתגלגל לשוק. כרגע הוא פועל בשיטה השנייה שעומדת לרשותו, ההתערבות, ואני חושב שהוא עושה דבר נכון. בנק ישראל עושה שיעור לספוקלנטים שחשבו שיוכלו להביא את הדולר לרמות של 3.80 ויותר על חשבון הרפורמה ולעשות רווח עודף בשוק, וככה הוא מרוויח כמה ציפורים באותה מכה: בולם אתה אינפלציה, מכניס את אי-הודאות ומעניש את אותם ספוקלנטים". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה שבנגן >>
נתניהו וסערת הבינה המלאכותית
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צייץ לפני כשבוע וחצי סרטון ובו טען: "שוחחתי בנושא הבינה המלאכותית עם אילון מאסק... אכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה כדי לדון על המדיניות הלאומית של מדינת ישראל בנושא הבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני".
ברקע דברים אלו, שוחחנו ב"כסף חדש" עם יזהר שי, יזם הייטק ומשקיע הון סיכון ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר מטעם מפלגת כחול לבן, אשר טען כי "אני חושב שאם ראש ממשלת ישראל רוצה לעשות את הדבר הכי טוב עבור בינה מלאכותית בישראל ובכלל עבור ההייטק הישראלי, הוא צריך להודיע שהוא גונז לחלוטין ומוריד מעל סדר היום הציבורי את כל הנושא ההפיכה המשפטית. זו תהיה תרומה אדירה שתביא לפה הרבה מאוד משקיעים, תפנה לפה הרבה מאוד משאבים וגם חברות ענק שעוסקות בבינה מלאכותית".
עוד לדבריו, "נתניהו נהנה מכך שיש קצת דיבורים על טכנולוגיה ועל קדמה ופחות דיבורים על ההפיכה המשפטית ועל כל מיני שותפים חשוכים שהוא לקח לעצמו לממשלה הזאת. יש ירידה דרמטית בהשקעות בהייטק, אנחנו חווינו רבעון ראשון קשה מאוד, הרבה יותר מהרבעון הראשון בעמק הסיליקון. שם כל הדיווחים וההערכות הן שיש כבר התיישרות של המגמה, שהירידה כנראה נפסקה. בישראל עדיין אנחנו חווים חוויה קשה של חוסר ביטחון של משקיעים בינלאומיים, חוסר אמון לטווח ארוך ביכולת שלנו לייצב פה את המערכת אבל גם תקווה גדולה שהמחאה והמאבק בהפיכה המשפטית עשו את שלהם וזה יוריד מעל סדר היום את אי-הוודאות.
"כולנו צריכים לקוות לימים טובים יותר בהם ראש ממשלת ישראל מהסיבות הנכונות מתעסק בהייטק ובבינה מלאכותית והוא יודע לקדם, הוא יודע כמו שהוא בעבר תמך ונתן תמיכה מלאה לנושא הסייבר, כך גם ראש הממשלה יכול לתת את התמיכה שלו ואת הגיבוי של המדינה לבינה המלאכותית. כולנו נרוויח מזה", אמר שי. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
בתוך כך, נציין כי בהמשך השבוע שוחננו עם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, בין היתר באותו נושא של תמיכה בענף הבינה המלאכותית המקומי. בין - בדומה לטענותיו של השר לשעבר שי - טען כי "בישראל כבר יש תוכנית לתשתיות של בינה מלאכותית. זו תוכנית שיצאה לדרך כבר למעלה משנתיים, שיתוף פעולה של פורום תל"מ, מערכת הביטחון, האקדמיה ומשרד המדע. היא מתוקצבת גם בתקציב המדינה שהיה עוד בימי הממשלה הקודמת-קודמת וגם בממשלה הזו, בחוק ההסדרים האחרון".
5 צפייה בגלריה
"כבר יש תוכנית לאומית לתשתיות של בינה מלאכותית". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות
(צילום: חנה טייב)
יחד עם זאת, בין טען כי "בהחלט יש עוד דברים שהממשלה יכולה לעשות בתחום הזה. בתעשייה עצמה חברות סטארטאפ עושות שימוש בבינה מלאכותית, וזה נהדר. מצד שני, יש דברים שחסרים בישראל או לא מספיק חזקים בישראל, ולכן התגבשה תוכנית לאומית. יש צורך בהשקעה של תשתיות מחשוב, בהשקעה במחקר ובחוקרים באקדמיה ויש מחסור במודל שפה גדול לעברית וערבית. יש צורך לפתוח מאגרי מידע.
"כל אלה, הם היום חלק מהתוכנית הלאומית הזאת ואפשר גם להוסיף לה הטמעה של שירותי בינה מלאכותית בשירותי ממשלה. זה דבר שהוא גם על השולחן. זה עולם חדש, זה סוג של עוד דור של מהפכה תעשייתית ובהחלט צריך להשקיע בלהיות שם". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
המניעים הכלכליים לפשיעה בחברה הערבית
אובדן השליטה בכל הקשור לפשיעה בחברה הערבית נמשך וכבר גבה למעלה מ-100 קורבנות מתחילת השנה. השבוע עסקנו בנושא בהרחבה ב"כסף חדש", בכדי לנסות ולהבין את הזווית הכלכלית שמאחורי אותה בעיה סבוכה ועקובה מדם.
בתחילת השבוע, לאחר סוף שבוע קשה במיוחד במהלכו נרצחו לא פחות מעשרה אנשים בחברה הערבית, שוחחנו עם ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, שותפה בקרן פורטלנד וחברת הייעוץ נאס, שחקרה את הבעיות והאתגרים של צעירות וצעירים מהאוכלוסייה הערבית בהשתלבות בשוק העבודה בישראל, ואת הקשר של היעדר אופק תעסוקתי לפשיעה בכלל.
לדבריה, "במקום החברה הישראלית ומערכת החינוך שלא ידעו להכיל את הצעירים הערבים ולתת להם אופק לעתיד כלשהו, ארגוני הפשיעה יודעים לתת להם אלטרנטיבה מצוינת, במרכאות כמובן, של כסף קל, מותגים, המון כבוד, המון כוח - ולצערנו בהמון מובנים ארגוני הפשיעה מצליחים יותר משהחברה והכלכלה מצליחות עם אותם צעירים.
"ההערכות מדברות על 40%-50% של צעירים שלא מעורבים באף מסגרת פורמלית, לא תעסוקה, לא השכלה ולא הכשרות מקצועיות, וצריך להבין שיש הבדל מהותי בין צעיר ערבי ליהודי - צעיר ערבי מסיים י"ב במקרה הטוב, כי חלק גדול לא מצליח להגיע ל-12 שנות לימוד, ואז הצעירים נדרשים לקבל החלטות הרות גורל לגבי עתידם כשהם מאוד צעירים. מערכת החינוך לא באמת הכינה אותם ליום שאחרי ולכן אנחנו מדברים על שיעורים מאוד גבוהים של צעירים שלא נמצאים במסגרות פורמליות והדרך של אותם ארגוני פשיעה לאותם צעירים היא מאוד קצרה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
בהמשך השבוע שוחחנו עם עו"ד אמיר בשאראת, יועץ כלכלי לוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, אשר טען כי "יש מתחרה מאוד גדול של המדינה בישובי החברה הערבית וזה ארגוני הפשיעה. הם שולטים על המרחב הציבורי, על הסדר הציבורי, על העסקים, על המסחר, על התעסוקה, וגם על שוק הדיור, ואין מדינה. כשאין מדינה, אין ואקום ונכנס מישהו אחר ובנעלי המדינה נכנסו ארגוני הפשיעה. המדינה לא בודקת, לא מבקרת. מבחינת רשות מקרקעי ישראל, להיפך - ככל שהתשלום יותר גבוה מבחינתה היא הכניסה הרבה יותר כסף".
לטענתו, "ארגוני הפשיעה יכלו לשלם פי כמה מאות אחוזים ממה שכל משפחה רגילה יכלה לשלם הם גם קונים מבעלי קרקעות פרטיות אבל גם כשהמדינה באה ומשווקת ובמיוחד אם היא משווקת בצורת מכרזים, הם באים ושמים את המחירים הכי גבוהים ומייצרים הלכה למעשה גם מחירים מאוד גבוהים עבור התושבים של הישוב עצמו. היום קשה מאוד לכל זוג צעיר ללכת ולקנות דירה כי המחירים מאוד גבוהים בגלל הכניסה של ארגוני הפשיעה לשוק הדיור בכלל בחברה הערבית.
"תשאל כל צעיר היום וצעירה שהתחתנו ורוצים עכשיו לעשות, לשכור דירה, המחירים בחמש שנים האחרונות הכפילו את עצמם באיזה ארבע או חמש פעמים בכל ישוב ערבי. כבר עדיף ללכת לחיפה, לנוף הגליל, מאשר לשלם כמעט את אותו הסכום בישוב שלך כשאתה יודע שהישוב שלך פחות מנוהל והמרחב הציבורי שנשלט על ידי ארגוני פשיעה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא.
