בנק ישראל ואיגוד הבנקים מתנגדים נחרצות להטלת מיסוי חדש על רווחי הבנקים בישראל. אולם, בוועדת הכספים שבה החלו לדון היום (ג') בנושא מצדדים בהטלת המס שיוזם משרד האוצר, ומבקרים את הרווחים העצומים של הבנקים בישראל.
ועדת הכספים החלה לדון היום בחוק השנוי במחלוקת להגדלת המיסוי על רווחי הבנקים. בדיון נטען כי נתוני הבנקים חריגים ברמה בינלאומית, כאשר תחזית ההכנסות מהמיסוי עומדת על 1.4 מיליארד שקלים בשנה מלאה. מדובר בדיון הראשון שעוסק באחד מפרקי תקציב המדינה בהצעות להגדלת ההכנסות של המדינה ממיסים.
הצעת החוק קובעת שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים יחול שיעור מע"מ של 26% לעומת 17% כיום, כאשר השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5% משווי כלל נכסי הבנקים בישראל. בתוספת מס חברות (23%), המס האפקטיבי על רווחי הבנקים יעלה מ-34.2% ל-38.9%.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין בדיון כי "עסקנו רבות בנושא של רווחי הבנקים והמשמעות של העניין. רווחי הבנקים היו מאוד גבוהים, שעה שאנחנו מטילים גזרות על אותם אלה שבמצב כלכלי לא פשוט. צריך להיזהר שלא תפגע הכלכלה והנושאים שעל סדר היום, ואני בעד מס על רווחי יתר על הבנקים".
בדיון דווח כי עליית הריבית בשנתיים האחרונות גולגלה באופן מלא ומיידי לאשראי ללקוחות הבנקים, והדבר גולגל לרווחי הבנקים, ומהצד השני הריבית על הפיקדונות גולגלה באופן חלקי בלבד. עוד דווח כי "המגזרים שנהנו הכי פחות מעליית הריבית היו משקי הבית והעסקים הקטנים, והריבית על הפיקדונות גולגלה בעיקר לעסקים גדולים. המצב לא השתנה גם היום והריבית של משקי הבית על הפיקדונות עדיין משמעותית נמוכה יותר ממה שמקבלים עסקים. וזה רק בריבית על הפיקדונות ולא על העובר ושב - שם משקי הבית לא מקבלים כלל ריבית". בסקירה בוועדה נטען כי מדובר בהחלטה מוצדקת, שכן עליית ההכנסות של הבנקים מוסברת בעיקר ע"י עליית הריבית, משום שלא היה אף שינוי במודל הכלכלי של הבנקים.
"המצב בישראל חריג בהשוואה בינלאומית"
נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, אביגיל ונקרט: "בשנת 2022 הכניסו הבנקים הכנסות ריבית בגובה 72 מיליארד שקל לעומת 45.2 מיליארד ב-2021, הוצאות הריבית בשנת 22 עמדו על 22 מיליארד ו-7.6 מיליארד ב-21. המשמעות - עלייה ברווח הכולל של בעלי המניות בבנקים מ-18 וחצי מיליארד שקל ב-2021 ל-24 מיליארד שקל ב-2022".
עוד הציגה נציגת האוצר כי יש מחקרים שעלייה בריבית מביאה לעלייה ברווחי הבנקים גם בעולם, אבל מה שקרה בישראל חריג גם בהשוואה בינ"ל, מה שלא היה קודם להעלאת הריבית, וכי בהשוואה בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, לבריטניה, ולאוסטרליה לאורך 2022 ו-2023, מראה כי ההפרש היה גבוה לעומת מדינות אלה לאורך כל השנתיים.
"הצעת החוק לא רטרואקטיבית, אלא מסתכלת קדימה. אנחנו ממסים את הרווחים של הבנקים ב-2024 ו-2025. התחזית שהריבית צפויה להישאר ברמה גבוהה בשנתיים הקרובות, הסבירות של המשך רווחיות הבנקים תמשיך להיות גבוה מאוד, ושוב - בלי שביצעו משהו אקטיבי", אמרה ונקרט.
עוד ציינה כי באוצר סבורים שהחוק שומר על איזון פיסקלי להשפעות המשקיות מול החששות של פגיעה במהלכים להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אמון משקיעים זרים והפחתת היצע האשראי, וכי בחוק ישנה אפשרות של שר האוצר לשנות את המנגנון בתום 2024 במידה ויהיה שינוי בתחזיות.
ראש האגף הפיננסי של חטיבת המחקר בבנק ישראל, יוסי סעדון, התנגד בתוקף לחוק שמציע משרד האוצר: "אנחנו לא תומכים בקידום טיוטת המחליטים בנוגע למיסוי. מס ייעודי על רווחי סקטור הוא ספציפי ונוגד את עקרונות המיסוי. אנחנו פוגעים בסקטור המשקיעים הזרים. נקודה נוספת שהיא קריטית נוגעת למהות המיסוי, לא מדובר במס רווחי יתר אלא מדובר במס חברות. למעשה בפועל המס שעומד על הבנקים עומד על 34% וכעת המצב יעלה אותו ל39%. המערכת הבנקאית היוותה את העוגן בתקופות משבר לאומי. זה חשוב שהמערכת הבנקאית תמשיך להיות יציבה. יציבות פיננסית נובעת מאוד מסנטימנט, אנחנו צריכים לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מכניסים חוסר ודאות נוסף".
חברי הוועדה נגד בנק ישראל: "החוק נחוץ - באשמת הרגולטור"
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני התייחס להתנגדות נציג בנק ישראל לחוק: "מה עשיתם בזמן אמת שהעלנו שוב ושוב את הריביות הגבוהות? אתם הגנתם על הבנקים ונתתם להם לעשות את זה, במקום לנהוג בתבונה, אני הייתי מציע שלא תתערבו. לא נתתם לנו לפעול". בנוסף ציין יו"ר הוועדה כי הוא מבקש שבמסגרת החלטה שלא להאריך את החוק מצד שר האוצר, הדבר ידרוש גם את אישור ועדת הכספים.
ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שהחוק לא טוב, אבל לא חושב שאצביע נגד. אי אפשר להתעלם ממה שהיה פה בשנתיים האחרונות, מעליית רווחי הבנקים. מצד שני אני שואל את עצמי למי החוק הזה יעזור, ברור שזה יעזור לאוצר בתוכנית המאזנת ואני לא מתעלם מזה, זה חשוב וזה חלק מהנתונים שמוצגים גם לסוכנויות הדירוג. האם זה יעזור לציבור? אני בספק גדול. זה יכול להתאים לעת המלחמה אבל זו לא הדרך".
ח"כ ינון אזולאי: "שמענו את בנק ישראל, אבל השאלה מה כן, אתם רק אומרים לא. רצינו לתת לכם אפשרות להשית ריבית על הפיקדונות, אמרתם לא, אז מה כן? משרד האוצר, אתם מוכנים להיות אחראים שהריבית לא תגלגל לאזרח? יש מנגנון כזה בחוק? בסופו של דבר מה נעשה, אני נלחם בבנקים מלחמת חורמה, אני טוען שהם מרוויחים יותר מידי ובועטים באזרח, אבל האם דואגים לאזרח בחוק? אני בעד שהמדינה תרוויח אבל יותר בעד שהאזרח ירוויח".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני לא מתה על החוק הזה, אין לו טיפול באמת מול הלקוחות, המס לא יחזור ללקוחות. הלקוחות שילמו בריביות יתר מיליארדים רבים, ואולי 15% בכלל ילך לתקציב הכללי. גם אני חושבת שבימים כאלה צריך אחריות, להורדת הדירוג הוצמד אופק שלילי, ואנחנו צריכים להיזהר מהורדת דירוג נוספת. לכן אני לא רואה את עצמי מתנגדת לחוק ושמחה שהוא הוראת שעה. אבל אני רוצה שנעמוד על 2 שינויים: הסמכות של שר האוצר תוכפף לוועדת הכספים, נקודה שנייה ליצר מנגנון שמטיל על מישהו מנגנונים שיוודאו שהדבר הזה יגולגל על הציבור, אחרת נוסיף חטא על פשע".
ח"כ אלי דלל: "אנחנו צריכים לזכור שיציבות הבנקים חשובה לכלכלה וחשוב לא לפגוע בה. אך אני מוכרח לומר שבשנים האחרונות הבנקים נהגו בחזירות. התפקיד של בנק ישראל זה לא להגן על הבנקים ולייצג את הבנקים אלא לשמור על הציבור".
ח"כ עודד פורר: "יש כאן תקציב מופקר ועכשיו צריך להפנות את האש לאויב. יש כאן חשש להתמכרות, המדינה מבחינתה מצוין, שירוויחו עוד יותר, גם המדינה תכניס יותר כסף לכיס. יש גם רצון של המדינה שהאזרחים ישלמו יותר והמדינה תרוויח יותר. משרד האוצר לא באמת בא לטפל בתחרות והריכוזיות".
ח"כ נעמה לזימי: "כשאין רגולציה יש חקיקה, כשהגשנו חוק כזה, אמרנו שאנחנו מפצירים ברגולטור - תעשו את עבודתכם, שעיוות כזה שנוצר יטופל. שוחחתי עם כמה גורמים בבנק ישראל, כולם אמרו שזה היה צריך להיות מטופל. אם הרגולטור היה עושה עבודתו לא היינו מגיעים לזה".
נציגת האוצר השיבה לשאלות כי הכנסות הריבית של הבנקים ב-9 חודשי השנה הראשונים של שנת 2023 הם כ-38 מיליארד שקל, לעומת 33 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה, וכי הרווח הנקי עומד כ-19 מיליארד שקל.
"הורדת הדירוג והעלאת המיסוי שווים כ-50 מיליארד שקל לבנקים"
מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל, איתן מדמון: "העת הזאת היא יוצאת דופן. אנחנו בתקופה קשה, ומוכנים להירתם ונגם רתמים. אני מזכיר את המהלך היוצא דופן שנעשה בתחילת המלחמה שלא נעשה באף מדינה אחרת בעולם בהיקף כזה. לא הייתה חקיקה, אלא הייתה הבנה של גודל השעה.
"מ-7.10 אנחנו חיים במציאות אחרת לגמרי והשלב הצפוי הבא הוא הורדת הדירוג של המערכת הבנקאית הישראלית, ועל כן בנקודת הזמן הזו המשקיע הזר יחשוב פעמיים לפני שישקיע". לדבריו, "הורדת הדירוג והעלאת המיסוי המוצע לבנקים שווים בערך 50 מיליארד שקל באשראי, כאשר את הורדת הדירוג העריך ב-20 מיליארד שקל", סכום שננקב לראשונה בדיון בוועדת הכספים.
מדמון התריע מירידה בהיצע האשראי כתוצאה מההליך: "הכנסות הריבית ברבעון השלישי ירדו ואף אחד לא רוצה להגיע למצב שבנקים יפסידו כסף במדינת ישראל. קיימות כבר נסיגות של מימון בנקים זרים בישראל, היצע האשראי ילך ויקטן והצורך של המערכת הישראלית לספק את הצורך ילך ויגדל. ברגע האמת המערכת מתייצבת, וזה נובע מהיציבות שלה. אפשר להתווכח, במבחן התוצאה, ברגעי השיא, הבנקים שם. מרכיב האי הוודאות במשק הישראלי הולך וגדל, אל תיקחו מהמערכת הבנקאית את היכולת הזו לתת מענה בזמן אמת".
בהתייחסותו להמלצותיו לחוק הוסיף: "אנחנו מסכימים שבעת הזו חברות גדולות ויציבות, בעלות יציבות גדולה, צריכות להשתתף בנטל מס נוסף לאור מה שקורה, אני חושב שצריכים להיקבע קריטריונים אחידים למדד רווחיות, ביחס להיקף פעילות, תשואה על ההון, מדדים משקיים שרלוונטיים לכולם, לכל החברות, לא רק בנקים, לפי קריטריונים שאתם תקבעו ושיחולו על כל המשק".
ברי רוזנברג מבנק לאומי: "בנק לאומי מתנגד לחוק הזה, הוא לא טוב, לא שוויוני, לא מידתי, פוגע בלקוחות, במשק ובכלכלה. בעל הבית של בנק לאומי זה הציבור, זה בא לביטוי בקרנות הפנסיה שהציבור מחזיק בהן ומשקיעים זרים, כל רווח של הבנק מגיע לציבור. פגיעה כזו קשה יותר עבור אנשים מבוגרים שלקראת גיל הפרישה, כי הם לא יספיקו לתקן את הירידה במניות והדיבידנדים. הצעת החוק הזו מבוססת כולה על תחזיות והשערות, שמענו את האוצר - הם מעריכים, סבורים, אבל אין שום תשתית עובדתית מוצקה, ובלי תשתית אי אפשר להצדיק שום דבר. משרד האוצר לא נימק מדוע הוא מעלה באופן מפלה את המיסוי ל-5 בנקים בלבד, 5 חברות, ויש חברות שהרוויחו יפה מאוד בתקופה הזו, לא פחות מהבנקים. להטיל מס כזה ולא רק בגין ריבית או מיסי יתר, זו בעיה".
לדברי רוזנברג, "דובר על רווחיות גבוה כתוצאה מהריבית ולא כתוצאה ממהלכים עסקיים, זה בעייתי כי זה לא נכון. הבנקים התייעלו בשנים האחרונות באופן מאוד משמעותי שגם תרם לרווחיות. לשיטת האוצר, שההנמקה בגלל שהבנקים נהנו מעליית הריבית, למה לא להטיל את זה על חברות נוספות שנהנו מעליית הריבית? הבנקים היו הגופים היחידים במשק שפתחו את הדלת והעמידו אשראי כשכולם סגרו את הדלתות. ומה אנחנו מקבלים? עונש. היינו נאמנים לחובה שלנו להעמיד אשראי תוך סיכון. עכשיו מה קורה? אומר האוצר, אעניש את המערכת הבנקאית, 5 חברות במשק, על כך שהרווחיות שלהן עלתה והעמידו אשראי בשעה קשה".
עוד אמר נציג בנק לאומי בדיון כי "אנחנו מציעים בין השאר להרחיב את תחולת ההצעה על חברות נוספות במשק, אפילו על עוד 20-30 חברות. כולם ישאו בנטל, המס שיחול על כל אחד יקטן, וזה נכון גם בהיבט השוויוני". עוד הוסיף כי היקף התרומה והמענקים של הבנקים כפי שפורסם בדוחותיהם מאז תחילת המלחמה עומד על 2.1 מיליארד שקל.
אבשלום בוסקילה, מנכ"ל בנק יהב: "בנק יהב הוא קטן, אבל סך הלקוחות שלו כ-10% מהשוק, אז יש להחריג את בנק יהב מהחוק. נוח לבנק ישראל לפקח עלינו דרך קבוצת האם, זו הסיבה היחידה שבנק יהב מוזכר בסיפור הזה. חוק התחרות מגדיר בעל שליטה כבעל יותר מ-50%, לא ייתכן שהבנק שגובה הכי פחות עמלות, אותו לא מחריגים. דיברו על תמסורת לציבור, לא דיברו על אוכלוסיות חלשות, מעוטי יכולת. רוב הלקוחות שלנו בפריפריה, 500 אלף משקי בית, אם רוצים לדאוג לאותם לקוחות זה דרך הריבית על האשראי שהם לוקחים. הרווחיות שלנו הרבה יותר נמוכה".
