עשרות חקלאים מהגליל והנגב מורחקים כבר יותר מחודשיים מהמטעים שלהם והחממות הסמוכים לגדר הגבול. הם עומדים חסרי אונים וממתינים לאישור הארכת תקנות מס רכוש על ידי ועדת כספים גם לחודשים נובמבר ודצמבר.
התקנות אמורות להסדיר את כל מסלולי הפיצויים ביישובי הספר וקבלת ההחזר עבור אובדן הרווח, אך תוקפן פקע והן טרם הוארכו. משיחות עם החקלאים עולה כי הם חוששים שהמדינה מבקשת לפגוע בפיצויים המגיעים להם כרגע ולא מבטיחה להם את המשך השיפוי לנזק הכולל בעתיד. לכן, חלק קטן אף מוסרים את חייהם בשביל להגיע למטעים מול חוליות הטרור של חיזבאללה - לא כדי לקטוף את כמויות הענק של הפירות שנותרו בהם, אלא כדי לבצע לבצע עבודות תחזוקה בנסיון להבטיח שמטה לחמם בעתיד עוד יניב פירות.
"הגעתי בשבוע שעבר למטעים וראיתי ענפים יבשים ועצים עירומים וחולים ונשבר לי הלב. אבא שלי יושב בחדר במלון שאליו פונה ומתייפח. לא מסוגל לצאת ממנו", סיפר יוני הורוביץ, דור רביעי למשפחה חקלאית מהמושבה מטולה. הוא מתאר כי "במשך חודשים שלמים אני לא נמצא באיזור, וגם אם אני יכול לעלות אני מקבל אישור כניסה לשעתיים-שלוש. חקלאי חייב להיות עם האדמה שלו כל יום כי כל הזמן יש טיפולים כמו גיזומים, ריסוסים ודשן. כשאתה עוקר את החקלאי מהאדמה שלו אפילו לכמה ימים יש נזק".
כך, בין היתר, עצי תפוחים מזנים שונים, אפרסקים, אשכוליות ועוד הניבו מאות דונמים של פרי שלא נקטפו. בחלק ממטעיו, הודות לקומץ התאילנדים שנותרו ובעיקר הודות למתנדבים, הוא הצליח להציל משהו מפירות אדמתו.
במשרד האוצר ובממשלה לא ממהרים להעמיד מתווה המשכי לפיצויים אותם היה אמור לקבל באוקטובר, כמו יתר החקלאים המעבדים את אדמותיהם במרחק אפס עד ארבעים קילומטר מהגבול. "בחיים לא קרה שעזבנו את המטעים שלנו לחודשים ואנחנו לא רואים את הסוף ולא יודעים מתי נזכה להגיע ולטפל בהם. העצים האלה הם כמו הילדים שלי, אני חי אותם וכשעץ מרגיש לא טוב, אני חולה".
יוסי לויט, גם הוא חקלאי מטולה, לא מאמין שיראה פדיון מתפוחי הפינק ליידי והגרנד סמית שנותרו על העצים, חלקם חרוכים מנפילות פגזי החיזבאללה וצה"ל או הרוסים משרשראות הזחל של כלי המלחמה הכבדים שחוצים באזור. "חיסלו לי חצי מטע קיווי ומעכו את הפרי והעצים. אנחנו בכל יום מבקשים אישורים מהצבא לעבוד במטעים ודוחים אותנו כי זה מסוכן מדי. זכינו לכך שחיזבאללה לא החליט להצטרף לחמאס בטבח באוקטובר ולא נפגענו בחיי אדם כמו שם, אבל מבחינה חקלאית נפגענו בדיוק כמו בדרום. גם שם החקלאות בשנה הבאה נמצאת בסימן שאלה ואנחנו באותו מצב".
בעשרות השנים האחרונות ידעו החקלאים סבבי לחימה או מתיחות והם דורשים לקבל כבר עכשיו תמונת מצב ברורה יותר לגבי שיפוי המדינה על נזקיהם.
את המסמכים שנדרש להגיש למס רכוש הוא העביר כבר לפני למעלה משלושה שבועות, אך לדבריו לא קיבל מענה והוא מבקש כי לכל הפחות הרשויות יצרו איתו קשר כדי לעדכן בסטטוס הטיפול בבקשתו. "אנחנו למודי נסיון שכולם מדברים איתך עכשיו אבל כשנגמר האירוע, עוברים לאירוע הבא ושוכחים אותך. מה שלא נסגר עכשיו, לא ייסגר. מנגנון הפיצוי פשוט לא עובד. מעבר לפיצוי בסך מיליוני שקלים עבור ההפסד המיידי, שאנחנו לא יודעים מתי וכמה נקבל, אי אפשר לדעת מה יהיה היקפו של הנזק העתידי כי אנחנו עדיין בעיצומו של האירוע ומבקשים לקבל ודאות".
"סיכומים צריך לכבד"
איזור הגליל נחשב לאסם הפרי של מדינת ישראל. החקלאים מזהירים גם מפגיעה בכמויות הפרי בשווקים בטווח הארוך ומתריעים כי יש להכיר בכך. "עץ ללא דשן והשקיה סדירה הוא חסר תקנה. בכל מטע אנחנו משקיעים מאות אלפי שקלים עד שהם נותנים פירות ואנחנו מאבדים פה בחודשים האלו את מפעל החיים בו השקענו במשך שנים והיה אמור לתת תנובה עוד עשרים שנה. זה הפסד עצום. כשאתה מוציא את החקלאי מהעצים גמרת עליו. כל מה שהשקענו במשך שנים ירד לטמיון ונצטרך להתחיל מחדש".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', האריך את תזכיר החוק שמסדיר את הפיצויים גם עבור חודש דצמבר, בכפוף לאישורה של ועדת כספים אשר טרם אישרה את תקנות מס רכוש עבור נובמבר ודצמבר. כעת יש חשש כבד שמנסים לקצץ ישובים רבים שזכאים לפיצוי גם עבור חודשים אלו.
צוותי משרדו של שר האוצר ביחד עם יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, חקלאי ותיק ממטולה, גיבשו ביחד מתווה פיצוי עדכני, התואם את צרכיהם של החקלאים. יש לציין כי טרם הוסדר מתווה הפיצויים לחקלאים שנמצאים בטווח שבין 7-20 ק"מ ו-20-40 ק"מ מרצועת עזה. לדבריו של אמיתי, החקלאים חוששים כי בכוונת משרד האוצר לפגוע בהיקף הפיצוי שקיבלו בחודש הראשון למלחמה וייתכן כי ישובים רבים יישארו מחוץ לתמונה.
"היו צריכים להביא את התקנות של נובמבר ולהאריך אותם בוועדת הכספים ואלו לא הובאו. סיכומים צריך לדעת לכבד", אומר אמיתי. "התקנות קובעות לפי מרחק מהגבול מה מגיע לכל חקלאי בגין הנזקים אך אני חושש שרוצים לעשות בהם צמצומים ולכן לא מאריכים אותן. אנחנו רוצים בתוך שבוע לייצר ודאות לחקלאים ולקבל מסלול שכל חקלאי יידע מה הוא מקבל בתחשיב הכי פשוט. אף אחד לא מסוגל לומר מה העתיד ומה מצפה לנו בצפון, אבל תנו לחקלאים את הוודאות לעתיד שיבטיח את הפרנסה שלהם".
בתחילת החודש נהרג החקלאי אייל אוזן מפגיעת טיל נ"ט בשעה שעיבד את המטע שלו בסמוך ליישוב מתת שבגליל המערבי. דובי אמיתי, אל"מ בשירות מילואים פעיל בגזרת הצפון, מפציר בחבריו החקלאים שלא לנסות להציל את מטה לחמם, גם עם אי הוודאות באשר לעתידו. "ביקשתי והתחננתי מכל החקלאים, אל תסכנו את עצמכם גם אם הצבא נתן לכאורה אישור. אתם מכירים יותר טוב מכולם מהם השטחים המסוכנים ואל תכנסו לשם, חיזבאללה מחפש לרצוח אותנו. זה סיכון מיותר. אנחנו נדאג לכל החקלאים".
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "חקלאים בישובי ספר זכאים לפיצויים במסלול אדום, שבו ניתן לקבל פיצוי מלא בגין הפסד או אובדן רווח בשל אירועי מלחמה או פעולות איבה. אין מגבלת זמן על הגשת תביעה במסלול זה. קרן הפיצויים ברשות המיסים נמצאת בקשר ישיר ורציף עם הארגונים המייצגים של החקלאים בישראל, ומספקת מידע בנוגע לזכויות החקלאים ומענה לפניות בנוגע למקרים פרטניים".
