לו הייתי רוטשילד: המשפחה שבזכותה ישראל קיימת | אוצר מהעבר
(צילום: אבי חי)
הפעילות העסקית והפיננסית של בני משפחת רוטשילד בישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, ותחילת שנות ה-2000, המשיכה להשפיע ביתר שאת על הכלכלה במדינה ועמדה בסימן הניהול של בני הדור הצעיר במשפחה. אך בתחילת שנת 1980 נקשר שם המשפחה בסיפור הזוי הקשור דווקא לעולם הפלילי.
ב-23 במרץ באותה שנה מתפרסם סיפור מוזר של חטיפה מוטעית: "סליחה, ביקשו החוטפים, ושיחררו את אנאבל לאחר 7 חודשים בשבי. הנערה היהודייה בת ה-15 הוחזקה בשבי החוטפים בסרדיניה, לאחר שטעו בזיהוי: הם סברו שבני משפחת רולף הם בני רוטשילד, בשל הדמיון בשמות". כתב העיתון בלונדון, יוחנן להב, והכתב ברומא, ברנארד פרוסט, דיווחו: "מהנדס האלקטרוניקה היהודי הבריטי רולף שילד החזיק אתמול את אפרכסת הטלפון בידו. רטט עבר בגופו והדיבור ניתק מפיו. אחרי מאמץ נשמע מגמגם: 'אומרים כי אנאבל בסדר'. בכך הגיעה לסיומה פרשת חטיפה אכזרית".
הסיפור החל ב-22 באוגוסט 1979, כאשר שלושה בני משפחת שילד נחטפו ליד וילת הנופש שלהם בסרדיניה. "עתה נסתיימה הפרשה עם שיחרורה של בתם - נערה יהודייה בת 15, חרשת למחצה. במשך שבעת חודשי שבייה טלטלוה חוטפיה במערות, אוהלים ובקתות בהרי סרדיניה, תחילה עם שני הוריה, לאחר מכן עם אמה בלבד ובשלושת החודשים האחרונים בודדה, גלמודה וערירית. רק עתה התברר לחוטפים כי מקור החטיפה בטעות. המודיעין שלהם היה לא יעיל והם סברו שמדובר במשפחת רוטשילד". בעת החטיפה הם דרשו לא פחות מ-3 מיליון לירות שטרלינג ולא היו מוכנים להאמין ש"רוטשילד" - הרי הוא מר שילד - אינו מסוגל להשיג סכום כזה. "לבסוף השתכנעו כי אכן טעו בזיהוי".
הזקן של הברון הושמט משטר עליו הוטבע דיוקנו
ב-30 באוגוסט 1981 מסופר כי נשיא ארה"ב לשעבר, ריצ'ארד ניקסון, התארח אצל משפחת רוטשילד באיזור בורדו, המפורסם ביינותיו המשובחים. הנשיא לשעבר התקבל על ידי אריק דה רוטשילד בן ה-40 בטירה המשפחתית שאטו לאפיט רוטשילד ואמר כי כאשר הוא חופשי מאחריות ממלכתית הוא יכול סוף סוף להתמסר להנאותיו הפרטיות ולגם מיינות משפחת רוטשילד, שהיא מבעלי היינות המשובחים ביותר באיזור, כאשר בקבוק יין-בורדו מ'שאטו לאפיט ררוטשילד' יכול לעלות 250 דולר.
גם בספורט עסקו בני משפחת רוטשילד בארץ. לצד תמיכתם באחדות מקבוצות הכדורגל, חלק מהתמיכה ניתנה בסתר. מסופר ב-21 בנובמבר 1983 כי סירתו של הברון אדמונד דה רוטשילד "ג'יטאן" הפליגה תחת דגל ישראל וזכתה במקום השני בשיוט "גביע צרפת" בקאן. הברון פנה לאגודת "זבולון" בבקשה לייצגה בשיוט ובקשתו נענתה. לאחר שהשיג את המקום השני שיגר הברון מברק לראשי אגודת "זבולון", צבי קינן ויוסף דולגין, והציע להם לשלוח לשיוט בשנה הבאה סירה מישראל.
ב-7 ביולי 1985 מספרת ידיעה כי את רכוש קבוצת הכדורגל מכבי זיכרון יעקב, כולל המגרש, שהיו בבעלותו, העביר בזמנו הברון דה רוטשילד לקבוצה המונה 12 מוותיקי העיר. "כל רכוש מכבי הוא נכס פרטי שלהם וכאשר חלילה נפטר אחד מהם, משלים את מקומו יורש אחר ממשפחתו".
פועלו של "הנדיב הידוע" הונצח בישראל על שטר כסף בן 500 שקלים ובבול שהנפיק עם דיוקנו דואר ישראל. לצד הכבוד, פורסם גם סיפור יוצא דופן על שטר הכסף. מתברר כי בהדפסה על חלק מזערי משטרות הכסף האדומים של 500 שקל, עם דיוקן הברון אדמונד דה רוטשילד, התגלתה טעות נדירה, כפי שפרסם העיתון ב-29 באפריל 1983. נשמטו בשטר הערך הנקוב במילים וכן חלק מזקנו ועניבתו של הברון אדמונד. וכך בן לילה הפכו שטרות אלה שווים לאספנים 5,000 שקלים במקום 500.
9 צפייה בגלריה
פועלו של "הנדיב הידוע" הונצח בישראל על שטר כסף בן 500 שקלים
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
הידיעה מאת חיים לנגלבן מספרת כי "המשוגעים לדבר עשו זאת שוב. אלה הנוהגים לבדוק בשבע עיניים כל שטר ומטבע המתגלגלים לידיהם וחוקרים כל תו ואות על פניהם, גילו פגם בולט על גבי השטר החדש: בפינתו השמאלית התחתונה של השטר נשמטו המילים בנק ישראל, והמילים חמש מאות שקלים. גם זקנו של הנדיב ועניבתו נפגמו ונמחקו. בזכות השגיאה הנדירה הפכו 500 השקל הללו עם עליית ערכם בן לילה ויש האומדים את שווי השטר ב-5,000 שקל, כלומר פי עשרה משוויו הנקוב".
ב-8 באוגוסט 1986 מתפרסם כי בנק ישראל הנפיק למחזור מטבע בערך של חצי שקל חדש, הנושא עליו את דיוקנו של אבי הישוב העברי, הברון אדמונד דה רוטשילד. זאת במסגרת הנפקת דיוקני אישים שהופיעו בעבר על שטרות כסף המוצאים מן המחזור.
הפרישה מעסקי "החברה לישראל"
ב-25 במרץ 1984 ידיעה מטלטלת בכלכלה הישראלית: הברון רוטשילד פרש מ"החברה לישראל", שהוא נמנה על אחד ממייסדיה, כאשר מכר את חלקו לקבוצת אייזנברג. את 17.5 האחוזים שנותרו בידיו הוא מכר ב-14 מיליון דולר לחברת "ספנות והספקה" שבבעלות קבוצת אייזנברג.
ב-26 בדצמבר 1984 מסופר כי "בת הרוטשילדים תשיר למען חיילי לבנון". שרלוטה דה רוטשילד, שהיא זמרת סופרנו מפורסמת, הגיעה לישראל וקיימה קונצרט שכל הכנסותיו ישמשו לרכישת ציוד לחיילי צה"ל השוהים בלבנון, מאז פרוץ מלחמת לבנון הראשונה שנתיים קודם לכן.
הכבוד תמיד רדף אחרי משפחת רוטשילד. ב-30 באפריל 1985 מתפרסם כי הברון אדמונד דה רוטשילד יקבל תואר דוקטור כבוד של אוניברסיטת תל אביב על "פעילותו הפורה למען ישראל בזירת הכלכלה הבינלאומית ותפקידו רב ההשפעה כיו"ר כבוד של הבונדס הישראלי". במגילת הכבוד מציינת האוניברסיטה כי סבו, שנקרא אף הוא אדמונד דה רוטשילד, "זכור עד היום כ'אבי הישוב' ו'הנדיב הידוע', על עזרתו בתקומת הלאום היהודי במולדתו העתיקה".
ועוד אירוע לא שגרתי: ב-14 בפברואר 1986 מתפרסם, בליווי צילום, כי פרפר נקרא בשמה של משפחת רוטשילד המיוחסת. בשמו המדעי המלא נקרא החרק הנאה "רוטשילדיה יעקוביה ווקר" צילום הפרפר הוטבע על בול חדש בסדרת חמישה בולי פרפרים בארגנטינה וכלשון הידיעה "אספני יהדות על בולים רשאים לצרפו לאוצרותיהם".
ב-5 ביוני 1986 פותח כותב מדור זה ידיעה בתיאור הזה: "טיח מתקלף ודלתות חורקות - אלה הם רק מקצת ממראהו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל. אתמול, לאחר שנים רבות של הבעת תקוות בלבד לבניית משכן חדש והולם, נעשה הצעד הראשון לחיסול המשכן הנוכחי במגרש הרוסים בירושלים. האדריכלים-האחים, רם כרמי ועדה כרמי-מלמד, זכו בתחרות הבינלאומית לעיצוב ותכנון בניין היכל בית המשפט העליון, שייבנה בקריית בן-גוריון, מול משכן הכנסת ומוזיאון ישראל. היכל המשפט ייבנה על שטח של עשרה דונם ובהשקעה הנאמדת בקרוב ל-20 מיליוני דולרים. המימון יהיה משל תרומת משפחת רוטשילד. מלאכת הבנייה, כך מעריכים, תימשך כשלוש שנים".
ב-30 באפריל 1987 מתפרסם כי נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, שיבח את משפחת רוטשילד על תרומתה להקמת היכל המשפט, שאלמלא הם כנראה "המטרה לא הייתה בת ביצוע בדורנו, עד שנחלצה משפחת רוטשילד ותרמה את הכסף". נשיא המדינה, חיים הרצוג (אביו של הנשיא הנוכחי, יצחק), הניח את אבן הפינה לבניין בית המשפט העליון החדש בטקס חגיגי, במעמד יו"ר הכנסת, שרים, מכובדים רבים ויעקב רוטשילד, שייצג את משפחת התורמים.
ב-21 בינואר 1988 מתפרסם כי "מת ברון היין והנשים פיליפ דה רוטשילד, המתואר על ידי פריזאים רבים כדמות המקורית והחריגה ביותר מבין כל בני משפחת רוטשילד. הוא מת במעונו בפריז בגיל 86. אף שהברון סבל בעת האחרונה מבריאות רופפת, נמסר כי הוא מת לאחר ארוחה דשנה, אשר אותה קינח בבקבוק יין 'מוטון רוטשילד' המפורסם".
הידיעה מספרת כי "פיליפ, בניגוד לדודניו הבנקאים, לא התעניין לא בכסף ולא בציונות. עיקר התעניינותו הייתה ביינות טובים ובנשים יפות – שני שטחים שבהם היה מגדולי הידענים בצרפת - ובמכוניות ספורט מהירות. הוא אף היה אלוף מרוצי מכוניות וזכה ארבע פעמים באליפות אירופה ואחר כך עסק גם בשייט. אולם, תשוקתו העיקרית הייתה יינות.
"כאשר רכש בשנת 1922 את יקבי 'מוטון רוטשילד' נחשבה התוצרת שלהם בינונית. תריסר שנים אחר כך זכתה תוצרת זו למוניטין בינלאומי וכיום היא נחשבת בין היינות המעולים ביותר בעולם. רכושו העצום יעבור לרשות בתו היחידה פיליפין, המוכרת כשחקנית פיליפין פסקאל, שביקרה בישראל כמה וכמה פעמים". ב-25 בינואר מתפרסמת כתבה נרחבת בעיתון, תחת הכותרת "הברון אהב אותן יפות", על מעלליו בתחום האהבה ועל תחביב היין שלו.
הון של עשרות מיליוני פאונד בלבד?
ידיעה אקטואלית מאוד לימינו אלה מתפרסמת ב-29 בפברואר 1988: "אליזבת מלכת בריטניה 'שווה' 3.34 מיליארד ליש"ט". על כך מדווח כתב העת "כסף", שמפרסם את טבלת העושר של בריטניה ובה 200 האנשים והמשפחות העשירים ביותר במדינה זו, לאחר שחקר את הנתונים במשך חצי שנה. בראש הטבלה עומדת המלכה אליזבת. הפלג האנגלי של משפחת רוטשילד מצוי אמנם ברשימה, אולם קרוב לתחתית, עם שווי של עשרות מיליוני פאונד בלבד.
כעבור 10 שנים, ב-22 ביוני 1998, מתפרסם דירוג המיליארדרים העשירים בעולם של המגזין "פורבס" ובו מוביל, זו השנה הרביעית ברציפות ביל גייטס, שהונו קפץ ב-40% מהשנה הקודמת ל-51 מיליארד דולר. כאן נאמד הונה של כל משפחת רוטשילד במקום ה-174 ב-1.8 מיליארד דולר. היא אמנם די בצמרת העולמית, אך למשל הרבה אחרי הנסיך הסעודי בו טלאל, שהונו נאמד ב-13.3 מיליארד דולר במקום השמיני.
ב-16 במרץ מדווחת העיתונאית נורית ארד כי האלוף במילואים מוקה לימון, נציג הברון אדמונד דה רוטשילד בישראל, הורה ליועציו המשפטיים לבדוק האם אין עבירה בכך שאגודת הכורמים ויקבי כרמל קראו ליין חדש שהוציאו השבוע לשוק בשם 'רוטשילד'. "אין זה אתי, לדעתי, שאפילו לא הודיעו לנו מראש על כוונה כזאת ולמיטב ידיעתי גם לא שאלו את הברון", אמר לימון.
ב-12 באוקטובר 1988 מוותרת משפחת רוטשילד על כבוד: "רוטשילד ויתר על השם - והוסיף תרומה. שמו של הברון דה רוטשילד יוסר בתחילת השבוע מבית החולים 'רוטשילד' בחיפה. שמו החדש של בית החולים הוא מעתה 'מרכז רפואי בני ציון'. משפחת הברון נאותה להסיר את שמה ובאותו מעמד תרמה המשפחה 500 אלף דולרים".
ב-13 ביולי 1989 מתפרסמת ידיעה שמעוררת כעסים: "בנק כללי דורש מלקוחות קטנים לסגור את חשבונותיהם. הבנק הנמצא בבעלות הברון אדמונד דה רוטשילד לא מעוניין בלקוחות שהיקף פעילותם קטן מ-10,000 שקל. 'אם אינך מתכוון להגדיל את היקף פעילותך בבנק, נודה לך אם תבצע הפעולות הנדרשות לסגירת חשבונך'", נאמר בפניית הבנק הלא מנומסת במיוחד ללקוחותיו "הקטנים".
ב-22 במאי 1991 מתפרסם כי "פרסים יוענקו לצוותי מחקר ופיתוח במפעלים ישראליים. הפרסים, 12 אלף דולר לכל מפעל, ניתנים על ידי משפחת רוטשילד באמצעות קרן 'יד הנדיב'. הזוכים בפרס לשנת 1991 הם צוותי מחקר ופיתוח של 'רובומטיקס' ו'ישקר'".
ב-17 ביולי 1992 מוענקים עוד פרסים ממשפחת רוטשילד: "פרסי רוטשילד לשנה זו יוענקו לפרופ' עזרא פליישר (מדעי היהדות), לפרופ' יהושע בלאו (מדעי הרוח) וכן לפרופ' רפאל לוין (כימיה) ופרופסור זאב וגר (פיסיקה). הפרס, שמטרתו לעודד את קידום המדע והתרבות בישראל, מוענק מאז 1959 בכל שנתיים לחוקרים מצטיינים בתחומים שונים".
ב-28 באוגוסט 1992, תחת המדור "ישראל אהרוני וחברים", הכותרת היא "על חשבון הברון", וכך מדווחת הכתבה: "מה אכל הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, כשהגיע לראשון לציון לפני 110 שנים? מיקי ניר, שף ומסעדן, שחזר את הארוחה של הברון ופמלייתו הגדולה." לצד הכתבה מתפרסם התפריט: "מרק צח קולומביה, קרפיון ממולא קראם, שלו ממולא בעיטור גלילות עלי גפן, כבד אווז, שרבט שרדונה מבעבע, צלעות כבש בניחוח תפוזים, זר אספרגוס, קרן שפע מפירות הארץ, קפה ודברי מתיקה". נשמע טעים ויוקרתי במיוחד.
ב-8 בדצמבר 1992 מסופר על כך שהברון רוטשילד הזמין "כמדי שנה" את צמרת משרד האוצר, אישי כלכלה ובכירי בנק כללי שבבעלותו, לארוחה חגיגית בליווי יינות. על הסועדים נמנו שר האוצר בייגה שוחט, אהרון פוגל, חיים שטסל, אריה מינטקביץ, דוד ברודט, מוקה לימון, צבי צור ואלי יונס. כיום, אגב, ארוחה כזאת לא הייתה עוברת בלא דברי ביקורת קשים על ארוחת "הון-שלטון", שכנראה אף אינה חוקית כלל בימינו.
ב-18 במאי 1993 מספר המדור "צמוד" במוסף ממון כי "הברון אדמונד דה רוטשילד, רעייתו הברונית נדין ובנו בנימין, חנכו השבוע אתר בקיסריה על שם המשפחה. האתרונצ'יק – 30 דונם שעלו חמישה מיליון דולר – יכלול קאנטרי קלאב עם שתי בריכות שחייה, מכון כושר, ג'קוזי וחמישה מגרשי טניס, אולם כנסים, ספריה, מועדון חברים, מרכול, בית קפה ומסעדה".
ב-27 במאי 1996 בא הסוף להשקעה גדולה של הברון בישראל: "הברון דה רוטשילד מוכר את השליטה בבנק כללי. המשפחה תמכור 52% ממניות הבנק. המנכ"ל, אלי יונס: יציאתה של המשפחה לא תשפיע על עסקי הבנק". ב-26 ביוני מתפרסם, כי "אינווסטק תרכוש את השליטה בבנק כללי ב-49 מיליון דולר. המחיר שהציעה החברה הדרום אפריקנית היה גבוה ב-5%-7% מהמחיר שהציעו המתחרים".
9 צפייה בגלריה
"הברון דה רוטשילד מוכר את השליטה בבנק כללי". הכתבה מה-27 במאי 1996
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
חילופי דורות
ב-4 בנובמבר 1997 ידיעה עצובה במיוחד: מת הברון אדמונד דה רוטשילד, יו"ר בנק רוטשילד ונכדו של 'הנדיב הידוע'. הברון נפטר בגיל 71 ואת מקומו בעסקי המשפחה ימלא בנו, בנימין, בן ה-34. הוא היה נינו של מייסד שושלת הבנקאים הידועה ועמד בראש עסקי הבנקאות של המשפחה". על השאלה מהי ההשקעה הטובה ביותר שעשה בחייו השיב אדמונד תמיד: "נאדין, אשתי".
ב-5 בנובמבר מתפרסמת כתבה מאת הכתב בפריז בועז ביסמוט ואודי נחשון, שנפתחת כך: "כשהיו שואלים את הברון אדמונד דה רוטשילד מיהו רוטשילד נהג תמיד לענות: רוטשילד זה יהודי, עשיר, חרוץ ונדבן. התואר המתחייב 'בנקאי' נעדר, ולא מפאת שכחה רגעית. הנצר לשושלת הבנקאים הידועה העדיף תמיד להצניע את המקצוע שאליו נולד".
לפעמים מתפרסמות גם ידיעות לא משמחות על משפחת העשירים המפורסמת. העיתון מדווח ב-25 בפברואר 1999 כי "אוולין רוטשילד נפרד מאשתו. ראש הענף הבריטי של משפחת הבנקאים היהודית המפורסמת, הודיע אתמול בצער כי הוא נפרד מאשתו השנייה, ליידי ויקטוריה סקוט, לאחר 25 שנות נישואין. זאת הודעה פרטית ולא יהיו עליה תגובות. לזוג שלושה ילדים", נאמר בהודעת המשפחה הרשמית שפורסמה על ידי הבנק שבראשו עומד אוולין.
בחזרה לעסקי הבנקאות והנדל"ן בארץ
ב-23 באוגוסט 1999 מתפרסם כי "משפחת הברון דה רוטשילד חוזרת לעסקי הבנקאות בארץ, שלוש שנים לאחר שמכרה את השליטה בבנק כללי. בנק פריווה מלוקסמבורג, שבבעלות המשפחה והעוסק בעיקר בבנקאות פרטית, עומד לפתוח נציגות ראשונה בארץ. הבנק יפתח בקומה ה-13 של מגדל אלרוב ב... שדרות רוטשילד בתל אביב".
תם עידן, אך משפחת רוטשילד ממשיכה לפעול בישראל. ב-11 בנובמבר 1999 מספרת ידיעה כי "משפחת דה רוטשילד מרחיבה את הפעילות בארץ: תקים חברה-בת של הבנק הצרפתי "לה קומפנייה פיננסייר" שבבעלותה, שהיקף נכסיו 30 מיליארד דולר".
ידיעה פיקנטית והפעם בניחוח אידישאי: ב-27 בנובמבר 2000 מתפרסם כי דודו פישר וענת עצמון יככבו ב"רוטשילדים". "המחזמר הוותיק על תולדות משפחת רוטשילד חוזר לארץ, הפעם באידיש. המחזמר הועלה לראשונה בניו-יורק לפני 30 שנה ומאז מוצג על במות שונות בעולם. המחזה נכתב על ידי שלדון הרניק, שרמן ילין וג'רי בוק, יוצרי 'כנר על הגג'. הוא הועלה לארץ בשנות ה-70, עם שמואל רודנסקי בתפקיד הראשי".
ב-4 בפברואר 2001 מתפרסם: "משפחת רוטשילד חוזרת לבנות בישראל: תקים פרויקטים לתעשייה באיזור קיסריה. החברה לפיתוח קיסריה, שבבעלות משפחת רוטשילד והמדינה, צפויה להשקיע בבניית הפרויקטים מאות מיליוני דולרים. יו"ר החברה הוא הברון בנימין דה רוטשילד, נינו של הברון אדמונד דה רוטשילד, 'הנדיב הידוע'".
9 צפייה בגלריה
"משפחת רוטשילד חוזרת לבנות בישראל". הכתבה מה-4 בפברואר 2001
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
ואכן, ב-21 בספטמבר 2001 מסופר כי "הברון אריק דה רוטשילד, שעומד בראש קבוצת רוטשילד שהיקף עסקיה עולה על 40 מיליארד דולר, החליט להשקיע בישראל, כי הוא חושב שאפשר לעשות כאן כסף. עזבו אותו מציונות. מדובר בהחלטה כלכלית טהורה".
הקשרים המשפחתיים לאמפריית הבירה גינס
חגיגה במשפחת רוטשילד: ב-21 בספטמבר 2003 מסופר על 600 מוזמנים שחגגו את השידוך בין שתיים מהמשפחות העשירות בבריטניה, שהשתתפו בחתונתם של קייט רוטשילד בת ה-21 ובן גולדשמידט בן ה-23. היא בתם של אחת מיורשות אמפריית הבירה "גינס", ושל אמשל רוטשילד, ששם קץ לחייו לפני שנים אחדות. החתן הוא בנו של המיליארדר החצי-יהודי ג'יימס גולדשמידט, שהלך לעולמו לפני מספר שנים. הזוג למעשה אינו יהודי והטקס התקיים באופן חריג למשפחת רוטשילד בכנסייה. מסיבת החתונה התקיימה באחת הטירות של משפחת רוטשילד בסאפוק שבמזרח אנגליה, כפי שדיווח הכתב מודי קרייטמן מלונדון.
ב-4 באוקטובר 2004 מסופר על ארבעה לורדים וברונית אחת, שהגיעו ארצה כדי לכבד בנוכחותם את פתיחת קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. הקריה נקראה על שם דורותי דה רוטשילד, אשתו של ג'יימס, בנו הבכור של "הנדיב הידוע", אדמונד דה רוטשילד. דורותי הייתה זו שעמדה בראש הקרן המשפחתית, "יד הנדיב", כאשר זו קיבלה את ההחלטה להשקיע באוניברסיטה.
באותו יום מתפרסמת גם ידיעה כי בנק רוטשילד הקים קתדרה לניהול השקעות בינלאומית במכללה האקדמית נתניה, הקרויה על שמו של אדמונד דה רוטשילד. בראש הקתדרה יעמוד בן-ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. וזאת יש לזכור: החינוך עמד בעדיפות גבוהה בקרב משפחת רוטשילד, שסייעה עוד לפני שנים רבות בהקמת בית הספר היוקרתי לבנות שומרות מצוות בירושלים, אוולינה דה רוטשילד, ברחוב אוסישקין בבירה.
ב-16 באוגוסט 2005 מספר גולן חזני על בית ההשקעות הגלובלי רוטשילד, הפועל בישראל כבר חמש שנים, אבל עד עכשיו לא היה מוכר לציבור הרחב. ג'ימי פינטו, היו"ר: "כואב לי כשקוראים לנו כאן משקיעים זרים, כי אנחנו קודם כל ישראלים. איך אפשר להגיד על קבוצת רוטשילד שהיא לא ישראלית? 120 שנה אנחנו פועלים פה".
ב-14 באוגוסט 2006 הכותרת שואלת: "מי רוצה להיות שותף של הברון רוטשילד?". הידיעה מספרת על בית ההשקעות הישראלי רוטשילד, שמקים קרן נדל"ן בהיקף של 200 מיליון אירו. מרבית הגופים השותפים בקרן, שתשקיע במיזמי נדל"ן מסחרי במזרח אירופה, יהיו ישראלים.
ב-4 בפברואר 2007 מספרת נווית זומר כי "קבוצת כרמל מבקשים לצרף את נכדו של הברון דה רוטשילד, אריק, כשותף. 40 כורמים הודיעו כי הם מתנגדים לשינויים בנכסי אגודת הכורמים, בעלת היקב. סבו של אריק, הברון אדמונד דה רוטשילד, הוא שיזם את הקמת יקבי כרמל מזרחי במאה שעברה".
גם שמו של איש העסקים הרוסי ארקדי גאידמק נקשר למשפחת רוטשילד. ב-4 בספטמבר 2007 מתפרסם: "השותפים של ארקדי: משפחת רוטשילד שותפה בפרויקט של חברת הנדל"ן אוסיף. בדיקת הדוחות הכספיים של אוסיף מעלה כי גאידמק ומשפחת רוטשילד חולקים בשליטה במספר חברות נדל"ן במזרח אירופה. רוטשילד נכנסה להשקעה לפני כניסת גאידמק לאוסיף. חברת אוסיף רוטשילד רשומה באמסטרדם והוקמה לפני כשנה כאשר בזמן שנוצר הקשר עם משפחת רוטשילד הייתה השליטה באוסיף בידי משפחת אביב. החברה סיימה את 2006 בהפסד של 1.2 מיליון אירו ובסוף הרבעון השני של 2007 מציגה הפסד של 1.16 מיליון אירו".
ב-7 ביולי 2009 שוב נקשר שם משפחת רוטשילד לספורט: "הרבה סושי וקוקטיילים צבעוניים הוגשו על המדשאה בקיסריה, כשהברונית דה רוטשילד הגיעה כדי לחנוך את מגרשי הגולף החדשים. 'האמת, גולף זה לא התחביב שלנו', הודתה אריאן דה רוטשילד". בידיעה מסופר כי קרוב לשני מיליארד שקל תרם נינו של "הנדיב הידוע", בנימין דה רוטשילד, למפעלי חינוך בארץ בשבע השנים האחרונות. בהרחבת מגרשי הגולף בקיסריה השקיע הברון, בעלה של הברונית אריאן, 13 מיליון דולר.
הרוטשילד שרצה לייצג את ישראל באולימפיאדה
ב-11 באוגוסט 2010 מסופר על עוד בן משפחת רוטשילד שהחליט לעשות עליה לארץ ולעסוק כאן בספורט: "עלייה לצורך רכיבה", היא כותרת הידיעה של איתמר אייכנר: "שבוע אחרי שעלה לארץ, הברון אדוארד דה רוטשילד מצהיר: 'אני רוצה לייצג את ישראל באולימפיאדה ברכיבה על סוסים'". רצה, אבל זה בסוף לא יצא. אגב, על "סל הקליטה" הוא ויתר.
ב-17 באפריל 2011 מתפרסם כי "בספרייה הלאומית נמצאת הגדה מקסימה בת 500 שנים, שנשדדה על ידי הנאצים, ניצלה הודות לחייל אמריקני אלמוני ונתרמה לספרייה על ידי משפחת רוטשילד". קשה להעריך את ערכה של ההגדה כיום, מספרת הידיעה, לפיה ההגדה התגלגלה לירושלים בדרך עקלקלה, לאחר שבמקור השתייכה ההגדה לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, אך נשדדה על ידי הנאצים.
ב-31 במאי 2012 ידיעה כלכלית חשובה: "שתיים מהשושלות המפורסמות והמצליחות ביותר בעולם הפיננסי הבינלאומי החליטו להתמזג בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. חברת ההשקעות של הלורד ג'ייקוב רוטשילד הסכימה לרכוש חלק מחברת ההשקעות "רוקפלר אנד קו", של משפחת רוקפלר, באמצעות חברת RIT קפיטל פרטנרס של משפחת רוטשילד. זאת, כדי לזכות בדריסת רגל גדולה יותר בארה"ב. כך חשף העיתון 'פייננשל טיימס'".
ב-17 בנובמבר 2014 מסופר: "היה זה יום סגריר בראשון לציון המוצפת, אבל הברונית אריאן דה רוטשילד הגיעה לקבל את אות אזרחות הכבוד מראש העיר דב צור על פועלו של 'הנדיב הידוע', הברון אדמונד דה רוטשילד. אריאן היא אשת נינו של הברון, המשמשת כיום כסגנית נשיא תאגיד האחזקות דה רוטשילד, מנהלת את עסקי המשפחה".
עורך "ידיעות אחרונות" המיתולוגי, ומי שחתם על מגילת העצמאות של מדינת ישראל, ד"ר הרצל רוזנבלום – שהוא גם אביו של העורך הראשי המנוח משה ורדי וסבה של הכתבת שרית רוזנבלום - כתב ב-20 במאי 1980 מאמר מערכת בעיתון שאותו ערך: "לרוטשילדים - כל הכבוד והיקר. הם הביאו תקוה לעמם, הושיטו לו יד עזרה ופיארו את שמו בעולם. ושעה שכל יתר עשירי היהודים התרחקו מעמם או עשו כפילנטרופים למען הצלת בניו בארצות שבתם הגלותיות, קמה משפחת רוטשילד לעשות למען ריכוזם במולדתם ההיסטורית והחייאת המשכיותה היהודית של ארצם. והייתה זו גאוותנו שהשם רוטשילד, אשר הפך למושג בעולם, נקשר גם בקורות התחיה הלאומית שלנו. יש לנו כל הסיבות שבעולם להביע להם אהדה ויקר".
