פנסיית גישור שמקבל איש קבע לשעבר בצה"ל תמוסה כ"הכנסה ראשונה" באופן שיעניק לגרושתו נתח גדול יותר - כך נקבע בבית המשפט למשפחה בטבריה בפסק דין שפורסם לאחרונה. הבעל, כיום אזרח עובד צה"ל הנהנה משתי הכנסות – משכורת ופנסיה – טען שהוא רשאי לבחור איזו מהן תמוסה ראשונה ואיזו שנייה, אך השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה שהוא מחויב לבחור בפנסיה שאותה חולק עם גרושתו.
בני הזוג התחתנו ב-2002 ובמהלך נישואיהם שירת הבעל בצבא קבע בעוד האישה עסקה בגידול הילדים ובטיפול בבית. באוקטובר 2020 עזבה האישה עם הילדים לבית אמה בעוד בעלה נותר לגור בבית. שלושה חודשים לאחר מכן הוא פרש מקבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל המקבל שתי הכנסות: משכורת ופנסיה צבאית.
בחלוף חצי שנה נוספת התגרשו בני הזוג באופן רשמי. במקביל הם ניהלו משפט בנוגע לחלוקת הרכוש, במסגרתו מונה מומחה שקבע כי חלקה של האישה בפנסיה הוא 37.84% שישולמו לה כ"הכנסה ראשונה" – באופן שתחושב בהתאם למדרגות המס הראשונות וכן שיילקחו בחשבון נקודות זיכוי אשר יגדילו את סכום הנטו ממנה.
הבעל טען שהוא רשאי לבצע תכנון מס כראות עיניו ובכלל זה לבחור איזו מהכנסותיו תמוסה כהכנסה ראשונה ואיזו כשנייה. לדבריו, שעה שהוא הגורם המשלם את המס ראוי שזכות בחירת מדרגת המס תהא זכותו הבלעדית, כמי שעמל והרוויח את פרי עמלו.
מנגד טענה האישה שעמדת הגרוש שלפיה היא לא צריכה ליהנות מהטבות המיסוי על ההכנסה הראשונה, היא חסרת תום לב. לטענתה היא טיפלה לאורך כל החיים המשותפים בילדים כדי שהוא יתפתח מקצועית וזה לא הוגן לפגוע כעת בחלקה בפנסיה, אם דרישתו תתקבל.
השופטת ריקנטי-רוסהר ציינה שמקור זכותה של האישה בפנסיה הצבאית של בעלה לשעבר נעוץ במשטר הרכושי החל על הצדדים מכוח חוק יחסי ממון, שלפיו זכות הגרוש לפנסיה נוצרה וצמחה בתקופת הנישואים כך שדינה להיכלל באיזון המשאבים בשיעור השיתוף שקבע המומחה.
"עריכת האיזון ומימוש הזכות לאיזון משאבים צריכים להיעשות בתום לב ובהוגנות", כתבה. "פעולה חד צדדית של אחד מבני הזוג המוציאה מבסיס האיזון זכות ולמצער פוגעת בהיקפה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יחסי ממון".
השופטת הבחינה בין מישור היחסים שבין האיש לבין שלטונות המס, שבו זכאי הראשון לתכנן את המיסוי על הכנסותיו באופן שנראה לו נכון, לבין מישור היחסים שבינו לבין גרושתו שבו זכותו לבצע תכנון מס כפופה לחובות הגינות ותום לב, ומחייבת שלא לפגוע סתם ככה בחלקה של האישה בפנסיה.
היא שבה והדגישה כי פעולת של בעל הפוגעת בזכות שנצמחה לגרושתו תוך כדי תקופת הנישואים אינה לגיטימית, ומחייבת את התערבות בית המשפט לאור שיקולי תום לב והוגנות. היא קבעה שבחירת הנתבע למסות את הפנסיה שלו כהכנסה "שנייה" אשר תספוג את שיעור המס הגבוה יותר ותביא לפגיעה בחלק הנטו של גרושתו, היא פעולה חסרת תום לב ולא הוגנת שאף מצדיקה לערוך איזון לא שוויוני לטובת האישה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. לפיכך השופטת אימצה את מסקנת המומחה וקבעה שהפנסיה הצבאית תמוסה כהכנסה "ראשונה".
לדעתי התוצאה של פסק הדין מוצדקת, שכן תכנון מס שנובע כל כולו מהרצון והיכולת של הגבר להפחית את התשלום לגרושתו איננו הוגן וחסר תום לב. מנגד, במישור העקרוני, הקביעה עלולה להוביל לתוצאות קשות ולא סבירות ולחלוקה דה פקטו של נקודות זיכוי והטבות אישיות שמגיעות לבן זוג אחד – לבן הזוג האחר.
לטעמי נדרשת הסדרה חקיקתית בעניין זה, אשר תקבע שלכל אחד מבני הזוג מייחסים את ההכנסה ברוטו והוא יוכל לנצל את שיעורי המס והזיכויים האישיים שמגיעים לו בהתאם לנסיבות האישיות שלו. דוגמה לעיוות הקיצוני שיכול להיגרם באמצעות הקביעה אשר נפסקה בפסק הדין – נניח שהגבר הוא נכה ופטור ממס, האם סביר שרק בגלל עובדה זו גרושתו תיהנה למעשה מהפטור ממס (אשר איננו ניתן להעברה)?
• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד דפנה בן דוד
• ב"כ הנתבע: עו"ד שגית אברג'יל
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון מפירמת Y-Tax מיסוי ישראלי ובינלאומי, עוסק בדיני מיסים וכותב בימים אלו ספר על • השלכות מס בדיני משפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין