בית משפט השלום בצפת דחה לאחרונה זוג דיירים במתחם שבין הרחובות הגליל ויוספטל בעיר, שביקשו למנוע משכנתם בת ה-86 לבנות ממ"ד בשטח החצר המשותפת. השופטת עביר גבריס קבעה שטענתם שלפיה השטח שייך להם לא הוכחה.
מדובר בבניין בן ארבע דירות. המבקשים הם בני זוג המתגוררים בו כ-35 שנה ואילו הקשישה עברה לשם לפני 12 שנים. ביולי האחרון קיבלה הקשישה מפיקוד העורף אישור להקמת ממ"ד בהתאם להוראת השעה שנקבעה במלחמת חרבות ברזל ומאפשרת זאת במסלול מקוצר ללא צורך בהיתר.
השכנים המתנגדים פנו לבית המשפט וטענו כי השטח שעליו מתכננת שכנתם להקים את הממ"ד, בגינה המשותפת, הינו בפועל בשימושם הבלעדי והוצמד לדירתם. לדבריהם, פיקוד העורף לא בדק אם שכנתם זכתה לרוב של 60% בקרב הדיירים לצורך הקמת הממ"ד כנדרש בחוק, טרם מתן האישור. הם עתרו לקבל צו שימנע מהקשישה להקים את הממ"ד.
מנגד טענה הקשישה שמעולם לא בוצעה חלוקה מוסכמת של הגינה לפי דירות, וכי שטחה פתוח לכלל הדיירים. לדבריה, נוכח גילה המתקדם ומצבה הבריאותי היא מתקשה להגיע למקלט ציבורי בהישמע אזעקה, כך שהצורך הבהול בהקמת ממ"ד לדירתה כמחסה מפני ירי טילים הוא ברור.
השופטת גבריס הסבירה שבבקשה לצו מניעה נבחנים שני אלמנטים: סיכויי התביעה בהליך העיקרי ומאזן הנוחות (כלומר, לאיזה צד ייגרם יותר נזק אם הבקשה תידחה/תתקבל). אשר לסיכויי התביעה היא קבעה שבני הזוג לא עמדו בנטל להוכיח ששטח הגינה המוקצה לצורך הקמת הממ"ד הוצמד לדירתם והוא בבעלותם הבלעדית, וכי הקשישה לא זכתה לרוב הנדרש בקרב הדיירים.
בנושא ההצמדה נקבע ש"המבקשים לא דאגו להציג כל מסמך או אסמכתא כלשהי בעניין זה". הבעל אף הודה מפורשות במהלך עדותו כי אינו מחזיק במסמך כלשהו המלמד על הסכמת יתר בעלי הדירות להצמדה הנטענת. על כך נכתב בפסק הדין: "כשמדובר בטענה להסכמה של כל בעלי הדירות לגריעת חלק מהרכוש המשותף והצמדתו לצמיתות לדירה מסוימת, ההסכמה אמורה להיות מפורשת ולא כללית".
גם בנושא הרוב שקיבלה הקשישה נחלו בני הזוג הפסד. לדברי השופטת, מאישור פיקוד העורף שהציגה הקשישה עלה שהקמת הממ"ד זכתה לתמיכת דיירי שתי הדירות האחרות בבניין, ומכאן שהיא מחזיקה ב"הסכמה של בעלי הדירות שיש בבעלותם 60% מהדירות", כנדרש בחוק.
נקבע שגם מאזן הנוחות נוטה לטובת הקשישה: "ככל שיינתן צו המניעה, הדבר יגרום לנזקים משמעותיים למשיבה, לרבות סיכון חייה בגיל 86, עקב המצב הביטחוני השורר במדינה ונוכח העובדה כי תצטרך לרוץ למקלט הציבורי הרחוק מדירתה, בשים לב כי העיר צפת ידעה התרעות ואזעקות רבות לאורך חודשים".
מנגד, נכתב בהחלטה, לבני הזוג לא ייגרם נזק משמעותי אם תידחה בקשתם, משום שעדיין תישאר בידם האפשרות לבנות ממ"ד צמוד לדירתם, מעל לזה של שכנתם. בסיכום העניין הבקשה נדחתה תוך חיוב בני הזוג בהוצאות של 3,000 שקל לטובת הקשישה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד חבצלת ינאי עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין