בבית המשפט למשפחה באשדוד יחל דיון בסכסוך ירושה בין תושב האזור שלפני כעשור רכש מאחיו משק במושב, לבין אחיינו – שקיבל פסק דין שמכיר בו כיורש. הדוד הגיש תביעה בעניין, וחרף טענת האחיין להתיישנות - קבעה השופטת עפרה גיא שההליך יתנהל.
אחיו של התובע ואביו של הנתבע היה בעל מעמד "בר רשות" במשק חקלאי במושב מסוים. אחרי מותו ב-2017 עלתה השאלה מי מארבעת ילדיו יקבל את המשק. במאי האחרון קבע בית המשפט שהנתבע הוא היורש המסוגל לקיים את המשק ומשכך הוא רשאי להירשם כבעליו באגודה, במושב וברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
כששמע דודו של הנתבע על פסק הדין, הוא מיהר להגיש את התביעה. לטענתו, בינואר 2015 מכר לו אחיו את המשק תמורת 800 אלף שקל. לדבריו, 500 אלף שקל שולמו ישירות לאחיו והיתרה חולקה שווה בשווה בין ארבעת ילדי האח. מכאן, טען, שהוא הבעלים האמיתי על המשק וכפועל יוצא מכך יש לבטל את פסק הדין שניתן לטובת אחיינו.
האחיין הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. לשיטתו, מדובר בתביעה למימוש זכות אישית שאינה במקרקעין, ומכאן שחלה עליה תקופת ההתיישנות הרגילה. מאחר שחלפו יותר משבע שנים מאז הסכם המכר ועד להגשת התביעה, הרי שהיא התיישנה.
אבל השופטת גיא דחתה את טענת ההתיישנות. היא סקרה את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיות, והגיעה למסקנה שגם תביעה בנושא זכויות "בר רשות" במשק נחשבת ל"תביעה במקרקעין" הנהנית מתקופת התיישנות ארוכה.
עם זאת, בפסק הדין הובהר שגם בהנחה שמדובר היה בתקופת התיישנות רגילה, הרי שאין מקום לדחיית התביעה. זאת מאחר והנתבע ואחיו הודו במסגרת הסכם ממאי 2019 כי ידוע להם שדודם "מתעתד לרשום על שמו את הזכויות במשק, והם מסכימים לכך". בהמשך נכתב בהסכם ש"היורשים יחתמו על כל מסמך שיידרש" לצורך רישום המשק על שם דודם.
"המדובר אם כן בהודאה בזכותו של התובע במשק כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, העוצרת את תקופת ההתיישנות. כך גם קבלת כספי תמורת המכר לכאורה", כתבה השופטת, "יש בה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות וזאת עד למועד הגשת התביעה". יוצא, אם כן, שלא חלפו שבע שנים "נטו" מאז ההסכם ועד הגשת התביעה, כדרישת חוק ההתיישנות.
לקראת סיום מתחה השופטת ביקורת באחיין על כך שבמסגרת ההליך שבו הוכר כיורש המסוגל לקיים את המשק, הוא לא עדכן את בית המשפט על אודות מכירתו לדוד שנים ספורות לפני כן. היא הדגישה שיש בהתנהלות זו משום שימוש לרעה בהליכי משפט.
לפיכך היא דחתה את בקשת הסילוק ופסקה לטובת הדוד ואשתו הוצאות בסך 7,500 שקל. משמעות ההחלטה היא, למעשה, המשך ניהול תביעת הדוד עד להכרעתה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים (הנתבעים): עו"ד רונן שירז
• ב"כ המשיבים (התובעים): עו"ד רחל אסל
• ב"כ הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל: לא צוין
• עו"ד רגב אלקיים עוסק בנחלות ומשקים במושבים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
