הלוויית הכומר היהודי בבית העלמין באיזביצה, פולין
(צילום: טלי שימשוביץ)
סיפורו של הכומר היהודי גרגור פבלובסקי, שנקבר לפני מספר ימים בפולין, מקבל תפנית מעניינת. בסוף השבוע הוגשה בקשה דחופה לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב והמרכז וממנה עולה כי הכומר היהודי הותיר צוואה משנת 2018 שבה הוא מצווה את רכושו לאישה מפולין, שנטען כי היא בתו, ולא לכנסייה שאליה השתייך - כך נודע היום ל-ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סיפורו של הכומר היהודי גרגור פבלובסקי מתחיל לפני 90 שנה בעיירה ז'מושץ' שבפולין, כיעקב צבי (הרש) גרינר, הצעיר מבין ארבעת ילדיהם של מנדל ומרים. כשפלשו הנאצים לפולין, היה יעקב צבי בן 8, תלמיד ב"חדר". אז גם הסתיימה ילדותו המאושרת. אביו, אימו ושתי אחיותיו נרצחו על ידי הנאצים. הילד הצעיר, רק בן 9, נמלט מבית לבית, מעיירה לעיירה, כשהוא מנסה למצוא מקלט.
התפנית בחייו, בעיצומן של רדיפות היהודים, הגיעה לאחר שנער מקומי הנפיק לו תעודת טבילה מזויפת ושם פולני-קתולי, גרגור פבלובסקי. בהדרגה חדל יעקב צבי להתקיים, והילד אימץ את זהותו החדשה לצד זהותו היהודית.
לאחר המלחמה הגיע לבית יתומים קתולי, שם גודל על ידי הנזירות, התחנך במוסדות הכנסייה והפך לאיש דת אדוק. לימים סיפר לממונים עליו כי הוא יהודי, ואלה אישרו לו להמשיך במסלול הכהונה הקתולי עד שב-1958 הוסמך ככומר בפולין. בשנת 1970 עלה לישראל וקבע את מקום מגוריו בעיר יפו, בסמוך לכנסייה שבה שירת חמישה עשורים ככומר עד ליום פטירתו.
ביום רביעי האחרון נקבר הכומר בפולין ויום למחרת הוגשה הבקשה בישראל לרשם לענייני ירושה בת"א. במסגרת הבקשה, התבקש הרשם למנות את עו"ד דור חזקיה ממשרד עו"ד חזקיה-חכמון מת"א כמנהל העיזבון של הכומר, מאחר שהכומר הפקיד בידו להוציא לפעול ולממש את צוואתו.
במסגרת הבקשה, צוין כי המנוח נולד בשנת 1933 ונפטר כשהוא בן 88 שנים. "המנוח ניצול שואה אשר נולד בשמו היהודי יעקב צבי הירש גרינר, חי בשמו הפולני גז׳גוז׳ (גרגור) פבלובסקי וכונה 'האב גרגור'. בסיפורו המיוחד ידוע המנוח בשם 'הכומר היהודי', אשר התמודד ושרד את זוועות השואה שבה רצחו הנאצים את אימו, אביו ואחיותיו, בין היהודים הרבים בעיר ז'מושץ', שבמחוז לובלין פולין.
"המנוח נפטר בביתו וביום 25.10.21 נערך לו בישראל טקס פרידה בכנסיית פיטר הקדוש ביפו שבה שירת במשך חמישה עשורים. שבוע לאחר מכן שב 'הכומר היהודי' לפולין, כפי שתכנן וביקש מראש, והובא ביום 3.11.21 למנוחות תחת המצבה שעליה הכיתוב שהכין ובו ציין את בני משפחתו שנרצחו בבית העלמין היהודי של איזביצה, בסמוך לקבר האחים הגדול שבו נורו ונקברו אימו ואחיותיו".
עוד נטען בבקשה כי "בקשה מיוחדת זו, למינוי מנהל עיזבון לשם ביצוע צוואת המנוח כהוראתו, מוגשת לאחר שקוים רצון המנוח באשר לקבורתו בבית העלמין היהודי בלובלין, והתקיימו הנסיבות אשר נראה כי מצדיקות את הגשתה. בשנת 2018 ערך המנוח את צוואתו שעליה חתם. צוין כי קודם לעריכתה, המנוח שטח בפני עו"ד חזקיה את הנסיבות שבהן הגיע להחלטה לצוות את צוואתו האחרונה כפי שציווה.
"המנוח הבהיר כי שקל טוב בעניין. המנוח אישר כי זוהי צוואתו האחרונה 'ורק לה תוקף ורק על פיה יחולק רכושי לאחר מותי'. המנוח ביטל, למען הסר ספק, כל צוואה קודמת. כאמור בצוואה, המנוח ביקש לדאוג כי עיזבונו כולו ובמלואו, כמפורט בצוואה, יועבר לאזרחית ותושבת פולין, שהינה בתו (השם שמור במערכת -ל.ד)" . יודגש כי בצוואה עצמה המנוח לא כתב שהוא מוריש לבתו אלא ציין את שמה וציין כי היא בת גז'גוז'י (שמו הפולני).
על פי הבקשה, בצוואה מפורט רכוש המנוח, שכולל דירת מגורים ביפו, מכונית, כספים וכספת בבנק. עוד נטען בבקשה כי היא נחתמה במעמד עדים והמנוח הציג אישור רפואי נכון למועד חתימת הצוואה ולפיו הינו: "צלול וללא בעיה קוגניטיבית". עוד נטען בבקשה כי "המנוח הביע בפני עו"ד חזקיה את חששו מנסיבות אשר ייתכן שיתרחשו לאחר פטירתו ובהן, בין היתר, גורמים מטעם הכנסייה או אחרים שעלולים להתנגד לקיום הצוואה וביצועה בפועל, וינסו למנוע ולסכל זאת. בא כוחה של הכנסייה פנה לעו"ד חזקיה והביע בשם הכנסייה התנגדות לצוואה".
בנוסף, נטען ש"עולה כי הכנסייה מחזיקה בדירה ובמפתח לדירה מאז פטירתו, תוך סירוב לאפשר לעו"ד חזקיה לתפוס חזקה על רכוש המנוח. זאת ככל הנראה, בטענות של צוואה אחרת שהשאיר המנוח, לפי הטענה, והיא לכאורה בידיה או בידי מי מטעמה או מטעם נציגיה. במסגרת זו נראה לכאורה כי עשו דין לעצמם". כמו כן, נטען כי המנוח הציג את בתו היורשת המיועדת אישית בפני עו"ד חזקיה.
הלוויית הכומר היהודי בקתדרלה בפולין. ברקע: הרב שמחה קלר קורא פרקי תהילים
(צילום: טלי שימשוביץ)
ב-3 בנובמבר פורסם ב-ynet כי שבוע בדיוק לאחר טקס הפרידה שנערך למנוח בכנסייה ביפו, שבה שירת במשך חמישה עשורים, שב "הכומר היהודי" לפולין. שני טקסים נערכו לו ביום רביעי שעבר: הראשון - בקתדרלה המרכזית של פולין, בנוכחות הבישוף של המדינה, נציג הממשלה, ראש העיר של לובלין וצמרת הכמורה הקתולית. השני - בבית העלמין היהודי של איזביצה, מרחק מטרים בודדים מקבר האחים הגדול שבו נורו ונקברו אמו ואחיותיו, יחד עם מרבית קהילת עיר הולדתו הסמוכה, ז'מושץ'.
חמישה עשורים חיכתה לו המצבה שהקים לעצמו עוד בחייו, ועליה הכיתוב המצמרר: "האב גרגור פבלובסקי, יעקב צבי גרינר, בן מנדל ומרים ז"ל. עזבתי את בני משפחתי כדי להציל את חיי בעת השואה. באו לקחת אותנו להשמדה. את חיי שניצלתי הקדשתי לשירות אלוהים ואדם. שבתי אליהם למקום שבו נרצחו על קידוש השם. תנצב"ה."
עו"ד זכי סחליה, בשם הכנסייה הקתולית: "לכנסייה לא ידוע על צוואה אחרת שהאב גרגור ז"ל ערך ו/או לטענה כי יש לו בת ו/או צאצאים. האב גרגור ז"ל ערך צוואה מפורטת בה הוא הוריש את כל עיזבונו לטובת בני הקהילה והכנסייה, בנוסף לזה שהוא ערך הוראות לאופן ודרך קבורתו, והפקידה בידי אנשי הכנסייה אשר מילאו אותה כלשונה. כאמור, הכנסייה סמוכה ובטוחה שהדברים יתבררו בבתי המשפט והאמת תצא לאור, וכן מבקשת מהציבור לשמור על כבוד האב גרגור ז"ל ולא לחלל את זכרו ואת פועלו. יהי זכרו ברוך".
עו"ד משה גולדצויג, בא כוח היורשת בצוואה משנת 2018, מסר כי מרשתו המתגוררת בפולין הודיעה כי היא מבקשת לשמור על פרטיותה ואינה מעוניינת להוסיף דבר.
