בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג בשנות ה-70 לחייהם נגד יזמית הנדלן "ש.דורפברגר", שביצעו פרויקט תמ"א 38 בבניין שבו החזיקו דירה, אבל איחרו בשנתיים במסירת הנכס. השופטת טלי מירום קבעה שהחברה תפצה אותם בכ-240 אלף שקל.
בתחילת 2014 נחתם חוזה בין ששת בעלי הדירות בבניין לבין החברה שבו הוסכם על ביצוע הפרויקט. החברה התחייבה בין היתר לבצע עבודות לשיפור וחיזוק הבניין, בניית ממ"ד ומרפסת לכל דירה וכן להתקין מעלית וגינה. בתמורה היא קיבלה זכות לבנות ארבע יחידות דיור נוספות שתוכל למכור בשוק החופשי. החברה התחייבה להתחיל את העבודות בתוך 45 יום מקבלת היתר הבנייה ולסיים אותן בתוך 18 חודשים לאחר מכן. אישור האכלוס (טופס 4) התקבל באוגוסט 2020.
לטענת בני הזוג, החברה ובעליה הפרו את ההסכם ביניהם שעה שאיחרו באופן משמעותי בסיום העבודות, השגת טופס 4 ומסירת הדירות. לדבריהם, היתר הבניה אושר על ידי הוועדה המקומית כבר באוקטובר 2015, כך שהיה על החברה להתחיל את העבודות בדצמבר 2015 לכל המאוחר ולסיימן ביוני 2017. בפועל, הדירות נמסרו רק ב-2020.
החברה ומנהלה טענו שהחלו את העבודות בבניין באוקטובר 2016 ולפני קבלת היתר הבנייה (שניתן לשיטתם ב-2017), כשבמהלך העבודות ביצעו ארבעה בעלי דירות שיפוץ בדירותיהם, מה שהביא לעיכוב בלוח הזמנים. בכל מקרה, הוסיפו, לא נגרם איחור במסירה שכן כבר ביוני 2018 היו בדירה חיבורים זמניים למים ולחשמל שהוזנו מחיבורים ארעיים לבניין הסמוך וניתן היה לגור בדירה, כך שמדובר ב"מסירה" על פי ההסכם.
לטענתם, אין להתעלם מאירועים שעיכבו את סיום הפרויקט כמו ניתוק הבניין מחשמל על ידי חברת החשמל, עיכוב שאין להביאו במניין הימים.
עו"ד ליאור ברקנפלדאבל השופטת טלי מירום קיבלה את התביעה. היא קבעה שהיתר הבנייה ניתן בנובמבר 2016, באיחור של כשנה ושמונה חודשים מהמועד שלו התחייבה החברה. נקבע שהיה עליה להתחיל את העבודות עד לאמצע דצמבר 2016 לכל המאוחר ולסיים אותן תוך 18 חודשים, עד יוני 2018.
בפסק הדין צוין כי הדירות לא נמסרו כשהן ראויות למגורים ביוני 2018: "אין בידי לקבל את טענת הנתבעים, לפיה מסירת דירה ובה חיבורים זמניים למים ולחשמל (המוזנים מחיבורים ארעיים לבניין א'), במקום חיבורי קבע המאושרים על ידי הגורמים המוסמכים הרלוונטים, כאשר המעלית איננה עובדת ובטרם קבלת טופס 4, הינה 'מסירה' של דירות הבעלים".
השופטת קבעה כי החברה איחרה בשנתיים, חודשיים ושבועיים בסיום העבודות. סך הכל מדובר ב-806 יום. לעניין הניתוק מחשמל היא כתבה שמוטב היה לולא הייתה טענה זו מועלית שכן התברר שהחשמל לבניין נותק לבקשתה של הנתבעת עצמה ולא חודש משום שלא הזמינה בדיקה והציגה טופס 4.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת לטובת בני הזוג התובעים 148,866 שקל בגין איחור במסירה, 36,586 שקל בגין תשלום דמי שכירות, 4,983 שקל בגין נזקים שנגרמו לדירתם וכן 15 אלף שקל על עוגמת נפש. בסך הכל הם יפוצו ב-205,435 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל והוצאות בסך 3,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אורן כץ, עו"ד אלי הירש
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאור פוליאקוב ואח'
• עו"ד ליאור ברקנפלד עוסק בדיני מקרקעין ותמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
