חברת הסטארט-אפ הישראלית רייפ-גארד (Ripe-Guard) פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן שיכולה להביא אוכל למאות מיליוני אנשים רעבים. החברה מאפשרת לעקוב אחרי חיי המדף של פירות וירקות ולמנוע השלכה של כשליש מהמזון בעולם. זו מהפכה בסדר גודל עצום, אבל כל זה עומד עכשיו על סף חידלון.
החברה, שפועלת בקריית שמונה, מתקשה להתאושש מהמכות שניחתו עליה כתוצאה מהמלחמה בצפון: הצורך להתפנות, היעלמות השותפים העסקיים, הסירוב של המשקיעים, העובדים שהתפזרו, גם שירות המילואים הארוך של המנכ"ל. וזה לא מקרה בודד. ככה נראית היום השיגרה של חברות טכנולוגיה בצפון המדינה, אלה ששרדו עד כה.
"הטכנולוגיה נולדה במכון המחקר מיגל, ואנחנו התעקשנו לבסס אותה במרכז האגרי-פודטק בקריית שמונה", אומר איתמר לופו, מנכ"ל החברה. "היו קשיים גם לפני המלחמה - גיוס כוח אדם מקצועי, קרבה גיאוגרפית למקומות, אבל האג'נדה שלנו הייתה מכוונת לפתח את האזור. בעקבות המלחמה נשארנו עם שלושה עובדים, אני הייתי במילואים מעל 200 ימים, וגם נאלצנו להתפנות. חטפנו האטה מאוד משמעותית במלחמה".
לדברי לופו, המעבר הכפוי של החברה למושב בני יהודה שברמת הגולן, לא איפשר להעביר את הציוד המקצועי ולחברה אין יכולת להקים את התשתית הנדרשת. גם הקשרים שיצרה עם מפעלים במדינות בעולם נעלמו. "אנחנו נתקלים בתשובות כמו 'זה לא זמן טוב לישראלים'. פרויקטים ממש נעצרו".
בנוסף לכל אלה, גיוס הון, שהוא דופק החיים של סטארטאפים, הפך לכמעט בלתי אפשרי: "גם ככה היה קשה, המהפכה המשפטית הוסיפה עוד קשיים ועכשיו המלחמה הפכה את זה לבלתי אפשרי. אנחנו רואים המון חברות שמתרסקות לידינו. אתה פונה למשקיע מחו"ל והוא אומר לך: 'אולי החברה תתרסק מחר, אולי העובד הזה שבמילואים לא יחזור. פה לא רוצים לעבוד עם ישראלים'".
בין ייאוש לתקווה
כשמדברים על מצב תושבי הצפון, אוזלות המילים. אחרי תושבי הצפון שפונו מבתיהם וחקלאי הצפון שהורחקו משדותיהם, גם אנשי ההייטק והפודטק הם אוכלוסייה שספגה מכה אנושה. קשה לתכנן מפת דרכים של מחקר ופיתוח, גיוס הון וחדירה לשוק האמריקני, כששום דבר ממה שנדרש כדי לעשות את הצעדים האלה אינו מובטח.
מרבית החברות התפנו לאזורים מרוחקים מהגבול, אך הפעילות המאולתרת קשה הרבה יותר, חלק מהעובדים התפזרו ונעלמו, וההוצאות מאיימות לכלות את החברות הצעירות והמבטיחות. לא תופתעו לשמוע שהממשלה נעלמה מהתמונה, ואין מי שיסייע לתמוך בחברות ולעזור להן לעבור את התקופה הקשה.
ובכל זאת, יש מי שמנסים לעזור כדי לשמור על קהילת ההייטק של האזור בחיים, להחזיר מעט שפיות. היום (ראשון) יושק מרכז חדשנות אקלים-טק בקיבוץ מחניים, מעט רחוק יותר מקו האש. מאחורי היוזמה עומדות רשות החדשנות, מרגלית סטארטאפ סיטי, קרן JVP, מכון המחקר מיגל וקרן JNF-USA.
למרגלית סטארטאפ סיטי יש ללא ספק מקום מרכזי בבניית האקוסיסטם בצפון של חברות וארגונים בתחומי פודטק ואקלים-טק. באמצעות עידוד יזמים להקים סטארטאפים בתחומים אלה, בניית התשתיות הנדרשות לפעילות ושיתופי פעולה עם גורמי אקדמיה ותעשייה באזור, היוזמה הזו הפכה את קריית שמונה למעצמת פודטק. לא מדובר רק בחברות סטארט-אפ שפועלות כאן אלא גם במשפחות של העובדים שעוברות לאזור, ואפילו שיעורי "פודטק" בבתי הספר. "נוצר פה אקוסיסטם מדהים, פורח, היינו ממש בשיא", מספרת שמרית קניג, שותפה בקרן JVP ומובילת ההשקעות של מרגלית סטארטאפ סיטי בגליל. כל זה היה עד 7.10.
השבועות הראשונים אחרי תחילת המלחמה הכניסו את כולם להלם. לקח כמה זמן להבין שהמצב הזה לא מסתיים בקרוב. כמו בהרבה מקומות אחרים, גם כאן הפעילות האזרחית נוצרה במקום הפעילות הממשלתית שנאלמה דום. "אמרנו לעצמנו שאנחנו ממשיכים, שומרים על הקהילות שלנו ביחד", אומרת קינג. "המשכנו לעבור עם הילדים בבתי הספר אליהם פונו, עם הסטארטאפים עבדנו בזום. וגם התחלנו מפגשים במחניים בקפה ללה. בתקשורת רואים איך הצפון קורס ואיך הוא נטוש ומופקר, וזה נכון שהוא מופקר על ידי גורמי ממשלה אבל אנחנו אף פעם לא נטשנו".
המרכז החדש במחניים יאפשר ליזמים להיפגש ולעבוד באופן ספייס. אחרי המלחמה, כשיגיע היום הזה, הוא ישמש שלוחה של המרכז בקריית שמונה.
לדברי אראל מרגלית, יו"ר JVP ומרגלית סטראטאפ סיטי, "דווקא עכשיו, ולמרות כל האתגרים באזור, אנחנו בוחרים להשקיע בגליל, בסטארטאפים וביזמים, בקהילות ובתושבי הגליל. יש תקווה חדשה לקהילת ההייטק בגליל שתחזור ותעמוד על הרגליים דווקא בתקופה הקשה והמאתגרת בה אנו נמצאים".
יחד עם זאת, לא כל החברות יוכלו לעבור לכאן. לופו מבהיר שיהיה מסובך עבורו להעביר את הפעילות מחדש: "העשייה של JVP מבורכת וזה חלק ממה שעוזר לרקום אקוסיסטם במרחב. אבל יהיה מאוד מורכב להחזיר את החברות. כל מהלך שמתבצע מאפשר להשאיר לב פועם בתוך האקוסיסטם הזה וזה מהלך מבורך. אבל זאת תעודת עניות מטורפת לממשלה, שהנקודה הכי צפונית שאנחנו יכולים להגיע אליה היום היא מחניים, במקום קריית שמונה".
"לא מחפשים נדבות"
חברת ביובטר (BioBetter) נמצאת בחזית פיתוח טכנולוגיית חלבונים מהצומח. התהליכים שהיא מפתחת מאפשרים לייצר סטייקים מתורבתים בהיקפי ייצור גדולים, בלי לשחוט אף פרה בדרך. החברה הוקמה ב-2017 על בסיס מחקרים של פרופ' עודד שוסיוב, ב-2022 זכתה בתחרות הפודטק של כלכליסט ותנובה, ומאז הקימה מפעל בגן התעשייה בתל חי. חומרי הגלם שלה – צמחי טבק, גדלים בכפר סאלד, מעיין ברוך ורמת הגולן. הכל נטוע, כך התברר בשנה האחרונה, בטווח טילי הכתף והכטב"מים של החיזבאללה.
4 צפייה בגלריה
"עיכוב בלוחות הזמנים קשה יותר לכמת ולבקש עליו סיוע". ביובטר, בחזית פיתוח הטכנולוגיה של חלבונים מהצומח
(צילום: יח"צ)
עם תחילת הפינוי הוחלט בחברה להעביר את הפעילות ליקנעם, ובהמשך פוזרו הפעילויות בין כפר יהושע וצמח. חלק מהעובדים עזבו, רבים מהם נקראו לשירות מילואים, והיום מעסיקה החברה 35 עובדים לעומת 50 לפני המלחמה. המשקיעים והלקוחות, זה סיפור קשוח יותר.
ד"ר עמית יערי, מנכ"ל ביובטר, אומר שחלק מהמשקיעים גילו הבנה אבל אחרים רצו להתרחק. "אף אחד לא אמר בפנים שזה בגלל המצב", הוא מדגיש. מה שמותיר בעיה חמורה של התגברות על העיכובים והנזקים הכספיים: "יש סיוע שאנחנו מקבלים ממס רכוש בעיקר, אבל עיכוב בלוחות הזמנים קשה יותר לכמת. אני לא יכול להגיד 'המכירות שלי ירדו ככה וככה אז תפצו אותי', אני מקווה שהם ירימו את הכפפה במקרה הזה".
אולי צריך לחפש משקיעים ישראלים, שלא התעניינו בפודטק לפני כן, אבל רוצים לעזור להייטק בצפון?
"אנחנו לא בקטע של לחפש נדבות. יש לנו טכנולוגיה מצוינת שמעניינת אנשים גם בלי הדבר הזה. חשוב העניין של להישאר בצפון ולהעביר לכאן כוח אדם מיומן. אני מקווה שיושם דגש כדי לשמר את זה, להזרים חמצן לחברות האלה שפחות מוכרות אבל צריכות להתקדם".
לא עוזבים את קריית שמונה
קשה להאמין, אבל יש חברות שמתעקשות להמשיך ולפעול בקריית שמונה בימים אלה. אחת כזו היא סופר נטורל (Super natural) שמייצרת חטיפי בריאות חדשניים כמו חטיף מיקס אצות, חטיף סלק וחטיף קינואה. בדומה להייטק, זה מבוסס על הרבה מחקר ופיתוח ומספר פטנטים רשומים.
המייסדים גלעד אהרנסון וזמר ס"ט, שגדלו בעיר, גייסו ב-2019 הון ראשוני והקימו את המעבדה שלהם. ב-2023 הקימו את המפעל שמייצר את החטיפים והחלו במגעים לפיתוח ערוצי שיווק בארה"ב.
המצב גובה מחיר יקר. מעשרת העובדים לפני המלחמה נותרו פחות ממחצית, וכל יום עבודה הוא אתגר בפני עצמו. "קשה מאוד לחיות פה, אבל לא ראינו אלטרנטיבה ללכת מפה, כי אז מה הטעם לקיום שלנו כמדינה?", אומר אהרנסון. "ב-2024 המחרשה היא הטכנולוגיה והמחרשה צריכה להישאר פה בקריית שמונה".
אפשר להמשיך לעבוד בקריית שמונה כשבחוץ נופלים כטב"מים?
"הייתה פגיעה של כטב"מ בחצר, אבל גם זה לא השבית אותנו. יש כמה חבר'ה שנשארו איתי, גם הם קשוחים מקריית שמונה. מצד שני, אני לא יכול לקחת על אחריותי להביא עוד עובדים אז עכשיו אנחנו בתהליך של הוצאת אחד התהליכים לדגניה. אבל בוא, הם לא יצליחו לשנות אותנו, ביחוד אחרי השנה הקשה הזאת. אין לנו ברירה אחרת, אין לנו מדינה אחרת ואנחנו חייבים לחזק אותה, להילחם עליה".
"הכל נעצר"
המקום שבו נעצרת התנופה גם אצל יזמים עקשנים הנאחזים בקרקע, הוא המצב הכלכלי. "הקושי העיקרי הוא שהכל נעצר", אומר אהרנסון. "הגיוסים נעצרו, חברות שהשקיעו באקוסיסטם נזהרות מאוד היום. מי ששם כסף הם יהודים פילנטרופיים שנותנים קצת כדי לעזור. המשקיעים מחו"ל רוצים להוציא את כל הידע והטכנולוגיה מישראל ולהעביר לארה"ב. הטכנולוגיה שלנו יכולה להיות דבר ענק לכל אזור הגליל, אבל בגלל שאין לי כסף אני לא יכול לקבל הזמנות וזה מונע כניסה לשוק".
איך ניתן להתמודד עם המצב לדעתך?
"כרגע קריית שמונה מתה, עיר רפאים. גם אם מחר בבוקר המלחמה נגמרת, היא חוזרת להיות חצי מהתושבים ויהיה תהליך שיקום ארוך. אנחנו זקוקים לסיוע לתקופה הזו של המלחמה - סיוע של משרד הכלכלה, של משקיעים. היה מאמץ גדול לבנות את מה שבנינו ולזרוק את זה אחרי חמש שנות השקעה זו טפשות".
לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "המהלך האסטרטגי של הקמת מרכז החדשנות האזורי בגליל המזרחי מהווה אבן דרך משמעותית בתהליך שיקום וחיזוק האקוסיסטם הטכנולוגי המתקדם שהתפתח בגליל המזרחי, תוך התמקדות בתחומי הפודטק והטכנולוגיות האקלימיות - תחומים בהם ישראל מובילה בזירה הבינלאומית. למרות האתגרים המורכבים שהמערכה המתמשכת מציבה בפנינו, אנו נחושים להמשיך ולקדם את תעשיית ההייטק בכל רחבי המדינה, עם דגש מיוחד על אזורי הפריפריה ובמיוחד האזורים שנפגעו. באמצעות יוזמה זו אנו מבקשים לא רק לשמר את ההישגים הטכנולוגיים של האזור, אלא גם להניח את היסודות לקפיצת מדרגה משמעותית בחדשנות ובפיתוח הכלכלי של הגליל כולו".
אראל מרגלית מציין כי "נותנים כעת בלון חמצן נוסף לקהילת ההייטק הגלילית, שממשיכה בכל הכוח למרות אתגרי השנה האחרונה. דווקא עכשיו, אנחנו חושבים שזה הזמן להשקיע בגליל. אני נפעם מהאומץ והציונות בעיניים של כל אחד מהיזמים האלה, שנשארו לעבוד מהגליל או מקרית שמונה, ולא מוותרים על הנוכחות שלהם פה".
אורי בן הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל, הוסיף כי "המרכז החדש, שנבנה בשיתוף פעולה בין רשות החדשנות, מכון מיגל ומרגלית סטארטאפ סיטי, מהווה אבן דרך משמעותית בעידוד היזמות, המחקר והפיתוח בגליל העליון. המרכז יפעל לקדם טכנולוגיות בתחומים מרכזיים בלב העשייה המחקרית של מיגל כגון אגריטק, פודטק, וקיימות, תוך יצירת תשתית חדשנית לפתרון אתגרים עולמיים בתחום המזון והחקלאות.
"ההחלטה להקים את המרכז בגליל העליון אינה מקרית, במיוחד בתקופה זו. לאחר ההתמודדות עם אתגרי הפינוי והמלחמה, וכחלק מהאחריות האזורית שלנו הארגונים שפועלים בגליל, המהלך מביא עמו מסר של תקווה וצמיחה עבור תושבי האזור, הנמצאים בחזית ההתחדשות הכלכלית והטכנולוגית. מרכז החדשנות החדש יספק קרקע פורייה לשיתופי פעולה בין חוקרים, יזמים וחברות, לצד תמיכה רחבה מהממשלה ומהאקדמיה.
"הקמת המרכז בגליל העליון מנצלת את היתרונות הייחודיים של האזור, המתאפיין באקלים וגיאוגרפיה מגוונים, המאפשרים בדיקת טכנולוגיות חדשות על קרקע אמיתית ומתמודדת עם אתגרים אגרו-אקולוגיים מורכבים. יתרון זה מהווה מגנט עבור חברות מקומיות ובינלאומיות המחפשות קרקע מתאימה לניסויים ולפיתוחים מתקדמים.
"בצל המלחמה והאילוצים שהוטלו על עסקים מקומיים, פתיחת המרכז היא הזדמנות לייצר השקעות חדשות באזורים מוחלשים ולקדם שיקום תשתיות כלכליות בצפון. המרכז החדש צפוי לשמש מנוע מרכזי לחדשנות ולחידוש הכלכלה המקומית, תוך ניצול הפוטנציאל האזורי הייחודי והפיכת הגליל העליון לאבן שואבת עבור יזמים ומשקיעים מכל רחבי הארץ והעולם".
