בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמשרד לביטחון פנים פגע בפרטיותו של אזרח ישראלי כשחשף בפני המעסיק שלו לשעבר שנכשל במבדק פסיכולוגי של האגף לרישוי כלי ירייה. השופטת ג'אדה בסול חייבה את המדינה בפיצויים והוצאות של כ-33 אלף שקל על הפרת חובת הסודיות בחוק הגנת הפרטיות, וכתבה: "מידע אסור דלף אל גורם אינטרסנטי שעשה בו שימוש חמור".
מדובר במאבטח שפוטר לפני כמה שנים מחברת האבטחה VIP והגיש נגדה תביעת לשון הרע בבית הדין לעבודה עקב מכתב פוגעני ששלחה לאגף לרישוי כלי ירייה. במסגרת ההליך סיפר המנהל שלו לשעבר בעדותו, שנועדה להצדיק את הטענות במכתב, כי רישיון הנשק של המאבטח נשלל משום שנכשל באבחון פסיכולוגי. כשנשאל כיצד הגיע אליו המידע הזה הוא השיב שקיבל אותו מהמשרד לביטחון פנים.
בעקבות זאת הגיש המאבטח לפני כשנה וחצי תביעה בבית משפט השלום בחיפה נגד המשרד לביטחון פנים לפיצויים של 100 אלף שקל על פגיעה בפרטיות. באמצעות עו"ד אילן גולדנברג הוא טען שהמסקנה המתבקשת מעדות המנהל היא שהמשרד הדליף מידע חסוי לגורם לא מוסמך, תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות. הוא ציין כי הפרטים שנחשפו עליו בבית הדין לעבודה גרמו לו למבוכה והשפילו אותו.
המשרד לביטחון פנים, שיוצג באמצעות עו"ד מילאד תלחמי מפרקליטות מחוז חיפה, טען שהתביעה מבוססת על אמירה סתמית של המנהל והכחיש שמישהו מטעמו מסר מידע חסוי כלשהו. בתוך כך הפנה המשרד למכתב רשמי שבו נדחתה בקשתה של חברת האבטחה לדלות מידע על המאבטח.
אבל לאחר שמיעת עדויות של נציגי המשרד לביטחון פנים, מנהלו לשעבר של התובע והתובע עצמו, שוכנעה השופטת ג'אדה בסול שהמשרד פגע בפרטיותו.
"התובע נקלע לסיטואציה מביכה ומלחיצה תוך חשיפת פרטים חסויים אודותיו, אשר נעשה בהם שימוש בהליך המשפטי שהתנהל בעניינו בבית הדין לעבודה, כאשר המעסיק, שקיבל מידע זה שלא כדין, ניסה למנף מידע זה לצורך ניהול ההליך, ולצורך פגיעה בתובע במסגרת אותו הליך", כתבה.
היא ציינה כי בעדותו סיפר המנהל שבפגישה שהתקיימה בינו לבין גורמים באגף הרישוי הם מלמלו אחד לשני "לא עבר", ומהדברים האלה הסיק שהתובע לא עבר את האבחון. השופטת התקשתה לתת אמון בעדותו וציינה כי הייתה מגמתית וניכר שהוא מנסה לחפות על עובדי המשרד, שאיתם הוא מנהל קשרי עבודה.
עם זאת, ציינה, גם אם תצא מנקודת הנחה שהדברים נאמרו בין העובדים לבין עצמם, עדיין מדובר בהפרת החובה המוטלת עליהם בחוק לשמור על מידע אישי חסוי של אזרחים. זאת כיוון שהדברים נאמרו בנוכחות אדם שלא היה אמור לשמוע אותם – ומדובר בגורם אינטרסנטי שעשה בו שימוש חמור בהליך שהתנהל בבית הדין לעבודה.
השופטת הבהירה שעדות המנהל סתרה את עדויות נציגי המשרד שהכחישו אמירה מהסוג הזה. לפיכך, כתבה, "המסקנה המתבקשת היא אחת, שלא ניתן לתת אמון בעדויות ההגנה, וכי הגרסאות שניתנו נועדו לחפות על מחדל כלשהו".
עוד נקבע שהמשרד לביטחון פנים לא ערך תרשומות ופרוטוקולים של ישיבות ולא ערך בירור מעמיק לאחר שהתברר לו שנחשף מידע חסוי. "אם מאן דהוא טוען בפני נציגי המשרד כי הוא יודע פרט חסוי זה או אחר, מתבקשת, ואף מתחייבת עריכת בירור ולו בסיסי באשר למקור ממנו נחשף אותו מידע חסוי, אך המשרד לא עשה דבר, ולא בדק", כתבה.
בסיכומו של דבר, לאחר שמתחה ביקורת חריפה על התנהלות המשרד לביטחון פנים, קבעה השופטת כי הוא הפר את חוק הגנת הפרטיות ופסקה לתובע פיצויים של 28 אלף שקל בתוספת החזר אגרה ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אילן גולדנברג
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מילאד תלחמי, פרקליטות מחוז חיפה אזרחי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
